מבוא
ההתפתחות המהירה של האינטרנט היא אחת מהתופעות המאפיינות את עידן המידע. התפתחות זו משפיעה על המרקם התרבותי, החברתי והאקונומי של העולם המודרני. כניסתו לחיי התלמידים, כמו לחיי הבוגרים, מתאפיינת בים המידע והפוטנציאל העצום שיש בו ללמידה מכל סוג שהוא. כל אלה משפיעים על דפוסי החיים של התלמידים כמו על אלה של הבוגרים. אוטוסטרדת המידע, מאפשרת צורות חדשות, רבות ומגוונות של למידה ותקשורת ומשמשת זירה לשירותים מקוונים רבים של מסחר, תרבות, חינוך ובילוי.
הטכנולוגיה מאפשרת למידה ללא גבולות של זמן ושל מקום (Any one, Any time, Any where). קל להגיע לפריטי המידע הרבים שבה כדי לדלות מידע נדרש, לנהל שיחת ועידה, להתכתב עם סמכויות לימודיות או עם שותפים ללמידה בנושאים מבוקשים, לשלוח דפי מידע (מלווים בהערות ובהארות) ולשוחח שיחות בכתב ובעל פה.
רשת התקשורת משנה את הדרך שבה תלמיד לומד, וכן את הזמן ואת המקום שבו הוא לומד. (Nachmias, Mioduser & Shemla, 1999, Moore, 1993). גם כיתת הלימוד הטיפוסית משתנה: היא אינה כבולה יותר בין ארבעה קירות וקצובת שעות. באמצעות רשת האינטרנט היא פתוחה לתלמידים ולמומחים מכל העולם ובכל זמן.
מחקרים מעידים, כי תהליך התקשוב בסביבת לימודים זו, טומן בחובו פוטנציאל חינוכי רב-תחומי והוא:
- למידה עצמאית על פי קצב אישי ודרכי למידה המתאימות לכל לומד ולומד;
- שיתוף תלמידים אחרים בלמידה, על ידי שימוש באמצעי התקשורת הנלווים לרשת האינטרנט;
- חקרנות וביזור של ארגון הלמידה, תוך כדי ניהול ובקרה נתמכי משוב, באמצעות למידה מבוססת מולטימדיה אינטגרטיבית.
מכאן, שכל לומד יוכל למצוא את אפשרויות הלמידה המתאימות לו באופן אישי. (Beller, 1997, אלבויים, 1999).
שילוב הטכנולוגיות המתקדמות בתהליך ההוראה מרחוק פותח טווח רחב של הזדמנויות לשיפור הגישה והאיכות של השירותים לתלמיד, ועל אף מגבלות גיאוגרפיות ואחרות, שומרת סביבת הלמידה על אמות מידה אקדמאיות גבוהות.
התפתחותם של אמצעי התקשורת, הגדילה את מגוון האפשרויות להעברת המידע ואת מקורותיו, וכן אפשרה לשפר את דרכי עיבודו של המידע ואת אמצעי ההמחשה שלו. סרטים, תוכניות טלוויזיה, תוכנות מחשב לסוגיהן וכדומה, מספקים ידע ספציפי בתחומי דעת שונים ובידע כללי, המכוון לטפח יכולות ומיומנויות חשיבה וערכים חברתיים ואישיים.
המידע יכול להירכש במסגרות בלתי פורמליות, באווירה לא מאיימת, בקלות ובאינטנסיביות מרובה. המידע משופע בגירויים מטפחי סקרנות ומעורבות קוגניטיבית ורגשית חזקה, מה שמעצים את השפעות המסרים. (לוין, 1995).
"עידן הצפת הידע" שאנו חיים בו, חושף אותנו למידע ולידע רב, מצטבר ומשתנה. טכנולוגיות מתווכות למידה באמצעות האינטרנט (בפרט למידה אסינכרונית) מאפשרות הגשמת הצרכים של למידה מתמדת – Life Long Learning (LLL) – מודל המשלב לימודים באמצעות אמצעים טכנולוגיים. התפתחותם של מכשירי הידע השונים משקפת את הצורך בלמידה לאורך כל החיים. (Beller, 1998 ) .
מחקרים שנערכו מצביעים על כך שפוטנציאל האינטרנט, באשר ללמידה ולהעשרה של המשתמש בו מחוץ לבית הספר – גבוה.
