האם בקרוב לא נשתמש יותר בכסף מזומן? האם לא נצטרך יותר להישען על בנקים מסחריים? רשימה זו מציגה ובוחנת את הטמעתו של "שקל דיגיטלי" כמטבע מדינתי מקוון שעתיד לשנות את המערכת הפיננסית ואת הדרך בה אנו מוציאים ושומרים את כספינו.
בתקופה האחרונה, נדמה כי הרעיון של כסף דיגיטלי נמצא בלב תשומת הלב של הציבור ומומחים פיננסים. תופעה זו נובעת מהתפתחותן של טכנולוגיות תומכות כגון blockchain ומערכות מבוזרות אחרות, יחד עם מגמת הגלובליזציה המערערת את מרכזיות מטבעות מדינתיים מקומיים. כחלק מכך, בנקים מרכזיים ברחבי העולם מכריזים כי הם נמצאים בשלבי פיתוח ואימוץ של מטבעות דיגיטליים מדינתיים (CBDC – (Central Bank Digital Currency. בשלב זה, ניגריה הינה המדינה היחידה אשר השיקה רשמית מטבע דיגיטלי מדינתי. עם זאת, מדינות נוספות כמו קנדה, סין, צרפת, דרום אפריקה וערב הסעודית נמצאות בשלב הפיילוט של השקת מטבע דומה במדינתן (למידע מקיף על מצב המטבע הדיגיטלי במדינות העולם – ראו כאן).
גם אצלנו, פרסם כבר לפני כשנה בנק ישראל מסמכים המציגים לראשונה תוכנית אפשרית להטמעת מטבע דיגיטלי בישראל, אשר נקרא על ידה – "שקל דיגיטלי", ובשבועות האחרונים אף פרסם מסמך נוסף הבוחן את ההשפעות הפוטנציאליות של הנפקת שקל דיגיטלי על מערכת הבנקאות בישראל.
מה הוא בעצם שקל דיגיטלי?
נכון להיום, הכסף שהציבור משתמש בו מתחלק לכסף מזומן וכסף בנקאי. ההבדל ביניהם הוא שבעוד שכסף מזומן הינו התחייבות פיזית של הבנק המרכזי לציבור (בצורה של שטרות ומטבעות), כסף בנקאי (שהינו דיגיטלי), הינו התחייבות של בנק מסחרי כלפי לקוחותיו. השקל הדיגיטלי יאחד למעשה את שתי הצורות וייצור התחייבות דיגיטלית בין הבנק המרכזי של המדינה לציבור. כלומר, במקום שהכסף הלא מוחשי של אדם יהיה מבוסס על התחייבות של חברה מסחרית, במקרה של הטמעת ה"שקל הדיגיטלי", ההתחייבות תהיה של המדינה דרך הבנק המרכזי. השימוש בשקל הדיגיטלי יעשה כמובן באמצעים דיגיטליים (כגון מחשב או מכשירים חכמים) בדומה להתפתחויות הטכנולוגיות בשוק כרטיסי האשראי ואפליקציות התשלום, אך יבטיח דרגת ביטחון גבוהה יותר עקב הנפקתו והגנתו על ידי הבנק המרכזי. בנוסף, בנק ישראל מדגיש את החשיבות של יכולת השימוש במטבע זה גם ללא חיבור לרשת ובמקרים של הפסקות חשמל ואסונות. בהתאם לעקרונות בינלאומיים בתחום, גם ב"שקל הדיגיטלי", יחס ההמרה בין מזומן מסורתי לכסף דיגיטלי יהיה 1:1.
לפי המסמכים שפרסם בנק ישראל, השקל הדיגיטלי יונפק על ידי בנק ישראל ויועבר לציבור בעזרת "ספקי שירותי תשלום" (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, ואולי אפילו חברות פרטיות). במסגרת זו, לספקים לא תהיה שליטה על הכסף, והם ישמשו רק כפלטפורמה בה פותח הציבור חשבונות בשביל לנהל את כספו הדיגיטלי. מהלך זה אשר משאיר את התיווך והניהול הפיננסי אצל הבנקים המסחריים הוביל לביקורת מצד גורמים אשר קיוו שהשקת מטבע דיגיטלי מדינתי תוביל לביטול התלות של האזרחים בבנקים אלו.
