יישוב מחלוקות: barrisol.co.il

פאנליסט יחיד – ליהי פלדמן, עו"ד

העתירה הוגשה על-ידי Barrisol/Normalu Group S.A.S. ("העותרת"), המבקשת להעביר לרשותה את הזכויות בשם המתחם barrisol.co.il ("שם המתחם"), המוחזק על-ידי מר עמית ניצן ("המשיב").

רקע עובדתי

1. העותרת היא מהחברות המובילות בעולם לתקרות נמתחות, המנהלת את עסקיה תחת סימן המסחר המוכר היטב "BARRISOL" ("סימן המסחר"). העותרת מפעילה מספר אתרים הכוללים את סימן המסחר, לרבות האתר הרשמי בכתובת barrisol.com;
2. בבעלות העותרת מספר רישומים של סימן המסחר, החל משנת 1975, והוא צבר מוניטין רב ברחבי העולם ביחס לתחום העיסוק של העותרת;
3. המשיב רשם את שם המתחם ביום 24.6.2015;
4. במועד כתיבת ההחלטה נחסמה הגישה הפומבית לאתר הפועל תחת שם המתחם. מבדיקה ב"ארכיב האינטרנט" עולה כי האתר היה פעיל עד לפני מספר חודשים.

עיקר טענות העותרת

1. העותרת נוסדה ב-1967 והיא חברה מובילה בתחום התקרות הנמתחות;
2. בבעלות העותרת מספר רישומים ביחס לסימן המסחר, בישראל ובמדינות נוספות, החל משנת 1975. בקשה לרישום סימן המסחר בישראל הוגשה בשנת 2006;
3. העותרת משתמשת בסימן המסחר בצורה עקבית מאז רישומו והמוצרים המסומנים בו צברו תודעה ציבורית ומוניטין רב בתחום הפעילות של העותרת;
4. "Barrisol Israel" ייצגה את העותרת בישראל החל משנת 1999, בהתבסס על הסכם הפצה בלעדי שנחתם בשנת 2000 ("ההסכם");
5. בהתאם להסכם, המשיב הוסמך לייצג את העותרת ולהשתמש בשמה כל עוד ההסכם בתוקף;
6. העותרת שלחה למשיב מספר מכתבים המיידעים אותו על סיום ההסכם;
7. המשיב פועל כעת תחת השם "Skytec", כאשר קודם לשנת 2015 פעל תחת השם "Barrisol Israel";
8. העותרת שלחה למשיב מספר מכתבי התראה, בהם הדגישה כי היחסים בין הצדדים הסתיימו וכי עליו לחדול מהשימוש בשם המתחם ובסימן המסחר. למרות זאת, המשיב לא חדל מהשימוש כאמור.

עיקר טענות המשיב

1. אין צורך בהכרעה, שכן אין בכוונת המשיב להשתמש, להחזיק או לחדש את רישום שם המתחם למטרה כלשהי, למרות המחלוקות המסחריות בין הצדדים שיוכרעו על-ידי בתי המשפט בישראל;
2. המשיב פנה אל נציגי העותרת בהצעה להעביר לעותרת את שם המתחם, מבלי לפגוע בזכויות, אך נדחה;
3. המשיב אינו המפיץ הישראלי הבלעדי עמו התקשרה העותרת בשנת 1999 ואינו צד להסכם;
4. המשיב הפיץ את מוצרי העותרת משנת 2004, על-סמך הסכם בע"פ, שעדיין בתוקף, שהתיר לו את הזכות להשתמש בסימן המסחר;
5. העותרת הסכימה כי שהמשיב יוכל להמשיך ולהשתמש בשם למשך 6 חודשים לאחר סיום ההסכם שהוא לכאורה צד לו;
6. אין כל הטעיה של צרכנים והעותרת לא ניסתה לבסס עסקים חדשים בישראל;
7. המשיב יצר מוניטין משל עצמו במהלך השנים בהתבסס על השירותים שנתן ביחס למוצרי העותרת;
8. לפאנל אין סמכות לדון בתום הלב של הצדדים ביחס לשימוש או הרישום של שם המתחם.

להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:

לאחר בחינת טיעוני הצדדים, החליט הפאנל לקבל את העתירה, מהנימוקים העיקריים שלהלן –

1. ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, המיועד ליתן מענה מהיר באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות מתחם תחת הסיומת IL. – זאת בהתאם לכללי רישום שמות המתחם תחת סיומת זו ("הכללים"). בעת רישום שם מתחם, כל מחזיק מסכים לציית לכללים אלו.
2. המשיב ציין בתשובתו במפורש כי אין לו כל כוונה להמשיך את השימוש או הרישום של שם המתחם, וזאת ביחס לשם המתחם barrisol-il.com, שהוחזק על-ידו ולאחרונה הורה פאנל של WIPO כי יועבר לעותרת. עוד הוסיף המשיב כי על הפאנל לעסוק אך ורק בהעברת הזכויות בשם המתחם, מבלי להתחשב במחלוקות בין הצדדים.

לא ברור האם המשיב מבין את ההליכים או הסמכות של ה-IL-DRP, אך ברור כי המשיב מסכים להעברת שם המתחם לעותרת וכי המחלוקת בין הצדדים רחבה יותר מנושא שם המתחם. בהתאם לכך ולפי סעיף 11 לכללי יישוב הסכסוכים, הסכמת הצדדים מסכימה על-מנת להורות על העברת שם המתחם לעותרת.

3. עם זאת, במסגרת ההליך, על העותרת להראות כי מתקיימים ארבעת התנאים שלהלן, הנבחנים בעת מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם למחזיק –
   • שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
   • העותרת היא בעלת זכויות בשם; ו-
   • המשיב אינו בעל זכויות בשם; ו-
   • הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
4. השם זהה או דומה עד כדי הטעיה –
   • שני הצדדים מסכימים כי שם המתחם זהה לשמה של העותרת ולסימניה המסחריים ובדיוק מסיבה זו המשיב השתמש בו לאורך השנים כמפיץ של העותרת. לפיכך תנאי זה מתקיים.
5. לעותרת זכויות בשם –
   • הצדדים מסכימים כי העותרת היא בעלת הזכויות בשם. שימושו של המשיב בשם לאורך השנים נבע מכך שהיה מפיץ של מוצרי העותרת. בהסכמתו להעברת שם המתחם לעותרת, המשיב אישר את זכויות העותרת.
6. למשיב אין זכויות בשם –
   • הצדדים מסכימים כי בעבר היה המשיב מפיץ של העותרת, מכוח הסכם כלשהו, וככזה היו בידיו זכויות מסוימות ביחס לשימוש בשמה של העותרת וסימנה המסחרי. המשיב אף הציג ראיות המעידות כי העותרת התירה לו להשתמש בשם המתחם למשך 6 חודשים לאחר סיום ההסכם.
   • בנסיבות אחרות, היה הפאנל פונה למבחנים הבוחנים את זכויותיו של מפיץ בשם. אולם, הצדדים מסכימים כי אין כל שאלה ביחס לזכויות שימוש עתידיות בשם. נראה כי טענותיו של המשיב מתמקדות בעיקר בזכויות המסחריות הנובעות מההסכם בין הצדדים, שאינן בתחום עיסוקו או סמכותו של הפאנל. המשיב אינו טוען לזכויות עצמאיות בשם. המשיב מאשר כי עם סיום ההסכם (במועד שלא התברר במסגרת הליכים אלה) לא תהיינה לו זכויות בשם, מבלי לגרוע מכל טענה אחרת העומדת לו. המשיב אף החל לפעול תחת שם שונה.
7. רישום או החזקה בחוסר תום-לב –
   • במקרה זה אין כל בסיס לקביעה כי רישום המתחם נעשה בחוסר תום לב, שכן הצדדים מסכימים כי המשיב השתמש בשם המתחם מכוח היותו מפיץ של מוצרי העותרת.
   • ביחס לשימוש בשם המתחם – כללי יישוב המחלוקת קובעים כי עדות לחוסר תום לב בשימוש בשם המתחם תימצא כאשר המחזיק המשיך להחזיק בשם המתחם לאחר סיומו של הסכם. במקרה דנן, העובדות ביחס להסכם המדובר מצויות במחלוקת בין הצדדים ואין ביכולת הפאנל להכריע בהן.
   • הפאנל קבע כי בהתבסס על נימוקים מספקים שהוצגו ביחס לתנאים האחרים, וכן בהתבסס על הסכמת המשיב להעביר את שם המתחם, כי אין צורך להכריע בנושא חוסר תום הלב בשימוש בשם המתחם.

הצדדים מופנים להוראות סעיף 20 לכללי יישוב הסכסוכים הקובע כי פנייה לפאנל אינה שוללת פנייה לבית משפט ישראלי. הפאנל קיבל את העתירה והורה להעביר את שם המתחם לעותרת.

האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה.

להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן