חברי הפאנל – ליהי פלדמן, בריאן נגין ויובל קרניאל.
העתירה הוגשה על ידיBekol – Organization of Hard of Hearing and Deafened People )"העותרת"), כנגד הקצאת שם המתחם Bekol.org.il ("שם המתחם", "האתר") למר יניב פיבו ("המחזיק"). העתירה הוגשה בתאריך 19 לינואר, 2003. עיקרי טענות העותרת: העותרת הינה גוף הפועל ללא כוונת רווח, המיועד לשרת את קהילת החירשים וכבדי השמיעה בישראל. העותרת הינה גוף מוכר בישראל על ידי הממשלה וחברות ציבוריות שונות. המחזיק הינו חבר אצל העותרת ואף פעל רבות כמתנדב בשירותיה. לאחר שרשם המחזיק את שם המתחם, הודיע לעותרת על כוונותיו והציע לה לרכוש אותו. לאחר שלא הוסכם בין הצדדים על המחיר הנאות שיש לשלם למחזיק, הגישה העותרת את העתירה. (1) יש לבטל את הקצאת שם המתחם למחזיק. שם העסק "בקול" הינו שלה באופן טבעי ומובן; (2) המחזיק רשם את שם המתחם שלא בתום לב, התנהגותו עולה כדי גזל שמות מתחם (cybersquatting). בהתאם לכך, יש להעביר את שם המתחם לעותרת.
עיקרי טענות המחזיק: (1) שם המתחם נרשם אך ורק לטובת העותרת, מחשש שמא אחר "יגזול" את שם המתחם. ראיה לכך ניתן לראות בפעילותו ההתנדבותית הענפה בשורות העותרת. (2) המילה האנגלית "bekol" אינה האופן בו יש לרשום את שם העותרת, יש לרשמו כך – "B-qol/Bqol".
עיקר ממצאי ה-ACP:
- החוק אינו מקנה הגנה השווה להגנת סימני מסחר על שמות עסק, אולם ה-ACP אינו כפוף אך ורק לחוקי מדינת ישראל והוא רשאי להחיל נורמות מדינים אחרים, המכירים בהגנה כזו.
- ראשית, יש קשר הדוק בין העותרת לבין שם המתחם. המחזיק אף מנוע מלטעון כנגד קשר כזה מכיוון שהוא עצמו השתמש בשם בהקשרו כאשר רשם את שם המתחם; שנית, מכיוון שהמחזיק הוא זה שקבע כיצד תירשם המילה "בקול", כאשר הוא משייך אותה באופן מובהק לעסקי העותרת, הוא מנוע מלטעון כנגד האופן שבו היא נכתבה. התוודותו של המחזיק כי רשם את שם המתחם בכדי למנוע גזילתם בידי אחר מוכיחה כי המחזיק עצמו רואה את שם המתחם כבעל זיקה לעותרת. לאור כל האמור, הוכח הקשר בין שם המתחם לעותרת. לעותר אין כל עניין לגיטימי בשם המתחם. המחזיק עצמו טוען כי אין לו כל עניין לתחזק את האתר.
- בבחינת תום לב יש לבחון כמה מרכיבים – תום לב בהקשר של חוק החוזים, גילוי הולם והתערבות בלתי הוגנת. (א) לעניין תום הלב – נקבע כי יש להפריד את התנהגות המחזיק לשני שלבים: השלב בו רשם את שם המתחם והשלב הבא – בו המשיך להחזיק בשם המתחם. אין ספק כי המחזיק לא רשם את שם המתחם באישור העותרת, אולם קשה להסיק לגבי הלך רוחו בעת הרישום. לעומת זאת, לגבי השלב השני – בו המשיך להחזיק בשם המתחם למרות שהוצע לו פיצוי הולם שיכסה את כל הוצאותיו, ודרישתו לסכום גבוה יותר, הינה בוודאי התנהגות שלא בתום לב; (ב) לעניין גילוי הולם – בכללי איגוד האינטרנט הישראלי העוסקים בהקצאת שמות מתחם נקבע כי על המבקש לגלות את כל המידע לאיגוד. המחזיק ידע בעת הרישום שהוא אינו מורשה מטעם העותרת לרשום את שם המתחם אולם לא גילה זאת; (ג) לעניין תחרות שאינה הוגנת – פעולות המחזיק מושכות "לקוחות" פוטנציאלים מאת העותרת אל האתר וזאת אפילו אם לא מדובר בעסק כלכלי שמטרותיו רווחים. לכן, בכך שסירב להעביר את שם המתחם לעותרת ודרש סכום כסף גבוה, יש לראות במחזיק כמי שמחזיק בשם מתחם שלא בתום לב.
לאור כל האמור הורה ה ACP לבטל את הקצאת שם המתחם למחזיקה ולהעבירו לעותרת.
החומר בעברית מהווה תמצית של הדיון ושל ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].
