יישוב מחלוקות: firstindex.co.il

פאנליסט יחיד – יונתן אגמון, עו"ד

העתירה הוגשה על-ידי חברת פירסט אינדקס בע"מ ("העותרת"), נגד הקצאת שם המתחם firstindex.co.il ("שם המתחם") למר מיכאל בנוונישתי ("המשיב").

רקע עובדתי

1. שם המתחם נרשם על-ידי המשיב ביום 12.12.2011;
2. העותרת היא חברה ישראלית שהתאגדה בשנת 2014 ופועלת בתחום המסחר בשוק ההון;
3. בחודש יוני 2017 הגישה העותרת בקשה לרישום סימן מסחר ישראלי מעוצב הכולל את הביטוי "FIRSTINDEX";
4. העותרת מחזיקה בשם המתחם firstindex.com, המשמש אותה כפלטפורמה לשירותי מסחר עבור תושבי אוסטרליה;
5. העותרת קיבלה רישיון להפעיל את זירת המסחר בישראל;
6. בבעלות המשיב עסק בתחום התקשורת, הפועל בישראל משנת 2013 תחת הסימן "FIRST CALL" והוא המחזיק של שם המתחם firstcall.co.il;
7. המשיב מפעיל מספר שירותים נוספים תחת שמות מתחם ייעודיים והוא מחזיק בשני שמות מתחם נוספים הכוללים את המילה "first";
8. נכון למועד ההחלטה מפנה שם המתחם לעמוד Parking.

עיקר טענות העותרת

1. היא בעלת זכויות בשם FirstIndex, היא הגישה בקשת לרישום השם כסימן מסחר והיא בעלת מוניטין רב ביחס לשם;
2. בעצם החזקת שם המתחם, המשיב מונע מהעותרת להשתמש בשמה כשם מתחם במרשם הישראלי וזאת בחוסר תום לב;
3. המשיב אינו משתמש בשם המתחם וכפועל יוצא הוא מונע מהעותרת את השימוש בו;
4. שם המתחם כולל את סימן התובעת והוא דומה עד כדי הטעיה לשם החברה של העותרת, באופן שעשוי להטעות את לקוחות העותרת.

עיקר טענות המשיב

1. העותרת לא עמדה בנטל ההוכחה ביחס לטענותיה, אותן הוא מכחיש;
2. לעותרת אין זכויות בשם. היא נרשמה כחברה ישראלית רק בשנת 2014 ושם המתחם firstindex.com נרשם רק בשנת 2016. רישום העותרת כחברה תחת השם אינו מקנה לה זכויות בשם;
3. בקשת העותרת לרישום סימן מסחר הוגשה בחוסר תום-לב, ימים ספורים קודם להגשת העתירה, ולא ניתן להסתמך עליה לצורך ההליכים;
4. למשיב זכויות בשם, שכן הקונספט של עסקיו הוא ששמם מתחיל במילה first וכי הוא בחר בשם לצורך אחד מעסקיו;
5. המשיב אינו פועל בחוסר תום לב והוא רשם את שם המתחם על-מנת להציע באמצעותו שירות ללקוחותיו;
6. המשיב רשם את שם המתחם בשנת 2011, כאשר העותרת התאגדה רק בשנת 2014 והגישה את בקשת הרישום של סימן המסחר בשנת 2017. יש בכך להעיד כי המשיב מעולם לא התכוון ליצור זיקה לשמה של העותרת כאשר רשם את שם המתחם.

 

להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:

לאחר בחינת טיעוני הצדדים, החליט הפאנל לדחות את העתירה, מהנימוקים שלהלן –

1. ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, שנועד ליתן מענה מהיר באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות תחת הסיומת IL. בעת הגשת בקשתו להקצאת שם המתחם ורישומו, אישר המשיב את הכללים להקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל, לרבות הכללים וסדרי הדין הנוגעים להכרעת סכסוכים ב- IL-DRP ("הכללים").
2. הכללים קובעים כי כדי לצלוח בעתירתה, על העותרת למלא אחר ארבעת האלמנטים שלהלן –
   • שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום אישיות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
   • העותרת היא בעלת זכויות בשם; ו-
   • המשיב אינו בעל זכויות בשם; ו-
   • הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
3. 1. העותרת הציגה ראיות לפיהן שמה הרשום בישראל הוא First Index Ltd. בנוסף, העותרת הגישה בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב בחודש יוני 2017, התלוי ועומד לבחינת רשם סימני המסחר.
   2. הכללים קובעים כי העותרת יכולה להשתמש בסימן מסחר על-מנת להראות את זכויותיה בשם. העותרת לא הציגה סימן מסחר רשום, אלא בקשה לרישום סימן מסחר. בקשה לרישום סימן מסחר אינה יכולה, כשלעצמה, לבסס זכויות בסימן מסחר לפי הכללים. עם זאת, שמה הרשום של העותרת בישראל זהה לשם המתחם, למעט הסיומת Ltd, שיש להתעלם ממנה. העותרת יכולה להסתמך על שמה הרשום לצורך הוכחת האלמנט הראשון לעיל. העותרת עמדה בנטל להוכיח כי שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה, לשמה הרשום.
   3. על העותרת להראות כי היא בעלת זכויות בשם. בנסיבות המקרה דנן, הפאנל סבור כי הראיות שהציגה העותרת אינן מספקות על-מנת להוכיח את זכויותיה בשם. שמות חברה בישראל נרשמים לפי העיקרון של כל הקודם זוכה ומאושרים כל עוד הם אינם זהים או דומים עד כדי הטעיה לשמות חברה אחרים או לסימני מסחר רשומים. גם השימוש בשם המתחם בסיומת com אינו מספק לצורך הוכחת זכויות העותרת בשם, וזאת ללא ראיות המפרטות את היקף החשיפה של האתר הפועל תחת שם מתחם זה ובפרט למשתמשים מישראל. בנוסף, המכתב שהציגה העותר מרשות ני"ע אינו בעל משקל לצורך הוכחת זכויותיה בשם. לפיכך, הפאנל קבע כי העותרת כשלה להוכיח את האלמנט השני של הכללים בדבר זכויותיה בשם.
   4. המשיב אף הוא לא הצליח להוכיח את זכויותיו בשם בהתאם לאלמנט השלישי, בין היתר כיוון שלא עשה בו שימוש ממשי ולא הוכיח הכנות לשימוש כאמור במהלך 6 השנים מאז רישום שם המתחם.
   5. העותרת החלה בפעילותה בישראל בשנת 2014 והמשיב רשם את שם המתחם בשנת 2011. לפיכך, אין זה סביר לקבוע כי המשיב רשם את שם המתחם בחוסר תום לב. בנוסף, מעבר לטיעוני העותרת בעניין, העותרת לא הציגה ראיות המעידות כי המשיב רשם או משתמש בשם המתחם בחוסר תום לב. העובדה כי גוף הוא המחזיק בשם מתחם שהוא דומה או זהה לשמה של חברה, אינה מעידה כשלעצמה על רישום או שימוש בשם המתחם בחוסר תום לב.

   הפאנל דחה את העתירה.

האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן