חברי הפאנל – בריאן נגין, דני דולב ומשה בר-ניב.
העתירה הוגשה על ידי חברת Habitat, Inc. ("העותרת") כנגד הקצאת שם המתחם Habitat.co.il ("שם המתחם", "האתר") למר אמיר חדד ("המחזיק"). העתירה הוגשה בתאריך 28 למרץ, 2000.
עיקרי טענות העותרת: (1) העותרת הינה הבעלים החוקי של סימן המסחר הרשום "Habitat" ("סימן המסחר") ומשכך, עליה לקבל לרשותה את שם המתחם. המחזיק מפר את סימן המסחר של העותרת ומדללו; (2) המחזיק מטעה את הציבור; (3) המחזיק מתעשר על חשבון העותרת.
עיקרי טענות המחזיק: (1) המחזיק לא הפר את סימן המסחר בשום דרך ולא פגע או ניצל לרעה את המוניטין של העותרת; (2) המחזיק לא הטעה את הציבור; (3) אין כל התעשרות שלא כדין; (4) המחזיק רשם את שם המתחם במטרה לעשות בו שימוש עסקי ואף התחיל לנהל מגעים בהקשר זה, אולם עד יום הגשת העתירה והדיון בה, טרם התגבשו מגעים אלו לכלל יוזמה עסקית ממשית; (5) השם Habitat הינו שם גנרי. לראיה – ישנו עוד בית עסק בישראל המחזיק בשם זה. עיקר ממצאי ה-ACP:
- חלק ניכר מן ההחלטה מתבסס על העקרונות שנקבעו בהחלטת ה-ACP בעניין שם המתחם Waltdisney.co.il.
- ישנו עוד בית עסק בישראל הנושא את השם Habitat. לאחזקת העותק רשומים עוד ארבעה שמות מתחם שונים, אשר באף אחד מהם לא נעשה שימוש בפועל ולרובם אין כל חיבור ל-DNS. האתרים ובכללם שם המתחם שבנדון, אינם בשימוש כלל ומעולם לא היו.
- הקצאה כשלעצמה אינה מקימה הפרה של סימן מסחר, נדרש שימוש מפר. במקרה דנן, המחזיק אינו משתמש בסימן המסחר באופן מפר או בכל אופן שהוא. הטענה נדחית.
- קיימת התנגשות זכויות שיש לבדוק מי מביניהן גוברת: מחד, זכות המחזיק, אשר רשם את שם המתחם באופן חוקי, לפי השיטה הנהוגה בישראל – "הקודם זוכה". מאידך, עומדת זכותה של העותרת לעשות שימוש בסימן המסחר שלה. אף אחת מהזכויות אינה מוחלטת ויש לסוגיית תום הלב של המחזיק משקל רב, כאשר מעריכים איזו זכות תגבר. המחזיק לא עשה כל שימוש ואף לא דאג לחיבור DNS לאתר, וזאת מעל שישה חודשים מעת שרשם את השם. כך גם לגבי שאר שמות המתחם שבאחזקתו. הדבר מעלה תמיהות לגבי הסיבות לרישום. כך, נותרת על כנה האפשרות שיעשה שימוש שלא בתום לב המפר את סימן המסחר בשם המתחם (לפי סעיף 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)).
- סימן המסחר מוכר וידוע לכל. חזקה על המחזיק כי ידע, או היה צריך לדעת, שסימן המסחר שייך לעותרת. אחזקתו של המחזיק בשם המתחם מונע מהעותרת לעשות שימוש לגיטימי בשם המתחם ובכך מפר את סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות.
- העותרת לא הוכיחה כי המחזיק מפר את סימן המסחר שלה או מתעשר על חשבונה שלא כדין. למעשה, לא נעשה כל שימוש שהוא בשם המתחם. יחד עם זאת, שמות מתחם מוקצים למבקשים על ידי איגוד האינטרנט הישראלי על מנת שייעשה בהם שימוש חוקי ואילו למחזיק אין כל הוכחה כי נעשה שימוש, או שעתיד להיעשות שימוש, בשם המתחם. נותר על כנו הפוטנציאל להפרת סימן המסחר.
- יתר על כן, חזקה על המחזיק כי ידע ששם המסחר שייך לעותרת ולמרות זאת רשמו כשם מתחם. המחזיק מקשה על לקוחות, או כל גוף מעוניין אחר, לגשת לשירותיה של העותרת באינטרנט. המחזיק פעל שלא בתום לב ומשכך – כף המאזניים נוטה לרעתו.
לאור כל האמור, הורה ה-ACP לבטל את הקצאת שם המתחם למחזיק ולהעבירו לעותרת.
החומר בעברית מהווה תמצית של הדיון ושל ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].
