החזירו אותם הביתה עכשיו
חזרה לעמוד הקודם

יישוב מחלוקות: אמישראגז.co.il

פאנליסט יחיד – עו"ד יונתן אגמון.

העתירה הוגשה על-ידי החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ ("העותרת"), נגד הקצאת שם המתחם אמישראגז.co.il ("שם המתחם") לקארין בר לב ("המשיבה"). העתירה הוגשה בתאריך 22 ביוני, 2011.

רקע עובדתי

  1. המשיבה רשמה את שם המתחם בתאריך 29.12.2010;
  2. העותרת היא ספקית הגז הטבעי הגדולה בישראל ופועלת בשוק הישראלי מזה 60 שנה;
  3. בבעלות העותרת מספר סימני מסחר הרשומים בישראל עבור המילים "AMISRAGAS" ו"אמישראגז" ("סימן המסחר");
  4. העותרת מחזיקה בשמות המתחם amisragas.co.il ו-amisragas.com, הכוללים את סימן המסחר;
  5. ב"כ העותרת פנה למשיבה בכתב, בדרישה כי תימנע מהשימוש בסימן המסחר ותעביר את שם המתחם לעותרת (העותרת הציעה למשיבה לשאת בעלויות רישום שם המתחם);
  6. ב"כ המשיבה השיב למכתב והציע למכור את שם המתחם לעותרת כנגד תמורה שתוסכם בין הצדדים, הצעה שנדחתה ע"י העותרת;
  7. במועד מתן ההחלטה, הפנה שם המתחם לעמוד Parking, המציין כי האתר בבנייה.

עיקר טענות העותרת

  1. סימן המסחר מהווה סימן מסחר מוכר היטב;
  2. הסימן צבר מוניטין רב והציבור בישראל מזהה אותו עם העותרת;
  3. המשיבה רשמה את שם המתחם בחוסר תום-לב, כדי להפיק רווח כלכלי מתנועת משתמשי אינטרנט שיגלשו לאתר שתקים תחת שם המתחם, ע"י הטעיית צרכנים לסבור כי יש קשר בין העותרת לבין שם המתחם;
  4. בעת שרשמה את שם המתחם, היתה המשיבה מודעת לעותרת ושימושה בסימן המסחר;
  5. מעשי המשיבה מהווים עוולות אזרחיות שונות;
  6. העותרת לא הסמיכה את המשיבה לעשות שימוש בסימן המסחר ואין למשיבה כל זכות או אינטרס לגיטימי בסימן;
  7. העובדה כי המשיבה הציעה למכור לעותרת את שם המתחם, מעידה על חוסר תום-ליבה;
  8. המשיבה רשמה את שם המתחם בסיומת co.il, המזוהה עם פעילות מסחרית וגם בכך יש להעיד על חוסר תום-ליבה.

עיקר טענות המשיבה

  1. המשיבה לא פעלה בחוסר תום-לב, הואיל והיא אינה מתחרה בעותרת ולא מתכוונת להשתמש בשמה כדי למשוך את לקוחותיה;
  2. המשיבה רואה עצמה כספק שירותים לגיטימי המספק שמות מתחם;
  3. רישום שם המתחם במטרה להפיק ממנו רווח אינו יכול להיחשב כחוסר תום-לב, בדומה לכל שירות אחר הניתן כנגד תמורה;
  4. ההסכם בין איגוד האינטרנט הישראלי ("האיגוד") לרשמיו המוסמכים, אוסר על הרשמים לרשום שמות מתחם בכוונה להעביר אותם לצדדים שלישיים כנגד תמורה. סעיף זה רומז כי הציבור הרחב רשאי לרשום שמות מתחם במטרה למכור אותם ברווח כספי;
  5. האיגוד פועל בניגוד עניינים והוא נעדר סמכות להתיר לפאנל להכריע ביחס לזכויות בשם המתחם;
  6. אין כל הסבר מספק מדוע בעליהם של סימני מסחר רשומים, שלא פעלו לרשום את שמות המתחם הרלבנטיים להם בתקופת הרישום המוקדם (Sunrise Period), זכאים כעת לקבל את שמות המתחם על חשבון אחרים.

להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:

לאחר בחינת טיעוני הצדדים, החליט הפאנל לקבל את העתירה, מהנימוקים שלהלן:

