הקדמה
בדומה למרבית המערכות בחברה המודרנית, ניכרים בעת האחרונה ניצנים ראשוניים של חדירת רשת האינטרנט למערכת החינוכית-פדגוגית.
עם זאת, קיים עוד פער רחב בין המצב הנוכחי לבין המצב האידיאלי ה"ממקסם" את התועלת שמערכת החינוך תוכל להפיק מהשימוש באינטרנט. מאמרים רבים נכתבו אודות הרווחים הצפויים למערכת החינוך עם שילובה ברשת האינטרנט (נגישות רבה יותר, הרחבת האפשרויות הלימודיות של בעלי צרכים מיוחדים, שימוש מוגבר באמצעים חזותיים וכד'), ובמאמרי זה אסקור דווקא את אפשרויות שילוב האינטרנט במערכת החינוך ככלי לקידום המצוינות החינוכית .
חשיפה לתחומי עניין חדשים ומגוונים
רשת האינטרנט, מתוקף נגישותה לכל והמידע האינסופי המצוי בקרבה, יוצרת גירויים אין-ספור וחושפת את המשתמש בה לתחומים חדשים ומגוונים.
במקום שעולם הידע של התלמיד יהא מוגבל אך ורק לנושאים הנמצאים בספרי הלימוד ובסילבוס, הרי שחופש שינתן לו להסתובב ברחבי האינטרנט יקנה לו עולם רוחני עשיר בהרבה, ויאפשר לו להתמקד בתחומים המעניינים אותו.
כך, למשל, משימה כגון "חפש באינטרנט מידע על שני תחומים המעניינים אותך והצג אותם בפני הכיתה", תעשיר את תהליך הלמידה פי עשרות מונים מאשר משימה שגרתית של "סכם את עמודים…", ויתרה מזאת, תאפשר לתלמיד ללמוד את המעניין אותו במקום את המוכתב לו.
הויכוחים אשר נסובו סביב השאלה "האם צריכה להיות תכנית לימודים אחידה לכל התלמידים?" הוכרעו כבר לפני שנים רבות בשלילה. הגישה המקובלת היום היא כי רצוי שכל תלמיד יתמקד בתחומי העניין שלו (כביטויים לגישה זו, ניתן לראות את שיטת ה"מגמות" בתיכונים, ואת תחומי הבחירה בכיתות הנמוכות).
עולם האינטרנט הנפרס בפני התלמידים מאפשר לגישה זו לצעוד צעד אחד קדימה, להרחיב את מגוון האפשרויות, ולאפשר מיקוד רב יותר בתחומים הנבחרים.
למען לא אחסר, אציין כי יש הטוענים כי אל לה למערכת החינוך לאפשר לתלמידים גירויים אינספור, שכן באם תעשה זאת, לשיטתם, "תתבדר" מערכת החינוך ותתפרס על פני נושאים רבים מדי, והיא תאבד את יכולת שליטתה על התכנים המועברים.
אמנם, יש תימוכין רבים לגישה זאת, אך לראייתי ניתן לשלב את האינטרנט במערכת החינוך באופן מבוקר ותוך פיקוח על סוג התכנים המועברים וכמותם.
העמקת "הלמידה השיתופית"
"הלמידה השיתופית" הינו כינוי לכלי פדגוגי ידוע המשמש בעיקר קבוצות למידה (פנים אל פנים). כלי זה מאפשר ביצוע מחקרים ועבודות במסגרת קבוצות למידה משותפות, אשר מטבע הדברים הינם מעמיקים ורחבי-היקף יותר מעבודות הנעשות באופן אינדיבידואלי. מיותר לציין, שכלי זה צפוי לשנות פניו ללא היכר עם הכנסת האינטרנט למערכת החינוך.
ניהול התקשורת הבין-אישית באמצעי תקשורת טכנולוגיים, תאפשר לשותפים בקבוצת הלמידה גמישות רבה במקום ובזמן, תמנע לחצים שונים האופייניים לעבודה בקבוצות למידה שיתופיות (ובעיקר בעבודה תחת לחץ) ותאפשר לכל חבר בקבוצת הלמידה להתמקד בהיבט אחר של הלמידה, המועדף עליו. התכלול, מן הסתם, יבוצע על ידי כלל חברי קבוצת הלמידה באופן שוויוני, כאשר כל חבר בקבוצה יתרום את חלקו (הנושא בו התמחה) ליצירת שלם מתוכלל ורב-מימדי.
"הלמידה השיתופית" בשילוב האינטרנט תאפשר התפרסות על מגוון תחומים רב יותר, עבודה נינוחה יותר, ועומק מחקרי רב יותר מאשר "למידה שיתופית" המוכרת לנו היום.
שינוי ושיפור ביחסי "מורה-תלמיד"
כאמור לעיל, תיווצרנה קבוצות של "למידה שיתופית" מסוג חדש, תחומיות ובין-תחומיות, וקבוצות אלה תזדקקנה למנהיג. המורה, מטבע הדברים, יהפוך ממקור הידע למנהיג ולמתווך. הוא לא יעניק לתלמידים מידיעותיו, אלא יגרה אותם ללמוד ויסייע להם לאתר מידע בכוחות עצמם. המורה לא יאבד מסמכויותיו וממעמדו, אך תפיסתו בעיני התלמידים תשונה ללא היכר.