למרות הפוטנציאל הטמון באינטרנט כתומך בתהליכי למידה, ולמרות השינוי המשמעותי מבחינה טכנולוגית, חשיבתית ותרבותית הטמון באינטרנט כסביבת למידה, נראה, כי לא תמיד נעשה שימוש יעיל במשאבי האינטרנט לצורכי למידה, וכאשר מדובר בלמידה חוץ- בית- ספרית, נראה כי הלמידה הסמויה גדולה יחסית גם אם התלמידים אינם מודעים לה.
עד כה, קיים היה מידע חלקי בלבד לגבי השימושים שעושים תלמידים באינטרנט לצורך למידה. לא ברורה הייתה מידת ההשפעה של האינטרנט, הכלים התקשורתיים הנלווים אליו ומאגרי המידע העצומים שהוא מכיל על הלמידה לסוגיה השונים.
לא היה ידוע כיצד מנצלים התלמידים כלי זה למטרות למידה לסוגיה. האם הם משתמשים בו לתמיכה בתהליך הלמידה הבית-ספרי בלבד, או לתהליך למידה של תחום תוכן המעניין אותם באופן אישי או לשניהם כאחד.
לא ברור היה כיצד ובאיזו מידה מנצלת מערכת החינוך כלי זה ללמידה, האם יש לה השפעה על השימוש באינטרנט בכלל ולצורך למידה בפרט, מה דעתם של תלמידים על האינטרנט ככלי בעל פוטנציאל ללמידה, זו התומכת בתהליך הלמידה הבית ספרי וזו הנעשית לצורך עניינו האישי של התלמיד.
המחקר שופך אור על דפוסי השימוש של תלמידים באינטרנט לצורך למידה, זו התומכת בתהליך הלמידה הבית-ספרית וזו הנעשית לצורך עניינם האישי.
המחקר נערך בקרב אוכלוסיית תלמידים בגילאי 18-9 (כיתות ד'- י"ב) ממרכז הארץ, כאלה הלומדים בבית ספר עירוני וכאלה הלומדים בבית ספר קיבוצי.הנתונים נאספו בקיץ 2000.
המטרות המרכזיות של המחקר :
מטרת-העל של המחקר היא לעמוד על אפיוני הלמידה דרך האינטרנט, מעבר לשיעורים הנלמדים בבית הספר.
על מנת שאפשר יהיה לעמוד על אפיונים אלו, נבדקו דפוסי שימוש ועבודה של התלמידים לצורך למידה באמצעות האינטרנט.
נבדקו הדפוסים הבאים:
- דפוסי השימוש באינטרנט (מקום, משך, אמצעים, פעילויות, שיעור);
- דפוסי הלמידה (מקום, משך, אמצעים, פעילויות, שיעור);
- תחומי הלמידה באמצעות האינטרנט;
- מיומנויות ותכנים שמקנה הלמידה באמצעות האינטרנט;
- תכנים, תחומי העניין וסוג הפעילויות שבהם התלמידים עוסקים תוך כדי שימוש באינטרנט, לצורכי למידה מחוץ לשיעורי בית הספר;
- סוגי הפעילויות שהתלמידים עושים באינטרנט ושיש בהם למידה שאינה קשורה לבית הספר;
- עמדות התלמידים בהקשר ללמידה באינטרנט שקשורה לבית הספר, בהשוואה לעמדותיהם בהקשר ללמידה לצורך עניין אישי;
- הבדלים באשר לאפיונים אלה בקבוצות הגיל השונות (ד'-ו', ז'-ט', י'-י"ב) ובסוגי האוכלוסייה השונים (עירונית וקיבוצית).
אוכלוסיית המחקר
במטרה לקבל תשובות לשאלות הנ"ל, הופץ שאלון ב- 7 בתי ספר באזור המרכז, מהם 4 בתי ספר קיבוציים ו- 3 בתי ספר עירוניים. השאלון הופץ ב- 3 שכבות גיל: ד-ו, ז-ט, י-י"ב. במחקר השתתפו 532 תלמידים 266 בנים ו- 266 בנות. התלמידים משתתפי המדגם לומדים בשני סוגי בתי ספר: בית ספר עירוני (217 תלמידים שהם 40.8%) ובית ספר קיבוצי (315 תלמידים שהם 59.2%).
התלמידים נמנים על 3 חטיבות גיל: 204 תלמידי חטיבת יסוד (38.3%), 165 תלמידי חטיבת הביניים (31.0%) ו- 163 תלמידי החטיבה העליונה (30.6%).