חשוב להדגיש שמהלך זה אינו קשור ואינו דומה לגל המטבעות הקריפטוגרפיים (כגון bitcoin או Ethereum) ששוטף את העולם, מכיוון שהשקל הדיגיטלי מונפק על ידי מדינה ולא על ידי גוף מסחרי או באופן מבוזר. עם זאת, מבחינת טכנולוגית, המסמך אינו מציין האם לצורך העברות כספים יהיה שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין (כפי שנהוג במטבעות קריפטו) או במסגרת של רישום מרכזי של העברות הכספים.
כיצד ישפיע השקל הדיגיטלי על הציבור והכלכלה?
המסמך של בנק ישראל מציג את המוטיבציות והתועלות שהכנסת והטמעת ה"שקל הדיגיטלי" צפויה ליצור:
- יצירת אלטרנטיבה מתקדמת ובטוחה לתשלום בעידן הדיגיטלי ויצירת תשתית שתדאג שמערך התשלומים מותאם לעידן זה. ישנה חשיבות רבה לשמירה על חדשנות במערך התשלום ומהלך זה יתמוך גם בכניסת שחקנים חדשים תוך מניעת אימוץ נרחב של מטבעות פרטיים. כמו כן, תשתית זו יכולה לתמוך בשימושים של "אספקה תמורת תשלום" שיפשטו הליכי תשלום ויספקו ביטחון.
- הבטחת היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה. יצירת תשתית נוספת תדאג כי במקרה של כשל במערכת אחת, מערך התשלומים לא ייפגע.
- יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות. הטמעת המטבע תוך עמידה בסטנדרטים עולמיים תסייע להוזיל תשלומים בין מדינתיים.
- מתן אפשרות תשלום דיגיטלית אשר תגן על פרטיות הציבור. אמנם, תהיה קיימת פגיעה בפרטיות אשר לא קיימת בתשלום במזומן מסורתי, אך המדינה תדאג להגן על הפרטיות בצורה טובה יותר ממטבעות דיגיטליים אחרים.
- תמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן ולמאבק ב"כלכלה השחורה".
עם זאת, קיימים גם סיכונים לא מעטים ומשמעותיים בהטמעת מטבע דיגיטלי. על פי בנק ישראל, הסיכון העיקרי שעלול להיווצר בעקבות ה"שקל הדיגיטלי" הוא הסיכון לפגיעה בתיווך הפיננסית (bank disintermediation). כיום, פיקדונות הציבור בבנקים המסחריים מהווים מקור לנזילות ומתן אשראי על ידי הבנקים. החשש הינו שבעקבות האטרקטיביות של המטבע הדיגיטלי, הציבור יבחר להמיר חלק משמעותי מפיקדונותיו בבנקים אל השקל הדיגיטלי וכתוצאה מכך, בבנקים לא יישאר מספיק כסף ויכולתם למלא את תפקידם הבסיסי בתיווך בין חוסכים ללווים, עלול להיפגע. מצב שכזה עלול לפגוע משמעותית במשק ולגרום למצב בו הבנקים יאלצו לייקר את האשראי על מנת שיוכלו להמשיך לפעול כרגיל. כמו כן, במקרה בו בנק נקלע לצרות פיננסיות, היכולת להשתמש בכסף דיגיטלי ולא בכסף מסורתי עלולה להאיץ את התדרדרות הבנק.
כמו כן, כמו בכל אמצעי טכנולוגי, קיים סיכון גדול לפריצות והתקפות סייבר אשר מעבר לפגיעה בפרטיות האזרחים עלולות להוביל גם לפגיעה במשק. בנוסף, פריצות שכאלה עלולות גם לגרום לחוסר אמון הציבור בבנק המרכזי.
עם זאת, במסמך שפרסם בנק ישראל בשנת 2022, נבחנה בצורה מעמיקה וטכנית (בעזרת מודלים), כיצד הטמעת השקל הדיגיטלי תשפיע על מערכת הבנקאות בישראל. מסקנות המסמך היו כי "הנפקת השקל הדיגיטלי לא צפויה להביא לשחיקה משמעותית בהוצאות של מערכת הבנקאות, ביציבותה, או ביכולתה להעניק אשראי ולמלא את התפקידים הקלאסיים של מערכת בנקאות במשק מודרני."