יתרה מזאת, המורה, בעידן האינטרנט, לא יאלץ לשמור על אחידות לימודית בכיתתו, ויוכל להפנות משאבים לטיפוח תלמידים מצטיינים או תלמידים בעלי צרכים ייחודיים.
יישום מודלים של הוראה דיפרנציאלית יחידנית, יתבצע, מהסיבות המפורטות לעיל, ביעילות רבה יותר ובאפקטיביות גבוהה יותר בעידן האינטרנט.
יצירת תכניות לימודים מתקדמות
תכניות הלימודים הנוכחיות מותאמות ללמידה המבוססת על טכנולוגיית הדפוס, והחסרה "גירויי למידה" מספקים.
כאשר יעבור ייצוג המידע לאמצעים דיגיטליים ווירטואליים (אינטרנטיים), יעלה הצורך לעדכן גישות ותיאוריות קיימות קיימות, תוך שימת לב לסוגיות כגון:
- השילוב וההמשכיות בין תכנית הלימודים המסורתית לתכנית הלימודים הדיגיטלית.
- מיקוד ביתרונות הטכנולוגיה החדשה, במאפייניה הייחודיים, ובמודלים חינוכיים חדשים אשר מותאמים לה.
- השילוב בין צורות ייצוג המידע השונות, וההתאמה בינן לבין צרכי התלמיד
מעבר מ"לימוד לינארי" ל"לימוד אסוציאטיבי"
שיטות הלימוד הנהוגות כיום, מתבססות ברובן על "לימוד לינארי". משמע, קיים קו ישר המתוח בין תחילת הנושא הלימודי לסופו, והתלמידים, רובם ככולם, עוקבים אחר המסלול המותווה להם מראש לאורך הנושא עד לסיומו, ואז עוברים לנושא הבא (אשר גם הוא, לעתים, מקושר בקו לינארי לנושא שעבר) וחוזר חלילה.
לעומת זאת, שיטת ה"לימוד האסטציאטיבי", מבוססת על סקרנותם הטבעית של התלמידים, רצונם ללמוד על נושאים שונים במקביל (בין אם קיים קשר ביניהם ובין אם לאו) ואי-יכולתה של שיטת ה"לימוד הלינארי" לספק מאווים אלה.
במסגרת שיטה זו, אין התלמיד צועד לאורך מסלול אחיד, אלא יכול להתקדם לכל כיוון, בכל עת, לפי רצונו ויכולותיו.
השימוש באינטרנט, ובכלים דיגיטליים בכלל (כגון היפר-טקסט או היפר-מדיה), מאפשר יישום אידיאלי של שיטת ה"לימוד האסוציאטיבי", ועם זאת, מאפשר שילוב בין השיטה הלינארית לאסוציאטיבית במידות שונות, לשיקולו של המורה או המאכוון.
אחרית דבר
במאמרי זה, השתדלתי להציג, בתמצות רב ככל האפשר, מספר תחומים אשר ישנו פניהם ללא היכר עם הכנסת האינטרנט למערכת החינוך, ואשר צפויים לתרום למצויינות החינוכית בקהילות הלימוד בהן ייושמו.
מנסיוני, נהיר לי כי יש שיראו בהכנסת האינטרנט ובשינוי מאפייני החינוך השמרני משום חציית רוביקון קונספטואלי, ויתכן אף שראייה זו נכונה.
עם זאת, גם הרוביקון נחצה, וזמנה של מערכת החינוך להתקדם ולשנות פניה, לכיוון של מצויינות, הכרה בצרכים ייחודיים של תלמידים, בניית תכניות לימוד חדישות, שילוב עזרים שונים בתהליך הפדגוגי, הגברת השימוש בקבוצות למידה ("למידה שיתופית") במקום לימוד יחידני, ועוד.
כיום, על אף החדירה החלקית של האינטרנט למערכת החינוכית, התהליך עדיין רחוק מסיומו. ניתן לשער, ובאופן מבוסס למדי, כי כבר בתוך חצי עשור, מערכת החינוך תיצבע בצבעי הטכנולוגיה והקדמה, אשר יאפשרו לה לקחת את התלמידים למקומות שכיום הינם בבחינת מדע בדיוני.
מקורות
- שילוב אינטרנט בחינוך – ד"ר רפי נחמיאס וד"ר דוד מיודוסר ("אאוריקה", ספטמבר 2001)
- האינטרנט ומערכת החינוך- הילכו השניים יחדיו? – ד"ר אמנון טיל ("עיונים בטכנולוגיה", דצמבר 1999)
- השפעות האינטרנט על תהליכי הוראה ולמידה – עמל-נט ("אינטרנט בחינוך- חשיפה לאינטרנט", רשת עמל-נט)
- בין שתי תרבויות: אינטרנט ובית הספר – אביגיל אורן (ביה"ס לחינוך, אונ' ת"א, 2001)