רוב התלמידים גרים בשלוש צורות ישוב עיקריות: עיר 248 תלמידים (46.6%), קיבוץ 119 תלמידים (22.4%) ומושב 105 תלמידים (19.7%).
התלמידים לומדים ב- 7 בתי ספר במרכז הארץ: 3 בתי ספר עירוניים (אחד לכל חטיבת גיל) ו – 4 בתי ספר קיבוציים (2 בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים אחת וחטיבה עליונה אחת).
כל התלמידים המשתתפים במחקר עושים שימוש באינטרנט בשעות אחר הצהריים.
כלי המחקר
לצורך המחקר הופץ בין התלמידים, ב-7 בתי ספר, בשכבות הגיל התואמות, שאלון. השאלון מכיל 28 שאלות. בשאלון 51 סעיפים האוספים פרטי מידע באופן פתוח או סגור, בנושאים הקשורים לשימוש באינטרנט בכלל ולשימוש באינטרנט בהקשר ללמידה. ניתוח השאלונים נעשה באמצעות כלי מחקר כמותיים. תמונת המצב הושלמה על ידי ניתוח איכותי של תשובותיהם המילוליות של התלמידים.
עיקרי הממצאים
- 97.2% ממשתתפי המחקר הינם בעלי מחשב, ו- 79.2% מהם מחוברים לאינטרנט. 71.5% ממשתתפי המחקר גולשים באינטרנט מביתם ו- 44.2% גולשים באינטרנט ממקומות אחרים, כמו ביתו של קרוב משפחה או חבר או מקום עבודת ההורים (חלקם גולשים מהבית וממקום נוסף).
- על פי תחושת התלמידים, למידה משמעותית היא למידה העונה על צורך אישי שלהם ומקורה בעניין אישי שלהם בתחום כלשהו. (היחס שבין התלמידים החשים שהם לומדים יותר כאשר הלמידה היא לצורך עניין אישי לבין אלה הסבורים שהלמידה משמעותית יותר כאשר היא תומכת תהליך למידה בית-ספרי הוא 1:5).
- מתשובות התלמידים עולה כי אינם מכירים בלמידה כ"למידה" כאשר היא נעשית לצורך עניינם האישי. אצל רוב התלמידים למידה היא תהליך המשרת את הלמידה בבית הספר. על פי תחושתם התעמקות באתר של גלישה על גלים או אתר העוסק במוסיקת ראפ נעשה לשם תחביב בלבד ואין הם חושבים כי יש בו למידה.
- רק כ- 1/3 מהמורים מעודדים את התלמידים להשתמש באינטרנט לצורך למידה. הגידול בשיעור העידוד במהלך 4 השנים האחרונות הוא מועט, ככל הנראה בגלל קשיים שיש למורים עצמם עם מדיה זו, וכן העובדה שעד היום (2002), רק כ- 1/3 מסך בתי הספר מחוברים לרשת האינטרנט.
- קיימים הבדלים על פי גילאים בסוג הפעילות שתלמידים עושים באינטרנט בכלל ולצורך למידה.
- תלמידים בכיתות ד'-ו' גולשים יותר בשפה העברית, משתמשים באינטרנט יותר לצורך משחק וגלישה באתרי תחביב, מאשר תלמידים בכיתות ז'-ט' ותלמידים בכיתות י'- י"ב.
- תלמידים בכיתות י'-י"ב משתמשים באינטרנט לצורך איתור מידע כללי ולצורך הורדת טקסטים ומאמרים, יותר מאשר תלמידים בכיתות ז'-ט' ויותר מאשר תלמידים בכיתות ד'-ו'.
- תלמידים בכיתות ז'-ט' משתמשים יותר באינטרנט לצורך תקשורת באמצעות דואר אלקטרוני מאשר תלמידים בכיתות י'-י"ב ומאשר תלמידים בכיתות ד'-ו'.
- הבדלים בין המינים: בדומה למחקרים קודמים, קיימים הבדלים בין בנים לבין בנות בהרגלי שימוש באינטרנט לצורך למידה. בנים, יותר מאשר בנות, מתחברים וגולשים יותר שעות בשבוע, משתמשים באינטרנט לשיטוט חופשי, גולשים יותר באתרי משחק, לומדים יותר קורסים בטכניקה של למידה מרחוק ומורידים משאבים. בנים גולשים יותר מאשר בנות לצורך –
- העמקת תחום תוכן המעניין אותם באופן אישי;
- השגת מידע בנושא התחביבים;
- התעדכנות בנושאי אקטואליה וחדשות;
- השגת מידע בנושאים עתידניים;
- משחק ולמידה שאינה קשורה לתהליך בבית הספר.
