מחזור החיים של קהילה וירטואלית והצלחתה: מקרה בוחן של קהילה מובחנת המגבילה את ההצטרפות לשורותיה

תקציר

המאמר שלפניכם משתמש ב"מודל מחזור החיים של קהילה וירטואלית" (Iriberri & Leroy, 2009) כדי לספק מידע אמפירי על ההצלחה היחסית של קהילה וירטואלית המגבילה את ההצטרפות לשורותיה. המחקר האתנוגרפי שעליו מבוסס המאמר הוא מבט השוואתי על תשע קהילות וירטואליות. בשמונה מהן הכתיבה והצפייה בתכני הפורום חופשיות, ואילו אחת מגבילה את ההצטרפות לשורותיה והרשאת הכתיבה בפורום שלה מותנית בעמידה בתנאי קבלה קפדניים. בסיס הנתונים הם הפוסטים הנצפים ביותר במשך שנים-עשר ימים במהלך מבצע עופרת יצוקה (13.1.2009-1.1.2009). הקריטיות של התקופה ברמה הלאומית, ובמיוחד לקהילות וירטואליות המתמקדות בעדכוני חדשות ובדיון בהם, הגבירה את הצפי ל"תחרות" בין תשע הקהילות שבמדגם. בשל כך עשויה הייתה הקהילה המגבילה את ההצטרפות לשורותיה לאבד משתתפים פעילים ולהסתכן בדלדול המסה הקריטית שלה, על כל המשתמע מכך. מכלול הממצאים מוביל לתובנות המתייחסות הן למדדי ההצלחה של קהילה מסוג זה והן לסיכויי ההצלחה שלה לאורך זמן.

מבוא

להתפתחותן של קהילות וירטואליות יש שלבים קבועים, הידועים כ"מחזור החיים" שלהן (Iriberri & Leroy, 2009). חשיבות רבה נודעת לשלבים הראשונים של התהליך – שלב גיבוש הרעיון ושלב הצמיחה של הקהילה. ועם זאת – הצלחתה של קהילה וירטואלית מותנית גם ביצירה מתמשכת של תנאים המעודדים תקשורת בין חבריה ומובילים לביסוס הזיקה שלהם לקהילה, במיוחד בשלב הבגרות. יתר על כן, מטרות הקהילה מכתיבות את תוואי התנהלותה לאורך מחזור החיים שלה, עד להשלמת מטרותיה. קהילה וירטואלית המגבילה את ההצטרפות לשורותיה ושומרת על הקף מצומצם יחסית היא תופעה שכיחה. היא עלולה להתקשות להתפתח ולהאריך ימים בשל קוטנה, אך הספרות ממעיטה לעסוק בסוגיה זו, הדורשת בירור. מאמר זה מתבסס על תובנות "מודל מחזור החיים" של קהילה וירטואלית (Iriberri & Leroy, 2009) כדי לבחון את מידת ההצלחה של קהילה המגבילה את ההצטרפות לשורותיה.

קהילה וירטואלית¹ מוגדרת במאמר זה כ"מרחב ברשת הנתמך על ידי טכנולוגיית תקשורת ממוחשבת, ומאפשר את קיומן של תקשורת ואינטראקציה בין המשתתפים בקהילה ושל הפקת תכנים איכותיים על ידם, באופן התורם לקשרי החברות ביניהם" (Lee et al. 2003, p. 51). עם זאת, קהילות וירטואליות נבדלות זו מזו במטרות וביעדים שהן מציבות לעצמן, החל במטרות עסקיות וכלכליות, עבור בתמיכה הדדית וכלה בליבון של סוגיה או עניין מסוימים. הן נבדלות גם בסוגי קהל היעד שאליו הן פונות – מגזר ארגוני-עסקי, דמוגרפי, גיאוגרפי, דתי או עדתי – אך לכולן משותפת הפונקציה שממלאים היזם או הנהלת הקהילה בקביעת כללי ההתנהלות הבסיסיים שלה, המתפרסמים בתקנונה. לעתים קרובות נקבעים כללים אלה כבר בשלב גיבוש הרעיון, או בשלב הקמת הפורום הקהילתי ותחילת הפעילות הווירטואלית של חבריו.

הצטרפות חברים חדשים לקהילה וירטואלית מוסדרת בדרך כלל בתקנון. ברוב המקרים היא נעשית באמצעות הרשמה ומסירת פרטים בסיסיים מזהים, כגון שם, גיל ועיסוק. ואולם – חלק מהקהילות מציבות בנוסף לכך תנאים מגבילים להצטרפות, או שהן מגבילות את אפשרות הגלישה בפורום הקהילתי. הקריטריונים לכך נקבעים מראש ומפורסמים בתקנון הקהילה.

קהילת בחדרי חרדים, שבה עוסק מחקר זה, מתאפיינת בכך שהיא מגבילה את ההצטרפות לשורותיה. היא הוקמה כדי לאפשר לציבור החרדי להתעדכן באירועים אקטואליים ולדון בסוגיות רלוונטיות לחייו, ותקנונה מחייב את המעוניינים להצטרף אליה לעבור תהליך מיון הכולל מילוי שאלון. עם זאת – הצפייה בתכני הפורום הקהילתי שלה נגישה לכל גולשי האינטרנט. בחדרי חרדים מקיימת פעילות בפורום וירטואלי מזה כשמונה שנים ומשיגה את מטרותיה. דעיכתה אינה נראית באופק (פז, אלמוג ואלמוג, 2008).

שאלות המחקר

מהאמור לעיל נגזרות השאלות הבאות:

א. מה הם מדדי ההצלחה היחסיים של קהילת בחדרי חרדים, כמקרה בוחן של קהילה המגבילה את ההצטרפות לשורותיה?

ב. מה עשוי להגביר את סיכויי ההישרדות של קהילה מסוג זה לאורך זמן?

ג. מבחינה מתודולוגית, מה היא אתנוגרפיה ברשת ומה הוא הערך האפיסטמי שלה במדידת הצלחה של קהילה וירטואלית המגבילה את ההצטרפות לשורותיה?

קהילה וירטואלית: מדדי הצלחה

המושג "מדדי הצלחה", כפי שהוא מתייחס לקהילה וירטואלית, החל להתגבש בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, במקביל להקמת קהילתWELL (Rheingold, 1993) – קהילה וירטואלית מצוטטת מאד בספרות.

הספרות העוסקת בהצלחה של קהילה וירטואלית בתחומים כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה, עסקים ומנהל, מדעי המחשב ומערכות מידע, מבססת את הערכת ההצלחה על הפרספקטיבה הספציפית של כל אחת מהדיסציפלינות (תרשים 1). סוציולוגים, כגון ג'ונס ורפאלי (Jones & Rafaeli, 2000), הרבו להשוות קהילה וירטואלית לקבוצה חברתית בעולם הפיזי. הצלחתה מתבססת, לדעתם, על אינטראקציה חברתית בקהילה כגורם העשוי להוביל ליצירת "הון חברתי". פסיכולוגים, כגון בלנשארד (Blanchard, 2004), הדגישו את הזיקה לקהילה ואת תחושת השייכות שהחברים מפתחים אליה כגורם חשוב בהצלחתה, וכן את מידת האמון שהחברים רוחשים לה.

תרשים 1

איריברי ולירוי (Iriberri & Leroy, 2009) מייצגות את הפרספקטיבה של תחום מערכות המידע בחקר הנושא. המודל שהן מציעות מאחד מכלול של מדדי הצלחה העולים מהספרות, המתבסס על מודל "מחזור החיים של מערכת מידע" שהציגו אחיטוב וניומן (Ahituv & Neumann, 1982). המודל המוצע מאפשר בחינה שיטתית של שיעורי ההצלחה של קהילה וירטואלית ומתווה דרכים להשגתה, על בסיס הקביעה "כל מערכת מידע עוברת דרך חמישה שלבי התפתחות קבועים: גיבוש הרעיון (Inception), הקמה (Creation), צמיחה (Growth), בגרות (Maturity) ודעיכה ומוות (Death)" (Ahituv & Neumann, 1982, p. 254).

תרשים 2

מודל מחזור החיים אינו ליניארי, והוא מתאפיין בחזרתיות (Iteration). במיוחד בשלב הבגרות מתפתחת בתהליך דינמיקה כפולה של חזרה חלקית לשלב הצמיחה ושל דעיכה חלקית (תרשים 2).

הצלחה של קהילה וירטואלית

ככלל, סיכויי ההצלחה של קהילה וירטואלית עולים ככל שמתפתחים בה תנאים המעודדים תקשורת בין חבריה ומעמיקים את זיקתם אליה (Iriberri & Leroy, 2009). עם זאת – מודל מחזור החיים של קהילה וירטואלית, על חמישה שלבי ההתפתחות שבו, מציע כאמור ששלבים אלה הם "חזרתיים". בשלב גיבוש הרעיון (INCEPTION) מגדירים היזמים את קווי המתאר של הקהילה לפי הצרכים שזיהו בקהל יעד מוגדר. הרעיון עשוי לקרום עור וגידים כשהרכיבים הטכנולוגיים זמינים וכשקיימת קבוצת משתתפים המוכנה ליצור אינטראקציה בין-אישית ולפרסם פוסטים במרחב הווירטואלי. זה הוא שלב ההקמה (CREATION), שבו נקבע, בין היתר, מי ינהל את הקהילה משלב זה של מחזור חייה ואילך. מנקודה זו והלאה נתונה ההתפתחות לתנודות של חזרתיות.

מתן תשומת לב לאינטראקציה שבין המשתתפים, כדי למנוע תקלות, יוביל לשלב הבא בהתפתחות – שלב הצמיחה (GROWTH). במהלך שלב זה מפתחת הקהילה זהות ייחודית ותרבות שיח: חלק מהמשתתפים פעילים ומתבלטים בדינמיקה הקבוצתית שבמרחב הווירטואלי; אחרים מעדיפים להיות פעילים פחות או לא להשתתף כלל, והם הופכים ל"משתתפים סמויים" (Lurkers). בשלב הצמיחה נדרש מאמץ לעידוד אינטראקציה בין המשתתפים בפורום הקהילתי, ויש למשוך משתתפים נוספים לפעילות הקהילתית.

תפקוד ההנהלה בשלב הבגרות (MATURITY) הוא גורם מכריע במעבר הקהילה לשלב זה. פונקציות כגון עדכון נהלי הקהילה, עידוד המשתתפים הפעילים, יצירת תת-קבוצות דיון בסוגיות רלוונטיות-פחות לקהילה – כל אלה הם חלק מהגורמים הקובעים את עוצמת הקשר שבין המשתתפים ואת זיקתם לקהילה. האתגרים שבפניהם ניצבת ההנהלה בשלב זה כוללים, בין היתר, מתן תשומת לב יומיומית לעומס המידע בפורום הקהילתי, יצירת תת-קטגוריות נושאיות המפזרות את עומס המידע בין אשכולות דיון ספציפיים, ומינוי מנהלי משנה (Jones & Rafaeli, 2000; Maloney-Krichmar & Preece, 2005).

דוגמה לכך אפשר לראות במחקרים המראים כי מינוי הנהלת משנה בשלב הבגרות וייזום אירועים כגון שיח-חי בין משתתפים פעילים לבין אישיות מתחום העניין שלהם הן שתי פעולות חיונית במיוחד בשלב הבגרות (Andrews, 2002; Ginzburg & Weisband 2004). גם תגמול ועידוד המשתתפים הפעילים בפורום הקהילתי הם אתגר משמעותי שבו צריכה ההנהלה לטפל בשלב הבגרות. הסיבה לכך היא שמשתתפים אלה מהווים "מסה קריטית" (i.e., Critical Mass Iriiberi & Leroy, 2009, 22). הם מושכים גולשים לצפות בתכני הפורום, מספקים "דלק" להמשך קיום הקהילה ומעמיקים את הזיקה של המשתתפים ושל קהל היעד אליה. תפקידה העיקרי של המסה הקריטית הוא לעורר דיון וירטואלי בין המשתתפים הפעילים בנושאים הרלוונטיים לקהילה.

בשלב הבגרות מתווספים מצטרפים חדשים לשורות הקהילה ומשתתפים ותיקים שמיצו את צרכיהם עוזבים אותה. התפתחות זו פותחת מחדש את שלב הצמיחה, וההנהלה נדרשת לזהות מחדש את צרכי המצטרפים החדשים. במקביל, עליה להמשיך ולתמוך בתפקוד המסה הקריטית, עד למיצוי מטרות הקהילה.

אתגר נוסף הוא טיפוח מסה של משתתפים סמויים, במיוחד בשלב הבגרות. הספרות מגדירה משתתף סמוי כחלק אינטגרלי מקהילה וירטואלית(Nonnecke & Preece, 2001).² לפי הספרות עשוי מספר הגולשים בפורום קהילתי לכלול אחוז גבוה של משתתפים סמויים, המוגדרים כ"חברי קהילה שמעולם לא העלו פוסט [טקסט מקוון] לפורום הקהילתי … או חברים שלא העלו פוסט מזה כשלושה חודשים" (Nonnecke, B., Preece, J., Andrews, D. and Voutour, R. (2004), p.1).³ הספרות מראה גם שניתן לעודד משתתף סמוי להצטרף כמשתתף פעיל בקהילה, בעיקר בזכות רמת העניין שזו מספקת לו (Burkett, 2006; Jones & Rafaeli, 2000; Nonnecke & Preece, 2001; Ridings et al., 2006). מפרט הצרכים והעניין של המשתתף הסמוי בקהילה ספציפית מורכב משני סוגים עיקריים: צרכים אינפורמטיביים וצרכים אישיים (Nonnecke et al., 2004). מחקרים מראים שניתן להעלות את רף הציפיות של המשתתף הסמוי ולהגביר את שעורי הצפייה שלו בפורום (i.e., Andrews, 2002; Ginsburg & Weisband, 2004; Nonnecke et al., 2004; Nonnecke & Preece, 2001; Turner & Fisher, 2006).

הספרות המתמקדת במדדי השגשוג וההצלחה של קהילה וירטואלית מדגישה את תפקודה ותרומתה של המסה הקריטית בשלב הבגרות ואת יכולתה לעורר ציפיות ועניין בקרב קהל היעד, לרבות המשתתפים הסמויים (Kling & Courtright, 2003; Ruggiero, 2000).

ועם זאת – הספרות דלה במחקרים המתמקדים במדדי ההצלחה היחסיים של קהילה וירטואלית המגבילה את ההצטרפות לשורותיה. למרות שהתופעה אינה חדשה, רק מעט מחקרים בדקו את סיכויי הישרדותה של קהילה כזו ואת יכולתה למצות את מטרותיה. בשל כך מתבקשת בחינת התופעה והעמקת ההבנה של סוד ההצלחה היחסית של קהילות המגבילות את ההצטרפות לשורותיהן, בהשוואה לקהילות "מתחרות" הפונות לאותו קהל יעד ומציעות את אותם תחומי עניין. מאמר זה בוחן את מדדי ההצלחה היחסית של קהילת בחדרי חרדים בשלב הבגרות, ומעלה תובנת המעשירות את הספרות הבוחנת הצלחה של קהילה מסוג זה.

מקרה בוחן: קהילת בחדרי חרדים

בדיקת מדדי ההצלחה של קהילת בחדרי חרדים והמענה לשאלות המחקר התבססו על תובנות העולות ממודל מחזור החיים של קהילה וירטואלית (תרשים 2). מדדי ההצלחה הכלליים שצוינו בסעיף הקודם הם תולדה של פרספקטיבה זו. קהילת בחדרי חרדים מסווגת כ"קהילת עניין" המתמקדת בחדשות ואקטואליה. חברי הקהילה פעילים בכתיבת פוסטים, בהעלאת קבצים ובניהול דו-שיח או רב-שיח על נושאים רלוונטיים לציבור החרדי ולמדינה. בחדרי חרדים הוקמה בינואר 2002, ולפי אמדן משנת 2008 היא מונה למעלה מ-5,000 חברים וחברות. היזמים,⁴ המתפקדים כמנהלי הקהילה, קבעו בעת ההקמה שתתאפשר כתיבה בפורום הקהילתי אך ורק למשתתפים שישיבו על שאלון ההתאמה שבתקנון הקהילה⁵ ויעמדו בקריטריונים שהוא מציב.

עד היום הוקמו מאות קהילות וירטואליות שקהל היעד העיקרי שלהן הוא הציבור החרדי. הנגישות אל חלקן מוגבלת לחלוטין, ואילו חלקן האחר מאפשר כתיבה או צפייה בתכני הפוסטים שלהן, בכפוף להרשמה ולבחירת שם משתמש וסיסמה. במידה שקהילות וירטואליות מהסוג האחרון מסווגות כקהילות לענייני חדשות ואקטואליה, הן עשויות להוות תחרות לקהילת בחדרי חרדים, משום שהן פונות לאותו קהל יעד מובחן.

מתודת המחקר

חקר מדדי ההצלחה היחסית של קהילת בחדרי חרדים בשלב הבגרות, בהשוואה לקהילות "מתחרות", נשען על מתודת האתנוגרפיה ברשת, כפי שיפורט בהמשך.

המחקר משווה בין הפוסטים הנצפים ביותר של קהילת בחדרי חרדים במהלך מבצע עופרת יצוקה (13.1.2009-1.1.2009), לבין הפוסטים הנצפים ביותר של שמונה קהילות הפונות לקהל יעד חרדי ומתמקדות בחדשות ואקטואליה. קהילות אלה הן בעולמם של חרדים, בחדרי חרדים אלעד, מודיעין עילית וברכפלד, א חרדים ספרדים, אחרדים אלעד, בית שמש, אשדוד החרדית רובע ז', ג', חרדים חיפה.⁶ כפי שכבר צוין, קהילת בחדרי חרדים מגבילה את ההצטרפות לשורותיה ואילו שמונה הקהילות האחרות מקבלות כל מועמד הנרשם במערכת. ההשוואה בין בחדרי חרדיםלשמונה הקהילות ה"מתחרות", שכולן הגיעו לשלב הבגרות, מתמקדת בעיקר בתכני הפוסטים ובמספרם, ובמספר הצפיות בהם בתקופת המחקר. זאת כדי להשיב לשאלה "מה הם מדדי ההצלחה היחסיים של קהילה וירטואלית המגבילה את ההצטרפות לשורותיה?"

הנתונים המופיעים בפורום האינטרנטי של כל קהילה שבמדגם מציינים את מספר הפוסטים שבארכיון הפורום, את מספר הצפיות, את כותרת הפוסט, את תאריך הכתיבה של הפוסט/תגובה ואת שם המחבר, ומספקים מידע על הקבצים המצורפים לפוסט. הממצאים שיוצגו בהמשך משקפים שישה מדדי הצלחה יחסיים של תשע הקהילות: "רמת הפעילות בפורום", "מספר הפוסטים והצפיות בהם בתקופת המחקר", "הנושאים העיקריים שנדונו במהלך תקופת המחקר", "הנושאים שנדונו בכל אחת מקהילות המדגם", "חומרים נלווים לפוסט" ו"כותרות הפוסטים הנצפים ביותר". מאמר זה יראה שפעילותה הווירטואלית של בחדרי חרדים בכל מדדי ההצלחה הייתה גבוהה יחסית לזו של הקהילות ה"מתחרות" בה.⁷

בסיס הנתונים ששימש להשוואה הם הפוסטים הנצפים ביותר במשך שנים-עשר ימים במהלך מבצע עופרת יצוקה (13.1.2009–1.1.2009). תקופת מחקר זו נבחרה בשל הקריטיות שלה לקהילות וירטואליות המתמקדות בעדכוני חדשות ובדיון בהם. הייתה זו תקופת משבר לאומי וצריכת החדשות עלתה, כך שהציפייה שיתקיים דיון ער במיוחד באקטואליה בכל אחד מהפורומים שבמדגם⁸ תרמה אף היא לבחירת תקופת המחקר. השיקול המרכזי בבחירה היה הצפי להגברת ה"תחרות" בין קהילות שהכתיבה והצפייה בתכני הפורום שלהן חופשיות, לבין בחדרי חרדים. בשל כך עשויה הייתה קהילה זו לאבד משתתפים פעילים ולהסתכן בדלדול המסה הקריטית שלה, על כל המשתמע מכך.

אתנוגרפיה ברשת האינטרנט

דילמות קונספטואליות ומעשיות הכרוכות באתנוגרפיה ברשת האינטרנט נדונו לאחרונה בספרות (e.g., Gupta & Ferguson, 1997). ברמה הקונספטואלית מתמקדים חילוקי הדעות בשאלה האם האינטרנט הוא שדה מחקר מתאים לאתנוגרפיה.

בניגוד לגישה המסתייגת משימוש במתודת האתנוגרפיה ברשת האינטרנט, יש בספרות גישה הרואה בה ערך מוסף אפיסטמי וסבורה שניתן להפיק באמצעותה ידע אובייקטיבי על תופעות חברתיות ברשת. כך, לדוגמה, טענה בולייה (Beaulieu, 2004): "אני מניחה מראש שיש אפשרות של אתנוגרפיה של אינטרנט ועל אינטרנט" (ע' 143).

ברמה המעשית הציעה בולייה להשתמש באסטרטגיה של אובייקטיפיקציה העושה שימוש בטכנולוגיה: "אינטרנט הוא טכנולוגיה המקנה יתרון באתנוגרפיה. החוקר משקיף מהצד על הנעשה ואינו מפריע לדברים להתרחש, אינו מעורר מבוכה בקרב הנבדקים ומסוגל ליצור זווית ראייה מרוחקת משדה המחקר כדי להפיק יידע אובייקטיבי" (ע' 143). דהיינו, הטכנולוגיה מאפשרת לאתנוגרף להשיג "אובייקטיביות מכנית" (ע' 146) בחקר תופעות ברשת. הוא נשאר סמוי לחלוטין כמשקיף מהצד, בדומה למשתתף הסמוי. גם הסיכון לעיוות נתונים, הנובע מנוכחות החוקר בשטח, הולך וקטן (Paccagnella, 1997).⁹

ראוי לציין שבמקרה הנבדק כאן, כלומר בחקר תרבות האינטרנט של הציבור החרדי, עשויה מתודת האתנוגרפיה לספק ממצאים מדויקים ומהימנים יחסית לאלה המתקבלים בשיטה המנכיחה את החוקר, כלומר בשאלון.¹⁰ מכך עולה שיש לאתנוגרפיה ברשת ערך אפיסטמי בחקר תופעת הקהילה הווירטואלית המגבילה את ההצטרפות לשורותיה.

ממצאים

מבט השוואתי על הפורומים הקהילתיים שבמדגם מצביע על ששה ממצאים עיקריים. כל אחד מהם מציין פן בהצלחה היחסית של קהילת בחדרי חרדים ומכלול הממצאים מוביל לתובנות בדבר סיכויי ההצלחה של קהילה המגבילה את ההצטרפות לשורותיה.

ממצא א' – רמת הפעילות בפורום

"רמת הפעילות בפורום" הקהילתי משקפת את מידת השתתפות הפעילה של ה"מסה הקריטית" בכל אחת מתשע הקהילות שבמדגם. הממצאים זמינים על גבי מסך הפורטל האינטרנטי¹¹ ומספקים מידע כללי על רמת פעילות הקהילות לאורך זמן. אלו מהווים נתוני רקע לממצאים הרלוונטיים לתקופת המחקר הספציפית (טבלה 1), שיוצגו בהמשך. הממצאים מלמדים על סך הפעילות של כל אחת מהקהילות שבמדגם ועל ממוצע חודשי של פוסטים שהועלו לכל אחד מהפורומים הקהילתיים.