  1. ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, המיועד להכריע במהירות במחלוקות שעניינן בהקצאת שמות מתחם תחת הסיומת IL. בעת הגשת בקשתה להקצאת שם המתחם, אישרה המשיבה את הכללים להקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל, לרבות הכללים וסדרי הדין הנוגעים להכרעת סכסוכים ב- IL-DRP והכפיפה עצמה להליכים אלו.
  2. לפיכך, יש לדחות את טענות המשיבה כי הפאנל נעדר סמכות להכריע בדבר הזכויות בשם המתחם שבמחלוקת. מטרת ההליכים אינה להכריע בכל מחלוקת בין האיגוד למשיבה ויש להתעלם מהטיעונים בעניין זה. הליכים אלו אינם שוללים את זכות הגישה לבית משפט ישראלי בנושא זה, על-ידי מי מהצדדים.
  3. יש לדחות את טענות המשיבה בדבר חובתם של בעלי סימני מסחר רשומים לרשום את שמות המתחם הרלבנטיים להם במהלך תקופת הרישום המוקדם, על-מנת להבטיח את זכויותיהם. כללי הרישום אינם מחייבים בעלי קניין רוחני לפעול בתקופת הרישום המוקדם כדי להבטיח את זכויותיהם בשמות המתחם. ההפך הוא הנכון – זוהי חובתו של המבקש לרשום שם מתחם לוודא כי יש לו זכות לעשות כן וכי הוא אינו מפר את זכויותיו של צד שלישי בעת רישום שם המתחם או השימוש בו.
  4. מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם למחזיק נבחנת לפי ארבעת הנדבכים שלהלן:
    4.1. שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
    4.2. העותרת היא בעלת זכויות בשם; ו-
    4.3. המחזיק אינו בעל זכויות בשם; ו-
    4.4. הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
  5. שם המתחם כולל את המילה "אמישראגז" ואת הסיומת co.il. יש להתעלם מהסיומת לצורך בחינת הדמיון בין שם המתחם למילה "אמישראגז", הואיל ומדובר בסיומת מקובלת לפעילות מסחרית. החלק הרלבנטי של שם המתחם הוא המילה "אמישראגז".
  6. בבעלות העותרת מספר סימני מסחר רשומים עבור הסימן "אמישראגז" (בעברית ובאנגלית). העובדה כי חלק מסימני המסחר הישראליים של העותרת כוללים את הסימן AMISRAGAS בתווים לטיניים, אינה משנה במקרה זה. נקבע בעבר כי כאשר שם המתחם שבמחלוקת הוא טרנסליטרציה ומקבילה פונטית של סימן מסחר מוכר היטב בתווים לטיניים, שהעותרת היא בעלת זכויות בו, הרי שהוא מפר את זכויות העותרת בסימן המסחר. לפיכך, קבע הפאנל כי שם המתחם זהה לסימן מסחר שבבעלות העותרת.
  7. העותרת הציגה ראיות מספקות המוכיחות את זכויותיה בסימן המסחר "אמישראגז".
  8. העותרת טענה כי לא אישרה או הסמיכה את המשיבה להשתמש בסימן המסחר או בשם. העותרת הציגה ראיות לכאורה כי למשיבה אין זכויות או אינטרס לגיטימי בשם המתחם ובין היתר:
    8.1. המשיבה אינה טוענת כי היא מוכרת תחת שם המתחם;
    8.2. לעותרת אין יחסים כלשהם עם המשיבה והיא לא התירה לה להשתמש בשם המתחם;
    8.3. העותרת הציגה ראיות מספקות כי סימן המסחר שלה מוכר היטב. העותרת היא ספקית הגז הטבעי הגדולה בישראל והיא מספקת גז ומוצרים נוספים בתחום האנרגיה למאות אלפי בתי אב. העותרת פועלת בשוק הישראלי במשך 60 השנים האחרונות. קשה להאמין כי המשיבה לא היתה מודעת למוניטין הרב של סימן המסחר של העותרת והמשיבה אף לא טענה כך;
    8.4. בבעלות העותרת מספר סימני מסחר הרשומים בישראל עבור המילים "AMISRAGAS" ו"אמישראגז". סימני המסחר הללו נרשמו הרבה לפני שהמשיבה רשמה את שם המתחם (חלקם עוד בשנת 1949);
  9. המשיבה לא הביאה כל ראיה על-מנת לתמוך בטענה כי עשויות להיות לה זכויות בשם. טענת המשיבה כי צברה זכויות בשם המתחם בעצם רכישתו, היא חסרת בסיס. שמות מתחם אינם נרכשים, הם מוקצים לתקופות ידועות מראש על-ידי ספקי שמות מתחם בדומה לאיגוד. בקשה להקצאת שם מתחם ורישומו בפועל, אינם, כשלעצמם, יוצרים זכויות בשם המתחם.
    שמות מתחם מורכבים מאותיות ומספרים, שלעיתים תואמים לסימני מסחר. רכישת זכויות בסימני מסחר היא לרוב שאלה של שימוש. העותרת הציגה ראיות רבות כי יש בידיה זכויות בסימן המסחר ובשם. מנגד, המשיבה לא הציגה כל ראיה והיא אינה טוענת כי היא מוכרת באמצעות הסימן "אמישראגז". לפיכך, קבע הפאנל כי לעותרת זכויות בסימן "אמישראגז" וכי למשיבה אין זכויות בסימן זה.
  10. המשיבה הודתה כי רשמה את שם המתחם במטרה למכור אותו עבור רווח כספי. המשיבה סירבה להצעת העותרת לרכוש את שם המתחם בתמורה להוצאותיה עבור רישומו. בהתאם להלכה ולכללי יישוב הסכסוכים, עובדות אלו יש בהן כדי להעיד על חוסר תום-ליבה של המשיבה.
  11. העובדה כי סימן המסחר של העותרת נרשם זמן רב בטרם הקצאת שם המתחם למשיבה, יש בה כדי לרמוז על חוסר תום-ליבה של המשיבה. אין זה סביר כי המשיבה לא הייתה מודעת לסימנה המוכר היטב של העותרת בזמן שביקשה את הקצאת שם המתחם.
  12. בהינתן הנסיבות הללו, הפאנל סבור כי העותרת עמדה בנטל להוכיח כי המשיבה פעלה בחוסר תום-לב בעת שרשמה את שם המתחם.

לאור כל האמור לעיל, קיבל הפאנל את העתירה והורה להעביר את שם המתחם לעותרת.

האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].