יישוב מחלוקות: אדובי.co.il

פאנליסטית יחידה – עו"ד אלן שנקמן.

העתירה הוגשה על-ידי Adobe Systems Incorporated ("העותרת"), נגד הקצאת שם המתחם אדובי.co.il ("שם המתחם") ל- LLC 4333 ("המשיבה") ולצורך העברתו לעותרת. הפאנל מונה לדיון בעתירה בתאריך 7 במרץ, 2011.

עיקר טענות העותרת

1. העותרת היא חברה ציבורית, שעיסוקה בתחום התוכנה. העותרת נוסדה בשנת 1982, היא מעסיקה למעלה מ-8,500 עובדים ומחזור הכנסותיה כ-3 מיליארד דולרים;
2. העותרת היא בעלת סימן המסחר "ADOBE", המפורסם בעולם כולו ורשום גם בישראל ("סימן המסחר"). סימן המסחר מהווה "סימן מסחר מוכר היטב" והעותרת צברה בו מוניטין רב ברחבי העולם;
3. העותרת השקיעה משאבים ניכרים במכירת, פרסום ושיווק מוצריה באמצעות סימן המסחר, במגוון ערוצים, לרבות ברשת האינטרנט;
4. העותרת עושה שימוש נרחב בסימן המסחר גם ברשת האינטרנט, באתריה הרשמיים, לרבות adobe.com ואח'; הציבור הרחב מזהה את סימן המסחר (לרבות בתווים עבריים) עם העותרת ומוצריה;
5. המשיבה פעלה בחוסר תום-לב עת רשמה את שם המתחם, המזוהה עם העותרת. ברישום זה, המשיבה מעוולת ומפרה את זכויותיה הקנייניות של העותרת, מונעת ממנה לרשום את שם המתחם על שמה ומנסה להתעשר שלא כדין על חשבונה;
6. המשיבה רשמה שמות מתחם נוספים הכוללים סימני מסחר ידועים;
7. המשיבה רשמה את שם המתחם ביום 3.1.2011 ונכון ליום הגשת העתירה הוא הפנה לאתר ובו הכיתוב "Under Construction";
8. העותרת פנתה למשיבה בדרישה כי תחדל להשתמש בסימנה המסחרי וכי תעביר לה את הזכויות בשם המתחם. המשיבה לא ענתה לפנייה זו;
9. המשיבה רשמה את שם המתחם בחוסר תום-לב, בידיעה כי סימן המסחר מזוהה עם העותרת, על-מנת לקדם את עסקיה ובמטרה למשוך צרכנים שיטעו להאמין כי יש קשר בין המשיבה ואתרה לעותרת או מוצריה;
10. העותרת לא התירה למשיבה לעשות שימוש בסימן המסחר;
11. אין זה מתקבל על הדעת שהמשיבה החליטה לרשום את שם המתחם באופן בלתי תלוי, מבלי שהיא מודעת לעותרת וסימנה המסחרי;
12. המשיבה מפרה את סימנה המסחרי המוכר היטב של העותרת ופוגעת בזכותה לשימוש ייחודי בו ופעולותיה אף מהוות עוולה של גניבת עין.

עיקר טענות המשיבה

1. המשיבה מאוגדת במדינת ניו-יורק ועיסוקה בתחום הרכישות;
2. בשלהי דצמבר 2010, המשיבה למדה על האפשרות החדשה לרישום שמות מתחם בעברית וראתה בכך הזדמנות לרישום שמות מתחם המהווים שמות או מונחים מקובלים בעברית, על-מנת למכור אותם אח"כ לצדדים מעוניינים. למשיבה אין ניסיון קודם ביחס למסחר בשמות מתחם והיא לא הייתה בקיאה בהלכות ביחס לרישום שמות מתחם המהווים סימני מסחר. לו הייתה המשיבה מודעת להלכות בעניין זה, אותן למדה מעתירה זו, היא לא הייתה רושמת את שמות המתחם שבמחלוקת בהם היא מחזיקה כעת והיא מוכנה להעביר אותם לבעלי הזכויות בהם, כנגד העלויות בהן נשאה לצורך רישומם;
3. לא היה בכוונת המשיבה להפר סימן מסחר כלשהו או לעוול בדרך כלשהי כלפי בעלי זכויות בסימני מסחר רשומים. המשיבה תמהה בדבר הפרצה במערכת המאפשרת רישומים כאמור מלכתחילה;
4. עם קבלת פניית העותרת, ניסתה המשיבה ליצור קשר עם ב"כ העותרת ולהציע לו להעביר לעותרת את הזכויות בשם המתחם, כנגד ויתור על טענות עתידיות כלשהן כלפיה. העותרת לא ענתה לפניות המשיבה;
5. למען הגילוי הנאות, מציינת המשיבה כי רשמה גם את שם המתחם אדובי.com וכי היא מוכנה לוותר עליו גם כן;
6. רישום שם המתחם לא נעשה בחוסר תום-לב, בין היתר משום שהעותרת אינה מפעילה אתר בעברית, אינה מחזיקה אתר המיועד לצרכנים מישראל ואינה עושה שימוש בביטוי "אדובי";
7. אין לומר כי כל טרנסליטרציה אפשרית של סימן מסחר הופכת למעשה לסימן מסחר בעברית, שהשימוש בו מהווה הפרה של הסימן;
8. לביטוי "אדובי" אין כל משמעות בעברית והוא יכול להוות טרנסליטרציה של מספר ביטויים באנגלית;
9. הואיל והביטוי "אדובי" לא נרשם כסימן מסחר, באופן תיאורטי הוא יכול לשמש כשם מתחם עבור צד שלישי, למטרות שאינן מסחריות;
10. העותרת לא הציגה עילה כלשהי ביחס לעוולות השונות הנטענות בעתירתה. המשיבה לא הציגה מצגים כלשהם או הרוויחה או ניסתה להרוויח משם המתחם בדרך כלשהי, או לפגוע בעותרת, במוניטין שלה או במוצריה. אתר האינטרנט אינו מייצר הכנסה כלשהי למשיבה;
11. המשיבה הפגינה רצון טוב בניסיון לפתור את המחלוקת והעותרת לא השיבה לפנייתה.

להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:

לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הפאנליסטית החליטה לקבל את העתירה, מהנימוקים המפורטים להלן:

1. ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות מתחם. בעת הגשת בקשתה להקצאת שם המתחם, אישרה המשיבה את הכללים להקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל, לרבות הכללים וסדרי הדין הנוגעים להכרעת סכסוכים ב- IL-DRP ("הכללים"). לפאנל סמכות מלאה להחליט ביחס לזכויות ההחזקה בשם המתחם, במסגרת ההליכים דנן.
2. בהתאם לכללים, מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם נבחנת לפי ארבעת האלמנטים שלהלן. על-מנת לצלוח בעתירתה, על העותרת להוכיח את כל אלו:
   2.1. שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת, ("השם"); ו-
   2.2. העותרת היא בעלת הזכויות בשם; ו-
   2.3. המשיבה אינה בעל זכויות בשם; ו-
   2.4. הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
3. האם שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת? התשובה לכך חיובית. שם המתחם דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר רשום ולרכיב מרכזי בשם החברה של העותרת.
4. הביטוי "אדובי" בעברית הוא המקבילה הפונטית והטרנסליטרציה של הביטוי "Adobe" בתווים לטיניים והוא דומה עד כדי הטעיה, אם לא זהה לביטוי "Adobe" ביחס להגייתו ומשמעותו. העותרת ידועה היטב בישראל בשם זה, באנגלית ובעברית, לכן היא גם בעלת הזכויות בטרנסליטרציה של הסימן בתווים עבריים.
5. האם לעותרת זכויות בשם? התשובה לכך חיובית. העותרת סיפקה ראיות לרישום ולשימוש בסימן המסחר בישראל. בנוסף, העותרת מחזיקה בשם המתחם adobe.com וישות הקשורה אליה מחזיקה בשם המתחם adobe.co.il.
6. צד מעוניין אינו חייב לרשום את כל הוריאציות האפשריות של סימניו כשמות מתחם, או לרשום סימני מסחר ביחס לכל טרנסליטרציה אפשרית ואין בכך כדי לשלול את זכותו למנוע מאחרים את רישומם של שמות מתחם אלה.
7. למרות שיש מספר אלטרנטיבות אפשריות לשילובים, בהגייה שונה באופן היפותטי ומגוון היפותטי של אפשריות לראשי תיבות, יש להניח כי הטרנסליטרציה הנ"ל עבור הביטוי "Adobe" היא שהפכה אותה לגרסה הנחשקת והאטרקטיבית עבור המשיבה. העובדה כי המשיבה יכולה הייתה לבחור בשם המתחם למטרה אחרת, אינה מערערת את הפירוש הסביר יותר ביחס לבחירה בשם המתחם כמקבילה לביטוי "Adobe", בפרט לאור רצונה של המשיבה במכירה חוזרת של שם המתחם.
8. האם למשיבה זכויות בשם? התשובה לכך שלילית. המשיבה לא הראתה כי היא בעלת זכות כלשהי בשם "אדובי" ונדמה כי אין כל סיבה עסקית לגיטימית לכך שהיא מחזיקה בשם המתחם, בפרט לצורך "עמוד חניה". המשיבה מצהירה בעצמה כי פעילותה בתחום הרכישות וכי רשמה את שם המתחם הואיל וראתה בכך הזדמנות לרישום שמות מתחם המהווים שמות או מונחים מקובלים בעברית, על-מנת למכור אותם אח"כ לצדדים מעוניינים.
9. האם יש ראיה כלשהי לחוסר תום-לב בהקצאת או השימוש בשם המתחם? התשובה לכך חיובית. הכללים מציינים רשימה לא סגורה של נסיבות, שניתן להיעזר בהן לצורך קביעה זו, שקיומן יהווה ראיה לחוסר תום-לב כאמור.
