יישוב מחלוקות: androidstore.co.il

פאנליסטית יחידה – עו"ד ליהי פלדמן.

העתירה הוגשה על-ידי Google, Inc. ("העותרת"), המבקשת להעביר לרשותה את הזכויות בשם המתחם androidstore.co.il ("שם המתחם"), המוחזק על-ידי מר ליאור ליואי / חברת Y.L.I Ltd. ("המשיב").

רקע עובדתי

1. העותרת היא חברה שהתאגדה בשנת 1997 במדינת דלוור, ארה"ב, וידועה בעיקר במנוע החיפוש שהיא מפעילה תחת סימן המסחר "GOOGLE";
2. בשנת 2005 רכשה העותרת את חברת Android Inc. ומשנת 2007 החלה להציע, תחת השם "ANDROID", פלטפורמת תוכנה ומערכת הפעלה, מבוססת קוד-מקור פתוח, המאפשרת לצדדים שלישיים ליצור יישומים לסביבות מחשוב שונות ("פלטפורמת אנדרואיד");
3. בשנת 2008 השיקה העותרת את ה- "ANDROID Market" כסביבת מסחר מקוונת למכירת יישומים הפועלים על-גבי פלטפורמת אנדרואיד;
4. בבעלות העותרת רישומים בינלאומיים רבים עבור סימן המסחר "ANDROID" ("סימן המסחר"), בכל רחבי העולם (חלקם רשומים עוד משנת 2007). נכון לינואר 2013, לעותרת כ-300 רישומים של סימן המסחר ברחבי העולם;
5. סימן המסחר הוגש לרישום בישראל בשנת 2007 ונרשם זמן קצר לאחר מכן;
6. שם המתחם נרשם ביום 24.2.2010 והוא משמש את המשיב לצורך הפעלת חנות מקוונת המוכרת מכשירי קצה מבוססי אנדרואיד ומוצרים נלווים. האתר הפועל תחת שם המתחם כולל מספר אזכורים של סימן המסחר וכן אזכור לכך כי העותרת היא בעלת סימן המסחר;
7. הצדדים ניהלו מגעים בעבר ביחס לבקשת העותרת להעביר לידיה את הזכויות בשם המתחם.

עיקר טענות העותרת

1. העותרת מפעילה מנוע חיפוש מוכר היטב ומציעה גם פלטפורמה מבוססת קוד-מקור פתוח;
2. סימן המסחר הוא בינלאומי, מוכר היטב וזוכה לפופולריות רבה;
3. מתקיימים כל התנאים הקבועים בכללי ה- IL-DRP לצורך העברת הזכויות בשם המתחם לעותרת;
4. העותרת היא בעלת הזכויות בשם "ANDROID" ורשמה את סימן המסחר בעולם כולו, החל משנת 2007;
5. המונח "Androidstore" דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר וכולל אותו במלואו. הוספת המונח "store" רק מטעה משתמשים להניח כי שם המתחם קשור לעותרת (בפרט לאור העובדה כי העותרת מפעילה את ה- "ANDROID Market");
6. לעותרת זכויות בשם "ANDROID" ואף המשיב מציין זאת באתר;
7. העובדה כי פלטפורמת אנדרואיד מבוססת קוד-מקור פתוח אין משמעה כי ניתן לעשות שימוש בלתי מוגבל בשם זה וקיימים כללי שימוש ברורים ופומביים באשר לשימוש כאמור;
8. למשיב אין זכויות בשם "ANDROID" והוא אינו סוכן, מפיץ או מורשה מטעם העותרת;
9. המשיב רשם ועושה שימוש בשם המתחם בחוסר תום-לב ועל-כך מעיד ניסיונו למכור את שם המתחם לעותרת בסכומים בלתי סבירים וכן ניסיונו למשוך משתמשי אינטרנט לאתר, לצורך רווח מסחרי, על-ידי יצירת חשש להטעיה עם העותרת;
10. מעת שנודע לעותרת כי המשיב רשם את שם המתחם וכן הגיש בקשה לרישום סימן המסחר "androidstore", היא הציעה לו להסדיר את הנושא בפשרה, אך המשיב דרש ממנה סכום לא סביר של 120,000$ ואף רמז כי יחפש רוכש אחר לשם המתחם במידה והעותרת לא תסכים לתנאיו;
11. משתמשים המקלידים את המונח "androidstore" מצפים למצוא אתר לגיטימי של העותרת;
12. המשיב משתמש גם בסמליל ה-ANDROID ומציין בבירור כי סימן המסחר שייך לעותרת, כאשר הוא מודע היטב לזכויות העותרת ואין בהודעתו כדי לשלול את חוסר תום-ליבו;
13. העותרת אינה מחויבת לרשום את כל הווריאציות של סימניה המסחריים כשמות מתחם, על-מנת שלא להיחשב כמי שוויתרה על זכויותיה.

