פאנליסטית יחידה – עו"ד ליהי פלדמן.
העתירה הוגשה על-ידי RooFoods Ltd ("העותרת"), המבקשת להעביר לרשותה את הזכויות בשם המתחם deliveroo.co.il ("שם המתחם"), המוחזק על-ידי מר ה. כהן ("המשיב").
רקע עובדתי
- העותרת היא חברת טכנולוגיה בריטית, המאפשר הזמנת משלוחי מזון באמצעות אפליקציה;
- המשיב הוא אדם פרטי המשמש לכאורה כיועץ עסקי בתחומים שונים;
- המשיב רשם את שם המתחם ב- 14.1.2016 והוא אינו פעיל נכון למועד ההחלטה.
עיקר טענות העותרת
- העותרת החלה בפעילותה בבריטניה בתחום משלוחי המזון בשנת 2012 ומאז הרחיבה את פעילותה ברחבי העולם;
- החברה מספקת את שירותיה ב-140 ערים, ב-12 מדינות, והיא בעלת נוכחות אינטרנטית משמעותית;
- החברה רשמה מספר רב של סימני מסחר ברחבי העולם עבור המונח DELIVEROO, לרבות בישראל (נרשם בשנת 2017);
- העותרת מחזיקה במספר שמות מתחם עם המילה Deliveroo, בסיומות שונות;
- המשיב פנה אל העותרת בשנת 2016 וציין כי הוא מכיר את פעילות העותרת ומעוניין ליצור פעילות כזו בישראל;
- הצדדים התכתבו בעניין שם המתחם בשנת 2018, לרבות מכתב התראה ששלחה העותרת למשיב.
המשיב לא הגיש תשובה לעתירה. המשיב פנה לפאנליסטית בדוא"ל, בו ציין כי רשם את שם המתחם שעה שלא היתה מגבלה על כך והציע להעביר את שם המתחם לעותרת תמורת 25,000 ליש"ט.
להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:
לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הפאנל החליט לקבל את העתירה, מהנימוקים שלהלן –
- ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, המיועד ליתן מענה מהיר באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות מתחם תחת הסיומת IL. – זאת בהתאם לכללי רישום שמות המתחם תחת סיומת זו ("הכללים"). בעת רישום שם מתחם, כל מחזיק מסכים לציית לכללים אלו.
- במסגרת ההליך, על העותרת להראות כי מתקיימים ארבעת התנאים שלהלן –
- שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
- העותרת היא בעלת זכויות בשם; ו-
- המשיב אינו בעל זכויות בשם; ו-
- הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
- ההליך אמור להיות קצר ופשוט והוא לא נועד להחליף את ביקורתו של בית המשפט במקום שיש מחלוקות חוזיות או קשרים עסקיים סבוכים בין הצדדים. ההליך נועד במקור למנוע ולהפחית מקרים של גזל שמות מתחם ובעיקר רישום שמות מתחם המהווים שם סימן מסחרי של אחר.
- השם זהה או דומה עד כדי הטעיה –
- שם המתחם כולל את המונח "deliveroo" ואת הסיומת ".co.il". יש להתעלם מהסיומת בעת בחינת הדמיון בין שם המתחם לסימן רשום, שכן מדובר בסיומת מקובלת המעידה על אתר אינטרנט ישראלי מסחרי;
- העותרת הציגה אסמכתאות בדבר בעלותה במספר סימני מסחר בינלאומיים עבור המונח DELIVEROO, הזהים לשם המתחם. העותרת אף מחזיקה במספר שמות מתחם אחרים הכוללים את מונח זה.
לפיכך נקבע כי שם המתחם זהה לשמה של העותרת.
- לעותרת זכויות בשם –
- ניכר כי העותרת היא בעלת זכויות בינלאומיות בשם בעת הגשת העתירה. זכויות אלה כוללות סימני מסחר רשומים. מדובר במילה שטבעה העותרת, שאין לה משמעות נפוצה, ולפיכך השימוש בה על-ידי העותרת יוצר משמעות משנית.
- השם נרשם על-ידי העותרת בבריטניה כסימן מסחר בבריטניה בשנת 2012, קודם לרישום שם המתחם. נרשמו גם סימני מסחר ושמות מתחם נוספים הכוללים את השם. גם התכתובת של המשיב עם העותרת מחזקת את המסקנה כי לעותרת זכויות בשם.
לפיכך נקבע כי העותרת הציגה ראיות מספקות ביחס לזכויותיה בשם.
- למשיב אין זכויות בשם –
- בהתאם למידע פומבי שהציגה העותרת, המשיב הוא יועץ בתחומים שונים, לרבות תחום פעילותה של העותרת. המשיב לא הגיש תשובה לעתירה ולא העלה כל טענה ביחס לזכויותיו בשם. העותרת הצהירה כי לא הכירה את המשיב קודם שרשם את שם המתחם וכי אינה קשורה אליו.
- שם המתחם אינו מפנה לאתר פעיל ונראה כי לא הפנה לאתר פעיל בעבר.
לפיכך נקבע כי המשיב לא הצביע על כל זכויות או אינטרס לגיטימי שיש לו ביחס לשם.
- רישום או החזקה בחוסר תום-לב –
- ישנן מספר אינדיקציות לרישום ולשימוש בשם המתחם בחוסר תום-לב על-ידי המשיב. בין האינדיקציות הללו ניתן למנות את – היכרותו של המשיב עם פעילות העותרת בזמן או בסמוך לרישום שם המתחם; רישום שם המתחם במטרה להציעו לעותרת תמורת תשלום (כפי שעולה מהתכתובת בין הצדדים); היעדר שימוש בשם המתחם; הפעלת שירות מתחרה ועוד.
לפיכך נקבע כי המשיב פעל בחוסר תום-לב הן ברישום שם המתחם והן בשימוש בו.
לפיכך, הורה הפאנל על העברת שם המתחם לעותרת, בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה.
האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF]