טבלה 1: רמת הפעילות בפורומים שבמדגם (הממצא הנמוך נכון לינואר 2010; הגבוה, נכון לינואר 2011)
שם הפורום	תאריך ההקמה	סך הפוסטים לחודש [ממוצע]	סך הפוסטים הכולל
*בחדרי חרדים*(הגבלת מצטרפים)	1/2002	14,98615,622	1,453,6371,720,884
*בעולמם של חרדים¹²*	11/2008	7,5207,907	112,812213,498
*בחדרי חרדים אלעד¹³*	4/2006	1,3421,363	59,06776,345
*מודיעין עלית וברכפלד¹⁴*	8/2008	913801	12,78220,850
*א חרדים ספרדים¹⁵*	4/2005	677574	37,96739,088
*אחרדים אלעד¹⁶*	4/2004	386330	26,31326,452
*בית שמש¹⁷*	9/2003	306283	22,97824,661
*אשדוד החרדית, רובע ז', ג¹⁸'*	7/2005	255275	13,52517,928
*חרדים חיפה¹⁹*	4/2005	7769	4,3124,747

הטבלה דלעיל מראה כי רמת הפעילות של קהילת בחדרי חרדים גבוהה יחסית לזו של הקהילות שבמדגם. הנהלת הקהילה מופקדת בשלב הבגרות על שמירת האיזון בין "המסה הקריטית" לבין כמות הגולשים והמשתתפים הסמויים, כפי שכבר צויין. ממצא זה מצביע על רמת רגישות גבוהה יחסית של ההנהלה לצרכי המשתתפים, הפעילים והסמויים כאחד ומוביל לתובנות שיוצגו בהמשך בדבר סיכויי ההישרדות לאורך זמן של קהילה המגבילה את ההצטרפות לשורותיה.

ממצא ב' – מספר הפוסטים והצפיות בהם בתקופת המחקר

כמות הפוסטים שהעלו המשתתפים הפעילים, קרי, "המסה הקריטית", לפורום של קהילת בחדרי חרדים בתקופת מבצע עופרת יצוקה עלתה על זו של שאר הקהילות שבמדגם ויצרה עניין רב בקרב המשתתפים הפעילים והסמויים. שיעורי הצפייה בפוסטים של קהילה זו עלו במידה משמעותית על שיעורי הצפייה בפוסטים של שאר הקהילות. הממצאים הבאים (ג'-ו' להלן) מפרטים נתונים אלו לרבות הנושאים שנדונו בכל אחת מהקהילות שבמדגם, החומרים שנלוו אליהם והתכנים שזיכו את הפוסטים בצפייה גבוהה יחסית בכל אחד מהפורומים.

ממצא ג' – הנושאים העיקריים שנדונו במהלך תקופת המחקר

רמת העניין בפורום של קהילה וירטואלית היא פועל יוצא של תפקוד המשתתפים בו. ככל שרמת העניין בפוסטים שלהם עולה, כן גדלים שיעורי הצפייה. יחד עם זאת, תפקודם כ"מסה קריטית" משקף על פי רוב את אופן ניהול הקהילה הווירטואלית והתמיכה שמקבלים משתתפים אלו מהנהלת הקהילה. בקהילות הפונות לציבור החרדי יש לצפות לפיקוח קפדני והגבלת יחסית של חופש הביטוי והדעה בפורום. לדוגמה, הענקת חופש ביטוי יחסי בענייני "חדשות ואקטואליה" תתגמל ותעודד את הפעילות בפורום יותר, בהשוואה לסביבה בה הניהול קפדני מאוד. כך גם בדבר טווח הנושאים העולים לדיון. גדלים הסיכויים למגוון נושאים עשיר יחסית כשהניהול ליברלי יותר.

ממצא ג' מלמד על טווח הנושאים שנדונו בקהילות הוירטואליות שבמדגם במהלך תקופת המחקר, דהיינו 12 יום (13.1.2009-1.1.2009). המגוון העשיר ביותר נמצא בקהילת בחדרי חרדים. טווח הנושאים סווג במאמר זה לשמונה תת-קטגוריות. אלו מוצגות להלן בליווי דוגמאות. מבט השוואתי על טווח הנושאים שהועלו לדיון בכל אחת מהקהילות שבמדגם יוצג בהמשך (סעיף ד').

שמונה תת-קטגוריות נושאיות, בלווי ודוגמאות:

רבנים: כותרת, "הרב קסלר הורה לאסוף את העיתון המקומי" (מודיעין עלית וברכפלד).
פטירות: כותרת, "האברך נפתלי פרלמוטר נפטר הבוקר" (בחדרי חרדים).
בחירות/פוליטיקה: כותרת, "'דגל התורה' נכנעה וליצמן ממשיך" (בעולמם של חרדים).
מעולמם של חרדים: כותרת, "ותקנא רחל באחותה" (א חרדים ספרדים).
הודעות עסקיות: כותרת, "מי יודע פרטים על פרויקט פארק השמש? (בית שמש).
על התקשורת: כותרת, "מי מימן את המודעות נגד 'עניין חדש'?" (מודיעין עלית וברכפלד).
אירועים: כותרת, "זריקת אבנים בכניסה לעיר" (בחדרי חרדים אלעד).
מבצע עופרת יצוקה: כותרת, "את אשר יגורתי" (חרדים חיפה).

ממצא ד' – הנושאים שנדונו בכל אחת מקהילות המדגם

הממצאים מצביעים על כמות הפוסטים הגבוהה יחסית שהעלתה קהילת בחדרי חרדים ועל טווח הנושאים שנדונו בה (טבלה 2). יתרה מכך, בעיתוי הספציפי של מבצע עופרת יצוקה, נלוו לפוסטים שבפורום של בחדרי חרדים לא רק קבצי תמונות וטקסטים מאתרים חיצוניים אלא גם קישוריות המפנות לאתרים חיצוניים ממקור לא-חרדי, כפי שיפורט להלן בממצא ה'. הנהלת בחדרי חרדים נקטה קו ליברלי יחסי בתקופת המחקר, בהתאם למה שהובטח במסמך ההקמה של הקהילה הפונה לציבור החרדי.

הקו הליברלי שנקטה ההנהלה תרם בעקיפין לשיעורי צפייה גבוהים יחסית בפורום והעניק יתרון לקהילת בחדרי חרדים ב"תחרות" על קהל היעד מקרב הציבור החרדי. שכן, הפוסטים והחומרים הנלווים אליהם מהווים מקור משיכה לצופים בפורום ועשויים לחזק את זיקתם אל הקהילה.

טבלה 2: תת קטגוריות נושאיות בכל קהילה
פורום	רבנים	פטירות	בחירות /פוליטיקה	מעולמם של חרדים	הודעות עסקיות	על התקשורת	אירועים	מבצע עופרת יצוקה
בחדרי חרדים	15	6	20	21	21	26	23	60
בעולמם של חרדים	8	–	1	14	–	4	3	2
מודיעין עלית וברכפלד	7	3	18	4	10	7	17	1
אשדוד החרדית	–	–	1	1	2	1	3	4
א חרדים אלעד	–	–	1	4	1	–	–	–
אחרדים ספרדים	–	1	7	10	–	6	–	3
בית שמש	–	–	9	–	8	2	3	3
בחדרי חרדים אלעד	–	–	10	1	2	1	9	3
חרדים חיפה	–	–	1	–	6	–	–	1

ממצא ה' – חומרים נלווים לפוסט

בדיקת הפוסטים שבמדגם מצאה שני סוגי קישוריות: סוג אחד המפנה את הצופה לאתר חיצוני ממקור חרדי וסוג שני, המפנה אותו לאתר ממקור לא-חרדי. דא עקה, קישוריות מהסוג השני נמצאו בפורום של בחדרי חרדים בלבד (טבלה 3). הטבלה מציגה את סוגי הקישורים וכן את סך הפוסטים הנצפים ביותר וטווח הנושאים שנדונו בכל אחת מהקהילות בתקופת המחקר.