עיקר טענות המשיב

1. המשיב מפעיל, החל משנת 2010, עסק לגיטימי ובעל מוניטין למכירת מכשירי קצה חכמים מבוססי מערכת הפעלה אנדרואיד וכן מוצרים נלווים ושירותי מעבדה. העסק אינו עוסק במכירת תוכנה;
2. למונח "Android" שימושים רבים, המבוססים על היותו שם גנרי לרובוט בעל תכונות אנושיות. שם זה אומץ על-ידי העותרת רק לצורך קטגוריה ספציפית של מערכות הפעלה;
3. באמצעות האתר הפועל תחת שם המתחם, מוכר המשיב מכשירי קצה חכמים מבוססי מערכת הפעלה אנדרואיד ומכשירים נוספים;
4. המשיב משתמש במונח "android" רק ביחד עם המונח "store" ולא בנפרד. גוגל אינה זכאית לבלעדיות השימוש במונח "android";
5. העובדה כי המשיב מפעיל את האתר ללא הפרעה במשך מספר שנים מעידה בבירור כי הוא בעל זכויות בשם;
6. העתירה הוגשה בחוסר תום-לב, הואיל והעותרת לא חשפה את דבר קיומם של הליכים בין הצדדים בפני רשם סימני המסחר;
7. העותרת היא זו שהציעה לראשונה למשיב לרכוש ממנו את הזכויות בשם המתחם.

נושאים דיוניים

1. ה- IL-DRP הוא הליך עצמאי לחלוטין. הוא מיועד להוות הליך דיוני מהיר ביחס לשימוש בשמות מתחם והקצאתם. זוהי כל סמכותו של הפאנל, כפי שקובעים כללי ה- IL-DRP ("הכללים").
2. בהתאם לטיבו המזורז של ההליך, הכללים קובעים מסגרות זמן קצרות להגשת המסמכים הרלבנטיים. ה- IL-DRP אינו כבול בסדרי הדין והראיות הנהוגים בהליכים משפטיים אזרחיים. ההליך כולו נערך באופן מקוון ואין בו מקום לתקשורת ממושכת, דיונים, חקירות או פגישות פנים אל פנים. מסיבה זו, החלטת הפאנל תמיד עשויה להיות כפופה לביקורת שיפוטית והצדדים תמיד רשאים לפנות לערכאות.
3. רישום כל שם מתחם (כפי שעשה המשיב עת רשם את שם המתחם בשנת 2010) כפוף לכללי הרישום הנוהגים באיגוד האינטרנט הישראלי וכן לכללים, המעגנים גם את הסכמת המשיב לסמכות ה- IL-DRP וההסדרים הדיוניים הרלבנטיים. טענות המשיב ביחס לסמכות ה-IL-DRP נדחו על-ידי הפאנל.
4. העובדה כי מתקיימים הליכים מקבילים בין הצדדים בפני רשם סימני המסחר, ביחס לשם "Androidstore", אין בה כדי לעכב את הליכי ה- IL-DRP, כפי שקובעים הכללים במפורש. ההליכים בפניי הפאנל יימשכו אלא אם צו שיפוטי יורה לפאנל לחדול מהם.

להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:

לאחר בחינת טיעוני הצדדים, החליט הפאנל לקבל את העתירה, מהנימוקים העיקריים שלהלן –

1. ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, הכולל מערכת הנחיות לפיה יש לבחון את המחלוקת בין הצדדים. מדובר בהליך עצמאי ונפרד, שאינו כבול בכללים הנוהגים בערכאות משפטיות אחרות.
2. במסגרת ההליך, על העותרת להראות כי מתקיימים התנאים שלהלן, הנבחנים בעת מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם למחזיק –
   2.1. שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
   2.2. העותרת היא בעלת זכויות בשם; ו-
   2.3. המשיב אינו בעל זכויות בשם; ו-
   2.4. הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
3. שם המתחם דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר של העותרת –
   3.1. שם המתחם כולל את המונח "androidstore" ואת הסיומת "co.il". יש להתעלם מהסיומת בעת בחינת הדמיון בין שם המתחם לסימן הרשום, שכן מדובר בסיומת מקובלת המעידה על אתר אינטרנט ישראלי מסחרי;
   3.2. בבעלות העותרת סימני מסחר רשומים בישראל עבור המונח "ANDROID". שם המתחם כולל את המונח במלואו. נקבע בעבר כי כאשר סימן רשום משולב במלואו כחלק משם מתחם, עשוי להיות בכך די כדי להדגים את הדמיון ביניהם. במקרה כזה, משתמשים פוטנציאליים עשויים לטעות ביחס לזהות בעליו או העומד מאחורי האתר המשלב את הסימן הרשום במלואו;
   3.3. במקרה דנן, שם המתחם כולל את סימן המסחר במלואו, בתוספת הסיומת התיאורית "חנות". אין בתוספת זו כדי להפחית הדמיון בין סימן המסחר לשם המתחם או את החשש להטעיה. העובדה כי המונח "חנות" מופיע לאחר סימן המסחר עשויה להוביל להטעיה מוגברת, שכן המונח הראשון המוצג בפני המשתמשים הוא סימן המסחר ולא המילה התיאורית הגנרית "חנות";
   3.4. חיפוש כללי באינטרנט ביחס למונח "androidstore" מוביל לעמודים הכוללים תהיות מצד משתמשים פוטנציאליים ביחס לזיקתה של העותרת לאתר המשיב. תגובות אלו הן בדיוק סוג ההטעיה שעליה הכללים מבקשים להגן. לפיכך, קבע הפאנל כי שם המתחם דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר, המשולב בו במלואו;
4. באשר לזכויותיה הנטענות של העותרת בשם המתחם – בבעלות העותרת מספר סימני מסחר רשומים בישראל עבור השם "ANDROID" והאחרון משולב באופן מלא בשם המתחם, שלאחריו מונח גנרי תיאורי ("חנות"). יש בכך להוות ראיות לכאורה באשר לזכויות העותרת בשם; באתרו, המשיב מאשר במישרין כי לעותרת זכויות בסימן המסחר, באופן המעיד על מודעותו לזכויות העותרת; טענת המשיב כי ישנם סימני מסחר רבים הכוללים את המונח אנדרואיד, שאינם בבעלות העותרת, אינה מדויקת או רלבנטית; אין בסיס לטענת המשיב כי "ANDROID" הוא מונח גנרי שאומץ על-ידי העותרת ללא זכות, הן לאור רישום סימן המסחר בישראל והן לאור העובדה כי נעשה שימוש במונח בהקשר של מכשירים סלולריים (ולא רובוטים אנושיים) החל משנת 2005, באופן הולך וגובר. אין מדובר בסימן מסחר בלבד, אלא גם בהכרה ציבורית המזהה את המונח עם הפלטפורמה של העותרת למכשירים סלולריים; ניכר כי מדובר בסימן מוכר היטב ביחס למכשירים סלולריים וציוד היקפי המזוהה במישרין עם העותרת. לאור האמור לעיל, העותרת ביססה את זכויותיה ביחס לשם המתחם.
5. למשיב אין זכויות בשם –
   5.1. המשיב מפעיל חנות מקוונת ופיזית לממכר מכשירי קצה חכמים המבוססים על מערכת ההפעלה אנדרואיד, שנרשמה על-ידי העותרת. מדובר באתר מסחרי המיועד לרווחת המשיב;
   5.2. המשיב לא הוסמך בדרך כלשהי על-ידי העותרת כסוכן, מפיץ או בעל רישיון והעותרת לא התירה לו לעשות שימוש בסימן המסחר. כשלעצמו, למשיב אין כל קשר לשם אנדרואיד;
   5.3. אין בסיס משפטי לטענת המשיב כי רכש זכויות בשם מעצם העובדה כי רשם את שם המתחם לפני מספר שנים והוא עושה בו שימוש מאז. שמות מתחם נרשמים על בסיס "כל הקודם זוכה" והרישום כשלעצמו אינו מעיד על זכויות שימוש לגיטימיות. רישום שם המתחם על-ידי המשיב יכול להעיד רק כי הוא הראשון שביקש לרשום את שם המתחם ואינו מעיד על זכויותיו בו;
   5.4. לא ניתן לצפות מבעליהם של סימני מסחר רשומים לרשום את כל שמות המתחם האפשריים כדי להגן על זכויותיהם.
   5.5. טענת המשיב כי לאף אחד לא צריכה להיות זכות בלעדית לשימוש במילה "ANDROID" עומדת בניגוד גמור להגנה שמעניקים דיני סימני המסחר.
   לפיכך, קבע הפאנל כי למשיב אין כל זכויות לגיטימיות בשם.
6. רישום והחזקה בחוסר תום-לב –
   6.1. המשיב משתמש באתר על-מנת למשוך משתמשים המחפשים מוצרי אנדרואיד. הואיל והמונח "android" מופיע בתחילת שם המתחם, המשתמשים יכולים בנקל להניח כי הגיעו לאתר רשמי של העותרת וכך נוצר חשש כבד להטעיה. המשיב יכול היה בנקל לבחור שם אחר כדי לתאר את האתר;
   6.2. האתר כולל דיסקליימר לפיו "ANDROID" הוא סימן מסחר של העותרת. יש בכך עדות לכך כי המשיב מודע בעצמו להטעיה הפוטנציאלית משימושו בשם המתחם והוא ניסה ללא הצלחה להפחית אותה;
   6.3. העותרת טענה כי דרישת המשיב לתשלום של 120,000$, עבור הזכויות בשם המתחם וזניחת הבקשה לרישום סימן מסחר, מעידה על חוסר תום-ליבו. לא ניתן לקבל טענה זו. אמנם מדובר בסכום החורג מהוצאותיו של המשיב לרישום שם המתחם, אך יש לזכור כי המשיב מפעיל עסק פעיל באמצעות האתר וכל העברה של הזכויות בשם המתחם תוביל להוצאות מצדו להעברת העסק לשם מתחם חדש ויצירת מודעות לכך אצל לקוחותיו. לפיכך, אין בדרישתו זו כדי להעיד על חוסר תום-לב.

לפיכך, קבע הפאנל כי המשיב פעל בחוסר תום-לב, הן ברישום שם המתחם והן ביחס לשימוש בו.
הפאנל קיבל את העתירה והורה להעביר את שם המתחם לעותרת, בתוך 60 ימים ממועד ההחלטה. תקופה זו אמורה להספיק למשיב כדי לבסס את עסקיו תחת שם מתחם חלופי.

האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].