אחת השאלות שכולנו מתמודדים איתה לא מעט היא: האם המידע שלפנינו הוא אמת, או שמדובר בקשקוש, פייק?
זה מטריד במיוחד ככל שחושבים על ילדות וילדים שחשופים להצפה של מידע ברשת והתרגלו להשתמש באינטרנט כדי לכתוב עבודות, לעשות שיעורי בית וללמוד באמצעותו על העולם.
בעידן הדיגיטלי בו שפע אינסופי של מידע ותוכן נגיש בלחיצת כפתור, על צרכני המידע מוטלת האחריות לוודא האם התוכן אותו הם צורכים הוא אמת או סתם קשקוש. האינטרנט הוא מקור בלתי נדלה של ידע, חוויות ותכנים מעניינים – אך זה לא אומר שכולו מבוסס וראוי להתייחסות שווה. צריכת מידע הפכה למיומנות חשובה ומורכבת יותר, שצריך לפתח וללמוד. להבחין בין מידע מבוסס, אמין ואיכותי לבין תוכן מטעה או אפילו מזיק שעדיף לא לצטט או להתבסס עליו.
כדי להבין איך עושים את זה יזמו בהסכת של העיתון לילדים "אדם צעיר" ראיון עם עידן רינג, סמנכ”ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי. בראיון עידן הסביר למה חשוב להיות צרכני מידע זהירים ואיך אפשר להמנע ממידע מזיק או לא מדויק ברשת וסיפק למאזינים כמה המלצות וטיפים בסיסיים לגלישה אחראית ובטוחה וזיהוי מידע מבוסס ברשת האינטרנט:
-
לחפש מידע באופן פעיל וחכם:
באינטרנט ניתן להבחין בין שני סוגי מידע: כאלה שאנו מחפשים ומוצאים באופן אקטיבי ויזום וכאלה שמגיעים אלינו באופן אקראי או אוטומטי, למשל דרך רשתות חברתיות (דוגמת יוטיוב, טיקטוק, אינסטגרם ועוד). בגלישה ברשתות חברתיות אין לנו שליטה על התוכן שאנחנו צורכים ובדרך כלל אנחנו גם מאבדים שליטה על הזמן שאנחנו מבלים בהם. לכן, לילדות וילדים מומלץ לגלוש ברשתות חברתיות רק החל מגיל 13 ומעלה (!). עדיף לחפש באופן פעיל את המידע שמעניין אותנו ולבחור מקורות מידע מומלצים או מוכרים ולא להתבסס על תוכן אקראי שראינו בפרופילים שונים ברשתות החברתיות או הופץ בקבוצות על ידי חברים.
-
לבדוק את מקור המידע שאתם צורכים:
בדקו מאיפה הגיע המידע שמצאם ברשת – האם מאתר חדשותי מוכר, או באתר מקצועי, או לחילופין, באתר או קבוצה ברשת שאינכם מכירים ולא ידוע מי הכותבים שלו ומי עומד מאחורי המידע. כדאי לבדוק האם מקור המידע הוא אמין, או שיתכן ויש לו איזשהו רווח מהפצת סוג המידע. חשוב לבדוק גם מה תאריך הידיעה? האם ייתכן שמדובר בידיעה ישנה שכבר אינה רלבנטית?
-
להצליב מקורות מידע:
כשקיבלנו או מצאנו מידע שנראה לנו מעניין אך גם מפתיע ולא מוכר מומלץ לבדוק אם הם נמצאים גם במקורות מידע מהימנים אחרים. זה נכון במיוחד עבור מידע שהגיע ברשתות חברתיות או קבוצות שונות. בעיקר אם מבקשים ממני להפיץ אותו הלאה. כדאי לבדוק אם מקור אחר שלא קשור למקור ממנו קיבלנו את הידיעה כתב דברים דומים, במידה ולא – ייתכן שמדובר במידע שגוי.
-
להשתמש גם במידע מחוץ לרשת:
התרגלנו לחפש הכל בגוגל או ברשתות החברתיות, אבל, למעשה, את רוב התשובות אפשר למצוא גם בספריית בית הספר או ספריית העיון העירונית. ספרי עיון ומחקר יוצאים לאור לאחר שעברו בדיקה ועריכה מקצועית ולרוב הם מקור מידע אמין. האינטרנט הוא מקור מידע עשיר ומעניין אבל הוא לא צריך להחליף לחלוטין את מקורות המידע האחרים שנמצאים מחוץ לרשת – כמו כלי תקשורת, אטלסים, אנציקלופדיות או ספרי עיון. כדאי לשלב ביניהם.
-
להיות צרכני מידע זהירים:
עצם המודעות לחשיבות של לקיחת אחריות על המידע שאנו צורכים או מפיצים, תאפשר לנו לפתח יותר ביקורת כלפיו ולהבין האם המידע נשמע לנו מלכתחילה הגיוני, או לא. בעידן של רשתות והצפת מידע ידע הפך לכוח – ואיתו צריכה לבוא גם אחריות רבה יותר.
-
להימנע מהפצת מידע שגוי:
מחקרים רבים גילו כי ידיעות מזויפות, שגויות או מטעות יופצו כאש בשדה קוצים ברשתות החברתיות ובהודעות וואטסאפ – אפילו מהר יותר מידיעות אמיתיות ומבוססות. לכן, יש לנו תפקיד חשוב בעצירת הפצה של מידע שקרי והנזקים הנלווים לו. חשוב להמנע מהפצת מידע שלא בדקתם את תוכנו ויש לכם ספק לגבי האמינות והביסוס שלו.
לריאיון המלא עם עידן תוכלו להאזין בהסכת (פודקאסט) ‘קשקוש’ של אדם צעיר:
מצגת אמת או קשקוש