הממצאים שבטבלה שלהן מראים שרק בשני פורומים קהילתיים נמצאו קישוריות המפנות גולשים לאתרים חיצוניים ממקור לא-חרדי. יתר על כן, 38 מהן נמצאו בבחדרי חרדים ושתיים באחרדים אלעד.²⁰

טבלה 3 : סוגי הקישוריות בפורומים שבמדגם, סך הפוסטים וטווח הנושאים
פורום קהילתי	סך הפוסטים הנצפים ביותר	טווח הנושאים	כמות הקישוריות, לאתר לא חרדי	כמות הקישוריות לאתר חרדי
*בחדרי חרדים*	192(1000+ צפיות)	שמונה קטגוריות	38	20
*בעולמם של חרדים*	31(100+ צפיות)	שש קטגוריות	–	–
*א חרדים ספרדים*	34(200+ צפיות)	שש קטגוריות	–	7
*בית שמש*	26(400+ צפיות)	חמש קטגוריות	–	3
*אחרדים אלעד*	6(200+ צפיות)	שלש קטגוריות	2	–
*בחדרי חרדים אלעד*	27(500+ צפיות)	שש קטגוריות	–	–
*אשדוד החרדית*	12(100+ צפיות)	שש קטגוריות	יוטיוב	–
*מודיעין עלית וברכפלד*	65(250+ צפיות)	כל שמונה הקטגוריות	–	5
*חרדים חיפה*	8(200+ צפיות)	שלש קטגוריות	–	–

מדגם של קישוריות המפנות לאתר חיצוני ממקור לא-חרדי, ספציפי לבחדרי חרדים, מראה שרובן הפנו את הצופה לרשתות ולערוצי טלוויזיה (טבלה 4):

טבלה 4: מדגם של קישוריות בבחדרי חרדים
הנושא	תאריך הפוסט	הקישוריות
*מבצע עופרת יצוקה*	(3.1.2009)	קישוריות לרשתות וערוצי טלוויזיה, ולשידור חימנענע10 http://www.nana10.co.il/ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3649738,00.html http://www.planetnana.co.il/fun_cherlaton/herum/daf_herum_vid.htm (כל ערוצי האקטואליה בטלוויזיה – גם ערביים) http://news.walla.co.il/?w=//1410365 קישוריות לשידור ישיר מרשתות טלוויזיה – אל ג'זירה, אל קודס, וערוצים הישראלים. http://www.communa.agrisupportonline.com/tv.htm http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3649764,00.html
*מבצע עופרת יצוקה*	(5.1.2009)	http://www.communa.seooptimal.com"שם רואים הכל. אל ג'זירע באנגלית,בכל הרשתות האמריקאיות לא מוזכר מילה אחת על חטיפה. מה עם חטופי החמס? יש עדכונים?" "נסה את הערוצים כאן"

ממצא ו' – כותרות הפוסטים הנצפים ביותר

כותרות הפוסטים הנצפים ביותר שבמדגם "מזמינות" צפייה בתכני הפוסט. מדגם של כותרות הפוסטים הנצפים ביותר מצביע על הבדלים ב"סדר היום" שבשיח הווירטואלי של הקהילות הרלוונטיות. לפי ממצאים אלו קהילת בחדרי חרדים עיצבה "סדר יום" רלוונטי במיוחד לתקופת המחקר, קרי, מבצע עופרת יצוקה. כותרות הפוסטים הנצפים ביותר בפורום שלה התמקדו באקטואליה זו ומי שעיין בתכני הפוסט יכול היה לצפות בשידור חי מהטלוויזיה המקומית ו/או האזורית וללמוד בזמן אמת על כל התפתחות במבצע עופרת יצוקה. צפייה בשידורי הטלוויזיה אינה מותרת בחברה החרדית, ורק הודות לגישה הליברלית של הנהלת קהילת בחדרי חרדים לא נמחקו הפוסטים מארכיון הפורום של קהילה זו. למותר לציין שקישוריות לשידורי טלוויזיה משכו גם את המשתתפים הסמויים תוך שהם מספקים מענה לצרכיהם האינפורמטיביים ומחזקים את זיקתם לקהילה.

הממצאים הבאים רלוונטיים לשש קהילות וירטואליות המזוהות עם אוכלוסיות עירוניות ספציפיות, לקהילת אחרדים ספרדים, הפונה לציבור החרדי-ספרדי ולקהילת בעולמם של חרדים, ה"מתחרה" העיקרית של בחדרי חרדים, בחתך גיאוגרפי ארצי. הממצאים הרלוונטיים לקהילת בחדרי חרדים מוצגים אחרונים.

קהילת בית שמש
כותרת הפוסט	מחבר	תאריך	מספר תגובות / חומר מצורף	כמות הצפיות
רמב"ש ב' בלגן בלגן….	רמבוס	6/1	6 + תמונות מהמהומה	1261
פירסום מגעיל!!	מקוה נייעס	9/1	7 +	1347
תמונות מסיום סדר נשים ב"ישועת דוד"	מבט	3/1	27	829
אזעקה בבית שמש..	דולה ומשקה	4/1	11	622

סדר היום המועדף על קהילת בית שמש בתקופת המחקר עוסק בעיקר ב"עסקים" ו"בחירות/פוליטיקה". ההתיחסות ל"מבצע עופרת יצוקה" הינה בשוליים. הכותרות הבאות מדברות בעד עצמן: "פרסום מגעיל" (7 תגובות, 1347 צפיות), "תמונות מסיום סדר נשים" (27 תגובות ו-829 צפיות) ו"אזעקה בבית שמש" (11 תגובות, 622 צפיות).

קהילת אחרדים אלעד
כותרת הפוסט	מחבר	תאריך	מספר תגובות / חומר מצורף	כמות הצפיות
וידיאו חרדי מצחיק בבית הכנסת	007BNB	6/1	2 +	431
זה אמיתי!!!!!!!!!!!!!!שוה	שווקי	7/1	4 +(אתר העסקים של רמלה)	477

סדר היום המועדף על קהילת אחרדים אלעד בתקופת המחקר עוסק בעיקר בענייני "עסקים" ו"בחירות/פוליטיקה" ופחות ב"מבצע עופרת יצוקה". קישוריות מפנות את הצופה לאתרים חיצוניים כגון, בית הכנסת (2 תגובות, 431 צפיות) ומידע עסקי כגון פרסומים במקומון העיר רמלה (4 תגובות, 477 צפיות).

קהילת בחדרי חרדים אלעד
כותרת הפוסט	מחבר	תאריך	מספר תגובות / חומר מצורף	כמות הצפיות
בין רמב"ם 9 לרמב"ם 7 בחניה , מסתתר הרוצח הבא	מהיר_חימה	8/1	19 + תמונה	1056
יום של אלימות בעיר	צורם	6/1	27	1107
ברח' בן עוזיאל נמסר על בן חמישה חודשים שנחנק משקית ניילון	tkgsh	8/1	16	1172
אשה נלכדה בתא המטען של אוטובוס אגד תעבורה קו 280	כתב_מהשטח	12/1	39	1481
מה מתבשל? מהיר חימה ושטיין נצפו יחד…	צורםדוידוב	12/1	22	1073
זריקת אבנים בכניסה לעיר, והעלמת עין של השומר.	מהיר_חימה	3/1	31	969
מסיבת יום הולדת לבכיר בעיריה	טלעדנאן	12/1	33	1255
יש כבוד לאלעד	מהיר_חימה	6/1	10	676
נס גלוי ומרגש בעזה!!	חביבייאוול	12/1	30 +ציטוט מהרדיו והאינטרנט	1044

סדר היום המועדף של קהילת בחדרי חרדים אלעד בתקופת המחקר מתרכז בעיקר ב"בחירות/פוליטיקה" וב"אירועים". הדיון במבצע עופרת יצוקהנמצא בשוליים. יחד עם זאת יש לציין שני פוסטים שעסקו במבצע הצבאי ועוררו עניין רב יחסית: האחד הציג תמונות מהשטח (10 תגובות, 676 צפיות) והשני, "נס בעזה" (30 תגובות, 1044 צפיות), הכיל ציטוטים מהרדיו והאינטרנט.

אחד הפוסטים שהתייחס ל"בחירות/פוליטיקה" היה מלווה בתמונה (19 תגובות, 1056 צפיות) וששה פוסטים שהתייחסו ל"אירועים" הציגו כותרות "צעקניות": "יום של אלימות בעיר" (27 תגובות, 1107 צפיות), "תינוק נחנק" (16 תגובות, 1172 צפיות), "אשה נלכדה בתא מטען אוטובוס" (39 תגובות, 1481 צפיות), "דווח על מכרים משותפים" (22 תגובות, 1073 צפיות), "זריקת אבנים בכניסה לעיר" (31 תגובות, 969 צפיות) ו"מסיבת יום הולדת לבכיר בעירייה" (33 תגובות, 1255 צפיות).

קהילת אשדוד החרדית
כותרת הפוסט	שם המחבר	תאריך	מספר תגובות / חומר מצורף	כמות הצפיות
וידיאו, חרדי משתולל	BNB007	12/1	4 +	409
אזעקה נשמעה בשבת ולאף אחד אין מה לומר?	dig	2/1	19 + תגובה(ההסברה של נתניהו)	2844

סדר היום של קהילת אשדוד החרדית בתקופת המחקר התמקד ב"אירועים" וב"מבצע עופרת יצוקה". שתי קישוריות בלבד נמצאו בפוסטים. האחת היא קישורית לאתר חיצוני ממקור חרדי הנושאת את הכותרת – "חרדי משתולל בבית כנסת" (4 תגובות, 409 צפיות). השנייה היא קישורית ליוטיוב (YouTube, סרטון וירטואלי) ממקור לא-חרדי המתיחסת לפעילות ההסברה של נתניהו במהלך מבצע עופרת יצוקה (19 תגובות, 2844 צפיות).

קהילת מודיעין עלית וברכפלד
כותרת הפוסט	שם המחבר	תאריך	מספר תגובות / חומר מצורף	כמות הצפיות
מה הרקע למאבק בין גולובנציק לקאהן???????????	Sera76	5/1	14	842
על ראש הגנב בוער הכובע	צבי גולן	5/1	46	1870
צביון העיר בסכנה…	מהיר להגיב	6/1	22 + תצלום של מודעה	1048
ה' אוהב צדיקים	צביגולו	12/1	14	842
זהו אכלנו אותה	דוסלנד	12/1	26	786

סדר היום של קהילת מודיעין עלית וברכפלד בתקופת המחקר התמקד ב"בחירות/פוליטיקה" ו"הודעות על התקשורת". ההתייחסות למבצע עופרת יצוקה אפסית.

קהילת חרדים חיפה
כותרת הפוסט	שם המחבר	תאריך	מספר תגובות / חומר מצורף	כמות הצפיות
ישר כוח גדול וענק לאלקנה ונפתלי	השכיינע	12/1	7	466

סדר היום של קהילת חרדים חיפה בתקופה הנחקרת מתמקד ב"עסקים". אין בפורום התייחסות למבצע עופרת יצוקה.

קהילת א חרדים ספרדים
כותרת הפוסט	שם המחבר	תאריך	מספר תגובות / חומר מצורף	כמות הצפיות
ספרדים, לא לבחור ש"ס, אם אפשר לא לבחור בכלל	המלך10	12/1	16 +	306
סרות טעם בסרט התעמולה של ש"ס.	בניה01	12/1	22	516
תצביעו למי שהפקיר את בטחון אזרחי ישראל?!	מאירפרוש	12/1	24	1283

סדר היום של קהילת א חרדים ספרדים בתקופת המחקר מתמקד ב"בחירות/פוליטיקה". אחד הפוסטים העוסק בנושא זה נושא את הכותרת "ספרדים לא לבחור ש"ס" ומלווה בקישורית למקור לא-חרדי (16 תגובות, 306 צפיות).

קהילת בעולמם של חרדים
כותרת הפוסט	שם המחבר	תאריך	מספר תגובות / חומר מצורף	כמות הצפיות
הרב וויינטרויב: ניסים רק לחרדים	בעולמםשל	27/1	54 + מסמך	618
'דגל התורה' נכנעה וליצמן ממשיך	בעולמםשל	28/12	22	211
פשקווילים נגד 'תולדות אהרן' בניו יורק	בעולמםשל	3/1	26	478
'המבשר' מתחיל להופיע ביום רביעי י"א טבת	בעולמםשל	1/1	31	336
אובמה נכשל ומתקן	בעולמםשל	12/1	3 + תמונה	245
תמונות מהמלחמה בדרום! עיתונות זרה	מציץVנפגע	30/12	129 + תמונות וקריקטורות על מבצע עופרת יצוקה, שהובאו מתוך העיתונות הערבית	513

סדר היום של קהילת בעולמם של חרדים בתקופת המחקר מתמקד ב"הודעות על רבנים" וב"עולמם של חרדים". יחסית לקהילות ה"עירוניות" נמצאו בפורום קהילתי זה יותר פוסטים על מבצע עופרת יצוקה. אחד הפוסטים היה מלווה בציטוטים מתוך העיתון מעריב, ובתמונות ובקריקטורות מהעיתונות בערבית שעניינן הוא אירועים ממבצע עופרת יצוקה (129 תגובות, 513 צפיות). כפי שכבר צוין, בניגוד לקהילת בחדרי חרדים, המגבילה את ההצטרפות לשורותיה, בעולמם של חרדים מקבלת לשורותיה משתתפים חדשים לאחר שנרשמו אליה.

קהילת בחדרי חרדים
כותרת הפוסט	שם המחבר	תאריך	מספר תגובות/ חומר מצורף	כמות הצפיות
סרט על הרב פיררתת-קטגוריה "רבנים"	נר_דולק	1/1	35 + הפניה לשידורי ערוץ 10 + לינק לראיון NANA10	6568
בד"ה בנו של הרב אפרתיתת קטגוריה "פטירות"	MIKIO144	12/1	44	6043
מבקר המדינה פתח חקירה נגד כ"ח פרושתת-קטגוריה "בחירות ופוליטיקה"	msניק	5/1	31 +	2779
מעיישה נוירא "הגראד שרודף אחרי השוויגער"תת-קטגוריה "עולמם של חרדים"	הגולם	6/1	76	3273
נבזות רשעות ואכזריות מזעזעת של אנשי מס הכנסה היום ביעלה סניף בני ברק!!תת-קטגוריה "עסקים"	ניטרל	1/1	26	3947
צבא גולשים ישראלים מזמין אתחברי בח"ח להפיל את אתרי החמאס, בואו נצטרף כולנותת-קטגוריה "הודעות על התקשורת"	Gavri007	4/1	85 +תגובה: טקסט מתוך "דה מרקר" שכולל תמונה שהעלו באמצעות טוויטר ל FACEBOOK	11,662
גשר המיתרים הושחת הערבתת-קטגוריה "אירועים"	הסתדרתי	5/1	38	5287
התקלות קשה בעזה בדקות האחרונותתת-קטגוריה "מבצע עופרת יצוקה"	קול_מהרמה	5/1	208 + תגובהשם רואים הכל אל ג'זירע באנגלית, בכל הרשתות האמריקאיות לא מוזכר מילה אחת על חטיפה. מה עם חטופי החמס? יש עדכונים? נסה את הערוצים כאן	85,805

סדר היום של קהילת בחדרי חרדים בתקופת המחקר מדבר בעד עצמו. מרבית הפוסטים שבפורום הקהילתי מתרכזים בכל שמונה הנושאים שפורטו לעיל, בממצא ב'. בהשוואה לקהילות שבמדגם, פורום הקהילה מספק מידע כל מבצע עופרת יצוקה ומעורר דיון סביבו. סדר יום זה נקבע על ידי ה"מסה הקריטית" הנמצאת תחת פיקוח של הנהלה ליברלית המזהה את התקופה כקריטית לצריכת מידע עדכני ולדיון בו.

סיכום ותובנות

מאמר זה משתמש ב"מודל מחזור החיים של קהילה וירטואלית" (Iriberri & Leroy, 2009) כדי לספק מידע אמפירי על מדדי הצלחה יחסיים בתקופת הבגרות של קהילה המגבילה את ההצטרפות לשורותיה. הגישה המנחה את המאמר מתבססת על טענת הספרות לגבי הערך המוסף האפיסטמי של אתנוגרפיה ברשת (Beaulieu, 2004). התובנות העולות מהמאמר מתייחסות הן למדדי ההצלחה של קהילה מסוג זה והן לסיכויי ההצלחה שלה לאורך זמן.