- באופן כללי נמצא כי הבנות מייחסות יותר חשיבות לאינטרנט ככלי התומך בלמידה של תחומי עניין הקשורים לביה"ס מאשר הבנים, וחשות, יותר מהבנים, כי המורים מעודדים אותן להשתמש באינטרנט לצורך למידה.
- ההבדלים בין תלמידים מבתי הספר הקיבוציים לבין תלמידים מבתי הספר העירוניים – מזעריים – אך משקפים את השוני באורח החיים ובגישה לחינוך.
- תלמידים מבי"ס עירוני משתמשים באינטרנט יותר במטרה לתקשר באמצעות שיחות מאשר תלמידים מבי"ס קיבוצי.
- תלמידים בכיתות ד'-ו' בבי"ס עירוני גולשים לצורך איתור מידע כללי יותר מאשר תלמידים מבי"ס קיבוצי, זאת בעוד שאצל תלמידים בכיתות ז'-ט' לא נמצאו הבדלים במידת השימוש לצורך זה בין בי"ס עירוני לבי"ס קיבוצי, ואילו אצל תלמידים בכיתות י'-י"ב התלמידים מביה"ס העירוני משתמשים פחות באינטרנט לצורך זה מאשר תלמידים מבי"ס קיבוצי.
השלכות המחקר
מידת השימוש באינטרנט, הקיימת כיום בקרב תלמידים הרואים בו כלי תומך למידה, אינה נותנת ביטוי לפוטנציאל ולעוצמה הטמונים בכלי לצורך זה.
על מנת שהפוטנציאל הטמון באינטרנט ינוצל כראוי לצורך למידה, זו התומכת בתהליך הלמידה בבית הספר וזו הנעשית לצורך עניין אישי של הלומד – יש להטמיעו בתהליך הלמידה.
תהליך מסוג זה יש להתחיל בפעילות עם המורים, שכן, חוסר הביטחון של המורים בעבודה עם הכלי ולקות במיומנויותיהם בעבודה במחשב ובגלישה באינטרנט, הם שמונעים מהם את השימוש בכלי ככלל והכנת שיעורים משולבי מחשב ואינטרנט בפרט.
הפעלת המורים את התלמידים תוך כדי שימוש באינטרנט לצורך זה, יעודד וישפר הפיכתם ללומד אוטונומי: לומד אוטונומי מסוגל להגדיר צורך, להציב בעיה וגם לגבש תכנית מתאימה לפתרונה, לשוטט ולחפש את המידע הדרוש לו מתוך ים המידע הפתוח לכול.
היכרות פעילות מסוג זה עם האינטרנט, ככלי התומך בתהליכי למידה, תהפוך את האינטרנט לכלי שימושי יותר בחיי היום-יום של התלמידים. תיעל את ההוראה והלמידה במובן של תוצאות טובות יותר, ותגביר את עדכון דרכי הלמידה ללמידה אישית וחקרנית – אפיון חשוב לכל בוגר בעולם המודרני העתידי.
בביליוגרפיה:
- אלבוים כהן א., בקארי ל., זהבי נ.(1999). אינטרנט כסביבת למידה.
- לוין ת. (1995). תוכניות לימודים בעידן הטכנולוגי. בתוך: החינוך לקראת המאה ה- 21. עורך: חן ד. עמ' 73-83.
References
- Moore, M.G. (1993). Theory of transactional distance. In: Desmond Keegan (Ed.): Theoretical principles of distance education. London, New York: Routledge, (22-38).
- Nachmias R., Mioduser D. & Shemla A. (1999).Internet Usage By Students in an Israeli High School. Tel-Aviv University-School of Education, School and Technology Education Center, Knowledge Technology Laboratory. Research Report No. 59.
- Beller, M.(1997). Integrating Technology into Distance Teaching at the Open University of Israel. ALN Magazine Volume 1, Issue 1- MARCH 1997.
- Beller M., Or E. (1998). The Crossroads between Lifelong Learning and Information Technology A Challenge Facing Leadin Universities. JCMC 4 (2) December 1998.
- http://www.ascusc.org/jcmc/vol4/issue2/beller.html