עם זאת, המסמך סייג קביעה זו בכך שהדגיש שבכדי להגן על יחס כיסוי הנזילות, יידרשו לנקוט פעולות אשר עלולות להגדיל את השחיקה ברווחיות. המסמך מציין כי כחלק מדיונים בבנקים מרכזיים בעולם על התכונות שמטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי נדרש להחזיק וכן על מאפייניו, אחד הדיונים הינו סביב הגבלת היקף השימוש במטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, ברמת הלקוח או ברמת סך ההיקף, זאת בכדי להילחם בבעיית השחיקה ובסיכון לפגיעה בתיווך הפיננסית.
בנק ישראל דואג להדגיש כי הינו ממשיך לחקור את ההשפעות והסוגיות השונות שנובעות מהכנסת מטבע דיגיטלי, זאת בכדי להיות מוכן במקרה ותתקבל החלטה עתידית להנפיק את השקל הדיגיטלי. עם זאת, בדומה לרוב המדינות והבנקים המרכזיים בעולם, בשלב זה, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע מסוג זה.
ניסוי ראשון
בחודש יוני 2022, פרסם בנק ישראל את ממצאי הניסוי הטכנולוגי הראשון כחלק מפרויקט "השקל הדיגיטלי". לפי הפרסום, "הניסוי נערך בתנאי מעבדה, ובמסגרתו הוקמה תשתית מבוזרת (DLT- Distributed Ledger Technology) בענן, עליה מומשה מערכת Quorum Blockchain המבוססת על את'ריום (Ethereum)." עם זאת, הבחירה בתשתית זו, הינה לצורך הניסוי בלבד ואינה מעידה בהכרח על התשתית עליה עשוי להתבסס ה"שקל הדיגיטלי". הניסוי ביקש לבדוק את היכולות הבסיסיות של מטבע דיגיטלי כמו תשלום, ובדק אפשרויות נוספות כמו הטלת מגבלות כמותיות על פעולות תשלום ושימוש ב"חוזים חכמים" לצורך פעולות Delivery vs. Payment. בחינה הפעולה האחרונה העלתה בעיה בשאלה מיהו הגורם שבונה את החוזה. קיים חשש לאפשר לכל גורם לכתוב "חוזה חכם" על גבי המערכת מה שעלול לגרום לסיכונים רבים אך מנגד, קיים סיכוי קטן כי בנק ישראל יכתוב אפליקציות עבור גורמים שונים. פתרון אפשרי שהועלה בניסוי הינו ש"החוזים החכמים" ייכתבו על ידי ספקי שירותי התשלום, אך גם אפשרות זו מעוררת שאלות בנוגע לרמת הפיקוח הנדרשת על גופים אלו.
בנוסף, הניסוי ביקש להתמודד עם שאלת האנונימיות של מבצע תשלום בעזרת מטבע דיגיטלי. לצורך כך, נבחנה בניסוי האפשרות לקבוע רף תקופתי מסוים של תשלום דיגיטלי אנונימי בעזרת טכנולוגית "הוכחה אפס ידיעה", שלאחר עבירתו, יתועדו התשלומים שבוצעו דרך מסגרת זו. הניסוי הראה שפתרון זה עוזר לשמור על פרטיות המשלם, בצורה דומה למצב בו הוא משלם במזומן. עם זאת, הניסוי הראה שעדיין ישנן שאלות מדיניות כגון גדול התקציב ושוויון בין ארנק עסקי ופרטי אשר מצריכות דיון רחב.
אם כך, ניתן ללמוד מהניסוי כי קיימת היתכנות טכנולוגית להפעלה בטוחה ויעילה של השקל הדיגיטלי אך עדיין ישנן שאלות של מדינות אשר הניסוי מבקש לעורר. בנק ישראל מדגיש כי התשתית שהוקמה תוכל לשמש לניסויים דומים בעתיד במידה והדבר יידרש. כמו כן, תימשך הבחינה של סוגיות טכנולוגיות הקשורות להנפקת השקל הדיגיטלי.
לקריאה נוספת, מוזמנים לעניין בפרסומים המלאים של בנק ישראל בנושא:
שקל דיגיטלי – בגובה העיניים (מאי 2021)
שקל דיגיטלי של בנק ישראל – תועלות אפשריות, טיוטת מודל וסוגיות לבחינה (מאי 2021)
השפעות פוטנציאליות של הנפקת שקל דיגיטלי על מערכת הבנקאות בישראל (מרץ 2022)
פרויקט השקל הדיגיטלי – ניסוי טכנולוגי על גבי פלטפורמה מבוזרת (יוני 2022)
תרחישים אפשריים להחלטה על הנפקה של השקל הדיגיטלי (אפריל 2023)