קהילת בחדרי חרדים כמקרה בוחן, מייצגת קהילה וירטואלית המגבילה את ההצטרפות לשורותיה. זו אחת מכ- 120 קהילות שנועדו לספק לציבור החרדי מרחב חברתי וירטואלי שבו יוכל לדון בענייני אקטואליה ובחדשות רלוונטיות. מדגם של שמונה קהילות וירטואליות "מתחרות" נבחר לצורך השוואת מדדי ההצלחה שלהן עם אלה של בחדרי חרדים, כשקהל היעד של כולן הוא הציבור החרדי. הקהילות שבמדגם הוקמו כדי לאפשר לציבור החרדי ללבן סוגיות של אקטואליה וחדשות, ובתקופת המחקר (1-13.1.2009( כולן היו בשלב הבגרות.

הממצאים העיקריים העולים מההשוואה בין הקהילות הווירטואליות שבמדגם מצביעים על הצלחה יחסית של קהילת בחדרי חרדים ועל שיעורי צפייה גבוהים בפוסטים²¹ שלה בתקופת המשבר הלאומי. כן עולות מההשוואה הנקודות הבאות:

רמת הפעילות בפורום של קהילת בחדרי חרדים הייתה גבוהה יחסית במונחים של מספר הפוסטים הממוצע בחודש, שיעורי הצפייה בהם ומספר הפוסטים בתקופת המחקר.
העדכונים שדווחו והנושאים שנדונו בפורומים הקהילתיים כוללים רבנים, פטירות, בחירות ופוליטיקה ארצית, עולמם הרוחני של חרדים, עסקים, תקשורת, אירועים ומבצע עופרת יצוקה.
טווח הנושאים שנדונו בפורום של בחדרי חרדים הוא מגוון ומכסה את כל שמונת הנושאים המפורטים בסעיף ב', ואילו הדיון והעדכונים שבפורומים הנוספים שבמדגם הצטמצמו לעתים לשניים בלבד מתוך הנושאים שעלו בבחדרי חרדים. בפוסטים שנדגמו שובצו קישוריות לשני סוגי אתרים חיצוניים: אתרים ממקור חרדי ואתרים ממקור כללי. בבחדרי חרדים בלטו קישוריות מן הסוג האחרון, למשל הפניות ל-NRG, YNET, גלובס, WALLA, דה מרקר והארץ און-ליין, ולשידורים ישירים מערוצי טלוויזיה מקומיים וזרים.
סדר היום של קהילת בחדרי חרדים במהלך מבצע עופרת יצוקה היה רלוונטי במיוחד לתקופה קריטית זו וייחודי לה.

מהממצאים עולות כמה תובנות על קהילת בחדרי חרדים, שהיא קהילה וירטואלית המגבילה את ההצטרפות לשורותיה:

מדדי ההצלחה של קהילה כזו נגזרים מפעילות "המסה הקריטית", והם כוללים רמת פעילות בפורום הקהילתי; שיעורי עניין וצפייה בפוסטים; טווח הנושאים הנדונים בפורום בתקופה ספציפית; חומרים מעוררי עניין ורלוונטיים להקשר, הנלווים לפוסטים; כותרות הפוסטים הנצפים ביותר וסדר היום שהן מעצבות.
תפקוד המשתתפים הפעילים בפורום הקהילתי כמסה קריטית, והנהלת קהילה מתחשבת – מספקים גם את צרכי המשתתף הסמוי ומגבירים את זיקתו לקהילה.
המאמר מציע שמדיניות ההנהלה היא קריטית לסיכויי ההצלחה ולמחזור החיים הפרודוקטיבי של קהילה המגבילה את ההצטרפות לשורותיה (Ahituv & Neumann, 1982). העיתוי של נקיטת קו פעולה ספציפי על ידי ההנהלה הוא קריטי להשגת יעדי הקהילה, למשיכת קהל יעד לפורום ולהגברת מדדי ההצלחה היחסית וסיכויי התחרות בקהילות הפונות לאותו קהל יעד ויש להן אותה מטרה.
עיתוי של זרימת מידע מוגברת לציבור, כגון מבצע עופרת יצוקה, מעמיד למבחן את סיכויי ההישרדות של קהילה וירטואלית המגבילה את ההצטרפות לשורותיה. קהל היעד יימשך לפורום המספק מגוון של דעות וידיעות יומיות, ותפקוד המסה הקריטית הוא שיקבע את עוצמת המשיכה של הפורום הקהילתי ואת שיעורי הזיקה של המשתתפים אליו. בחדרי חרדים סיפקה עניין רב בהשוואה לקהילות אחרות בתקופה קריטית, בלי שההנהלה הגבילה את זרימת המידע לקהל יעד חרדי.

מאמר זה הוא סנונית ראשונה התורמת לידע החסר על ממדי ההצלחה קהילות וירטואליות המגבילות את ההצטרפות לשורותיהן, וסיכויי הצלחתה בטווח הארוך. תוספת יידע זו מתבקשת מהטעמים הבאים: ראשית, בבחדרי חדרים יש כ-5,000 חברים פעילים, למרות הסינון הקפדני. בדיקת התופעה חשובה משום שהממצאים והתובנות שיעלו ממנה עשויים לסייע להתוויית מודל לניהול מחזור חיים של קהילה וירטואלית מסוג זה. שנית, מנהלי קהילות מסוג זה והיזמים שלהן עשויים להפיק תועלת רבה מהרחבת הידע על זיקת המשתתף הסמוי לקהילה כזאת.

לסיום, במחקרים עתידיים מומלץ לבחון מגוון רחב של קהילות וירטואליות המגבילות את ההצטרפות לשורותיהן. כדאי שבמוקד המחקר יעמדו תפקוד המסה הקריטית ושיעורי הצפייה בפורום הקהילתי. במקביל, צריך המחקר להתמקד במדיניות ההנהלה ובאופן שבו היא מזהה את העיתוי להגברת תשומת הלב לצרכי המשתתפים הפעילים ולקהל היעד העיקרי של הקהילה.

רשימת מקורות

הכטר, ת. (2010). "מילתא דבדיחותא": לקט בדיחות של קבוצה וירטואלית חרדית כטקסט חברתי-תרבותי. הכנס השנתי ה-14 של האגודה הישראלית לתקשורת, 25 במרץ, בית ספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה.
פז, א., אלמוג, ע., ואלמוג, ת. (2008). גלישה באינטרנט בחברה החרדית. אנשים, ישראל: המדריך לחברה הישראלית. (אוחזר 1.12.2010)