10. המשיבה הצהירה כי כוונתה הייתה לרשום שמות מתחם נחשקים, על-מנת למכור אותם אח"כ לצדדים מעוניינים, העשויים להיות העותרת או מי ממתחריה.
11. השימוש בסימן מסחר רשום כשם מתחם, מאפשר למחזיק בשם המתחם למשוך תנועת גולשים או להפנותה לאתר אחר. צרכנים מצפים למצוא חברה באינטרנט באמצעות שם מתחם הכולל את שם החברה או סימנה המסחרי.
12. העובדה כי המשיבה לא הקימה אתר תחת שם המתחם, מעידה כי המשיבה מחזיקה בשם המתחם בכדי להפיק טובת הנאה מהעותרת ו/או כי היא אינה משתמשת בשם המתחם למטרה מרכזית, למעט לצורך הפניית תנועת גולשים מהעותרת עצמה.
13. המשיבה רשמה שמות מתחם אחרים המהווים טרנסליטרציה או מקבילה בעברית של סימני מסחר מוכרים, לרבות, באופן מזעזע, את אלו של ארגוני צדקה מוכרים בישראל. בכך יש עדות נוספת לחוסר-תום ליבה של המשיבה וראיה לקיומה של פרקטיקה של רישום שמות מתחם הכוללים סימנים של אחרים, על-מנת לרמז לקשר עם אותן חברות, או לצורך מכירתם.
14. למרות שהפאנל מבין את הפיתוי הפסיכולוגי והפיננסי ביחס לגזל שמות מתחם בכלל ובפרט בעת פתיחתו של מרחב שמות מתחם חדש לרישום, יש לדחות את טענת המשיבה כי הוטעתה או פותתה לרשום את שם המתחם, שצריך היה לחסום את האפשרות להקצאתו מלכתחילה. העובדה כי שם מתחם מסוים הוא אטרקטיבי, משמעה אינה כי כל הכללים והמחויבויות בטלות.
15. יש גם לדחות את טענת המשיבה ביחס לאופן בו פונה העותרת לציבור הצרכנים בישראל. עובדות אלו אין בהם כדי להעיד כי העותרת ויתרה על זכויותיה להשתמש בסימן המסחר בישראל. לעותרת הזכות המלאה לבחור את המודלים העסקיים והשיווקיים לפיהם היא פועלת.
16. העובדה כי המשיבה הציעה לפתור את המחלוקת כאשר זו הובאה בפניה, לרבות הצעתה להעביר את שם המתחם כנגד עלות רישומו, אינה מרפאה את חוסר תום ליבה ברישום שם המתחם. עלות רישום שם המתחם היא סיכון שהמשיבה לקחה על עצמה והיא אינה זכאית ל"החזר", גם אם דרישתה אינה מופרזת על פניה.
17. מטרת הרחבת מרחב שמות המתחם בישראל, בדרך של רישום שמות מתחם הכוללים תווים בשפה העברית, ברמת המתחם השלישית, היא להפוך את האינטרנט לנגיש יותר וליותר אנשים ובמידת האפשר, ליצור מרחב שמות מתחם אחוד. חשוב לוודא כי אמון המשתמשים, כמו גם היציבות והאבטחה של מרשם שמות המתחם האחוד – לא ייפגעו. המטרה היא לא לאפשר שמות מתחם בעברית, הדומים עד כדי הטעיה לשמות המקבילים בתווים לטיניים, המוחזקים על-ידי ישויות שונות.
18. חייבת להיות הגנה נגד גזלני שמות מתחם במרחב שמות המתחם בעברית, שאינה שונה מההגנה הקיימת כיום ביחס לשמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל.

לאור האמור לעיל, קיבל הפאנל את העתירה והורה לבטל את הקצאת שם המתחם למשיב ולהעבירו לעותרת, בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה.

שם המתחם אדובי.com לא נרשם באמצעות איגוד האינטרנט הישראלי ולכן הוא אינו חלק מהליכים אלו והפאנל לא יכול להכריע ביחס אליו, למרות בקשת המשיבה כי יעשה כן.

האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].