החזירו אותם הביתה עכשיו
חזרה לעמוד הקודם

יישוב מחלוקות: ktav.co.il

פאנליסט יחיד – עו"ד יונתן אגמון.

העתירה הוגשה על-ידי KTAV Publishing House, Inc. ("העותרת"), נגד הקצאת שם המתחם ktav.co.il ("שם המתחם") למשה מנשהוף ("המשיב"). העתירה הוגשה בתאריך 26 באוקטובר, 2011.

רקע עובדתי

  1. המשיב רשם את שם המתחם ביום 26.8.2007;
  2. העותרת, שנוסדה בארה"ב בשנת 1925, עוסקת בהוצאה לאור של תכנים יהודיים ומוציאה לאור כ-2,000 כותרים מדי שנה;
  3. העותרת פועלת גם בישראל, באמצעות קשרים עסקיים עם חנויות, מחברים ואח'. העותרת אף מוכרת מספריה לצרכנים מישראל, באמצעות אתרה הרשמי;
  4. בבעלות העותרת סימן מסחר בארה"ב, עבור הביטוי "KTAV" ("סימן המסחר"). לעותרת היה סימן מסחר רשום בישראל, אך הוא בוטל לאחר שלא שולמו דמי החידוש עבורו;
  5. אתר האינטרנט הרשמי של העותרת פועל בכתובת ktav.com;
  6. ב"כ העותרת פנה למשיב במכתב, בדרישה כי יעביר את שם המתחם לעותרת. המשיב לא השיב למכתב זה;
  7. שם המתחם מפנה לאתר הוצאה לאור מישראל – כתב ווב הוצאה לאור בע"מ ("החברה").

עיקר טענות העותרת

  1. שם המתחם זהה לסימן המסחר של העותרת;
  2. העותרת לא מכרה, העבירה, נתנה רישיון או הסמיכה את המשיב להשתמש בסימן המסחר;
  3. העותרת וסימנה המסחרי מוכרים בעולם כולו והסימן מזוהה עם העותרת באופן ייחודי. לעותרת זכויות מהמשפט המקובל בסימן המסחר;
  4. שם המתחם גורם להטעיית צרכנים;
  5. למשיב אין כל זכויות בשם "Ktav", הואיל ורישום סימן המסחר ושמה של העותרת קודמים למועד הקצאת שם המתחם ורישום החברה;
  6. המשיב היה מודע לקיומה של העותרת בעת רישום שם המתחם והוא עשה כן במטרה להסתמך על סימנה המסחרי של העותרת והמוניטין שצברה;
  7. המשיב רשם את שם המתחם בחוסר תום-לב, במטרה למשוך משתמשי אינטרנט על-ידי יצירת חשש להטעיה עם העותרת, בכדי להפיק רווח מסחרי.

המשיב לא הגיש תגובה לטענות העותרת.

להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:

לאחר בחינת טיעוני העותרת, החליט הפאנל לדחות את העתירה, מהנימוקים שלהלן:

  1. ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, שנועד ליתן מענה מהיר באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות תחת הסיומת IL. בעת הגשת בקשתו להקצאת שם המתחם, אישר המשיב את הכללים להקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל, לרבות הכללים וסדרי הדין הנוגעים להכרעת סכסוכים ב- IL-DRP.
  2. מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם נבחנת לפי ארבעת האלמנטים שלהלן:
    2.1. שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה, לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
    2.2. העותרת היא בעלת הזכויות בשם; ו-
    2.3. המשיב אינו בעל זכויות בשם; ו-
    2.4. הבקשה להקצאת שם המתחם שבמחלוקת, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
  3. שם המתחם מורכב מהמילה "Ktav" ומהסיומת co.il. הסיומת אינה בעלת אופי מבחין, הואיל והיא סיומת מקובלת לפעילות מסחרית, ויש להתעלם ממנה לצורך בחינת הדמיון בין שם המתחם והמילה "Ktav".
  4. בבעלות העותרת סימן המסחר "KTAV" הרשום בארה"ב החל משנת 2000. לפיכך, קבע הפאנל כי שם המתחם זהה לסימן מסחר שבבעלות העותרת.
  5. העותרת הציגה ראיות מספקות ביחס לזכויותיה בסימן המסחר. עם זאת, עליה גם להראות שלמשיב אין זכויות בשם. העותרת טענה כי לא אישרה למשיב להשתמש בסימן המסחר או בשמה. העותרת אף שלחה מכתב התראה למשיב, שלא נענה.
  6. למרות שהמשיב לא הגיש תשובה רשמית לעתירה, העותרת היא הנושאת בנטל להראות כי למשיב אין זכויות או אינטרס לגיטימי ביחס לשם המתחם. במקרה דנן, הפאנל אינו יכול להכריע כי העותרת עמדה בנטל זה, מהסיבות הבאות –
    6.1. שם המתחם משקף בבירור את שם החברה, המזוהה עם המשיב. עובדה זו כשלעצמה מרמזת כי למשיב זכויות או אינטרס לגיטימי בשם המתחם;
    6.2. שם המתחם הוא מילה גנרית בשפה העברית ולחברה העוסקת בהוצאה לאור והוא שם ראוי לאתר אינטרנט בתחום זה. השימוש במילה גנרית עבור השירותים שמציע המשיב, אינו אסור בהתאם לכללי ה- IL-DRP.
  7. הואיל ויש קשר ישיר בין המשיב ושירותיו ובין שם המתחם והואיל והעותרת לא הביאה ראיות נוספת המעידות כי לעותר אין אינטרס לגיטימי בשם המתחם, הרי שהעותרת לא הצליחה להוכיח את העדרו של אינטרס לגיטימי כאמור.
  8. הואיל והוחלט כי למשיב יש אינטרס לגיטימי בשם המתחם, הרי שדי בכך כדי להביא לדחיית העתירה ואין צורך לבחון את שאלת תום-הלב. העתירה נדחתה.

האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].