Ahituv, N., and Neumann, S. (1982). Principles of information systems for management. Dubuque, Iowa: Wm. C. Brown Company Publishers.
Andrews, D. C. (2002). Audience-specific online community design. Communications of the ACM. 45, 64-68.
Beaulieu, A. (2004). Mediating Ethnography: Objectivity and the making of ethnographies of the Internet. Social Epistemology, 18, 139-163.
Blanchard, A. (2004). Virtual behavior settings: An application of behavior setting theories to virtual communities.Journal of Computer Mediated Communication, 9. (Retrieved 22 May 2011)
Burkett, S. (2006). Scott Burkett's pothole of the Infobahn: The life cycle of online community members. (Blog entry) (Retrieved 1 December 2010).
The Lifecycle of Online Community Members
Ferguson, J., and Gupta, A. (2002). Specializing states: Toward ethnography of neoliberal governmentality.American Ethnologist, 29, 981-1002.
Ginsburg, M.,, and Weisband, S. (2004). A framework for virtual community business success: The case of the Internet Chess Club. In: Proceedings of the 37^th Hawaii International Conference on System Sciences (January). Los Alamitos, Ca: Computer Society Press.
Gupta, A., and Ferguson, J. (1997). Culture, Power, Place: Ethnography at the End of an Era. In: A. Gupta and J. Ferguson (Eds.) Culture, Power, place: Explorations in Critical Anthropology. Durham, NC: Duke University Press.
Heath, D., Koch, E., Ley, B., and Montoya, M. (1999). Nodes and queries v- linking locations in networked fields of inquiry. American Behavioral Scientist, 43, 450-463.
Hine, C. (2000). Virtual ethnography. London: Sage.
Iriberri, A., and Leroy, G. (2009). A life-cycle perspective on online community success. ACM Computing Surveys. 41, 2, 2-31.
Jones, Q., and Rafaeli, Sh. (2000). Time to split virtuality: "Disclosure architecture" and "community building" as means to creating vibrant virtual monopolies. International Journal of Electronic Communication Business Media.32, 187-200.
Kling, R., and Coutright, C. (2003). Group behavior and learning in electronic forums: A socio-technical approach.Information Society, 19, 221-235.
Lee, F.S.L., Vogel, D., and Limayem, M. (2003). Virtual community informatics: A review and research agenda.Journal of Information Technology and Theory Application. 5, 47-61.
Leaning, M. (1998). Cyborg selves: examining identity and meaning in a chat room. M.Sc. in Social Analysis. London: South Bank University.
Maloney-Krichmar, D., and Preece, J. (2005). A multilevel analysis of sociability, usability and community dynamics in an online health community. Transactions on Human-Computer Interaction (special issue on Social Issues and HCI), 12, 201-232.
Mason, A. (1996). Moving toward virtual ethnography. American Folklore Society Newsletter, 25, 4-6.
Nonnecke, B., Preece, J., Andrews, D. and Voutour, R. (2004). Online Lurkers Tell Why. Paper presented to the Tenth American Conference on Information Systems, New-York, USA.
Nonnecke, B., and Preece, J. (2001). Why lurkers lurk. Proceedings of the Seventh Americas Conference on Information Systems. Boston, MA.
Paccagnella, L. (1997). Getting the seats of your pants dirty: Strategies for ethnography research on virtual communities. Journal of Computer-Mediated Communication, 3. (Retrieved 22 May 2011)
Getting the Seats of Your Pants Dirty: Strategies for Ethnographic Research on Virtual Communities
Preece, J. (2001). Sociability and usability: Twenty years of chatting online. Behavior and Information Technology Journal 20, 5, 347-356.
Preece, J. (2000). Online communities: Designing usability, supporting sociability. New York, NY: Wiley.
Rafaeli, Sh., Ravid, G., and Soroka, V. (2004). De-lurking in virtual communities: A social communication network approach to measuring the effects of social and cultural capital. In Proceedings of the 37^th Hawaii Int. Conference on System Sciences.
Rheingold, H. (1993). The virtual community: Homesteading on the electronic frontier. Reading. Massachusetts: Addison-Wesley.
Ridings, C., Gefen, D., and Arinze, b. (2006). Psychological barriers: Lurker and poster motivations and behavior in online communities. Communication of the Association for Information Systems, 18, 329-354.
Ruggiero, Th. E. (2000). Uses and gratifications theory in the 21^st century. Mass Communication and Society. 3, 3-37.
Schaap, F. (2002). The words that took us there: Ethnography in virtual ethnography. Amsterdam: Aksant Academic Publishers.
Takahasi, F., and Yamasaki, M. (2003). The active lurker: Influence of an in-house online community on its outside environment. Proceedings of the 2003 international ACM SIGGROUP conference on supporting group work, p. 1-10. Sanibel, Florida,
Turner, T.C. and Fisher, K.E. (2006). The impact of social types within information communities: Findings from technical newsgroups. Proceedings of the 39th Annual Hawaii International Conference on System Sciences, 6, 135.

הערות שוליים

המושג "קהילה וירטואלית" הוטבע במאה הקודמת על ידי ריינגולד (Rheingold, 1993).
הספרות מציגה שתי גישות לתופעת המשתתף הסמוי. האחת רואה בו תופעה טבעית והשנייה, המקובלת פחות, מתייחסת אליו כאל כ"אוכל חינם" (Free rider) שכל מטרתו קבלת טובות ההנאה שהגלישה בפורום מספקת, בלי לתרום מאומה לאחרים.
הספרות קובעת כי כחמישית ממשתתפים אלה חשים שייכות לקהילה, לעומת כשלושה רבעים מהמשתתפים הפעילים (Nonnecke et al., 2004, 6-7).
הרב דב פוברסקי, בעל שם המשתמש "לונגען", ודוד רוטנברג, בעל שם המשתמש "דוד10" – עיתונאי חסיד חב"ד, לשעבר עורך המוסףקולות של העיתון החרדי בקהילה, וכיום יועץ לביטאונים שונים כגון שבועון כפר חב"ד, משפחה ושעה טובה.
ראו שאלון (אוחזר 2.5.2011)
פרט לקהילת עולמם של חרדים שבפורטל הייד פארק, כל השאר הן בפורטל בחדרי חרדים..
ראו פורטל "הייד פארק" ופורטל "בחדרי חרדים" לרשימת הקהילות הפונות לציבור החרדי. הייד פארק (אוחזר 2.5.2011); בחדרי חרדים, (אוחזר 2.5.2011)
באחד הפוסטים בבחדרי חרדים נכתב בכותרת: "כגודל הציפיות – גודל הצפיות". הפוסטר מציין: "מעת לעת עולה לאתר אשכול סורר עם ידיעות רכילויות… עקומת הצפיות נוסקת השמיימה, ובין ריפרש למשנהו ישנם כ- 30 צפיות נוספות. מה שמלמד דבר מדהים, שישנם מאות רבות של אנשים שהמסך של בחדרי פתוח על שולחנם ומרפרפים מעת לעת, ובאם ישנה ידיעה ממש מסקרנת, טיק טאק הם לוחצים בהמוניהם במקום הנכון".
גם שאפ (Schaap, 2002), שחקר MUDsבמשך שנתיים ציין את היתרון של הטכנולוגיה, שאפשרה לו להשקיף מהצד ולאסוף נתונים באין מפריע. אחרים (Mason, 1996; Leaning, 1998; Heath et al. 1999; Hine, 2000) טוענים גם הם לערך אפיסטמי של אתנוגרפיה ברשת, למרות העובדה שעל גבי המסך לא ניתן לצפות בניואנסים מסוימים שאינם נכללים בפעילות הפומבית של הקבוצה.
בראיון רדיופוני טען ד"ר צוריאל רש"י שחרדים אינם נוטים להודות בפומבי שהם משתמשים באינטרנט. באותו ראיון השתתף גם עו"ד פלאח, חרדי, שלא היה מוכן להודות שיש לו טלפון סלולרי "לא כשר" משום שרצה בטלפון כזה, אלא מפני ש"הסלולרי היה לי עוד קודם… וזה רק כדי לקבל שיחות נכנסות…" (מתוך תוכנית ראיונות עם רזי ברקאי, ששודרה בגל"צ 14.4.2010 בשעה 10:00).
http://www.bhol-forums.co.il/categories.asp?cat_id=4
נבדקו 31 פוסטים (1-12/1) עם 100+ צפיות.
הקהילה הוירטואלית בחדרי חרדים אלעד הוקמה בתחילת 2006. נבדקו 6 פוסטים בלבד (1-12/1) עם כמות צפיות של 200+.
נבדקו 65 פוסטים (1-12/1), עם כמות צפיות של 250+.
נבדקו 34 פוסטים (1-31/1), עם כמות צפיות של 200 +.
באלעד 34,000 תושבים חרדים. שתי קהילות וירטואליות מזוהות עם אלעד, אחרדים אלעד הותיקה ובחדרי חרדים אלעד. באחרדים אלעדנבדקו 27 פוסטים (1-12/1), שכמות הצפיות בהם 500+.
בבית שמש כ-25,000 חרדים. קהילת בית שמש פונה לאוכלוסייה באזור גיאוגרפי ספציפי, ומוגבלת למורשי כתיבה בלבד. נבדקו 26 פוסטים (1-12.1.2009), עם כמות צפיות של 400+.
נבדקו 12 פוסטים (1-12/1) עם רמת צפייה של 100+.
נבדקו 8 פוסטים (1-12/1), עם רמת צפיות 200+.
אחת הקישוריות שובצה בפוסט רלוונטי למבצע עופרת יצוקה והשנייה, יוטיוב, שובצה בתת-קטגוריה "מעולמם של חרדים" .
ראו לעיל הערה 8.

תרצה הכטר היא דוקטור למדעי המדינה ותקשורת המונים, חברה באגודה הישראלית לתקשורת, באגודה הישראלית לחקר ההומור ובמועצה האקדמית של כתב העת "הומור מקוון" – כתב עת ישראלי לחקר ההומור. מחקריה ופרסומיה האקדמיים דנים בהיבטים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים של המדיה הדיגיטלית, במיתוסים פוליטיים, וברטוריקה של מנהיגים ושל תנועות מחאה.