יישוב מחלוקות: מריוט.co.il

פאנליסט יחיד – עו"ד יונתן אגמון.

העתירה הוגשה על-ידי Marriott Worldwide Corporation ו-Marriott International, Inc. ("העותרות"), נגד הקצאת שם המתחם מריוט.co.il ("שם המתחם") לברק גיל ("המשיב"). העתירה הוגשה בתאריך 27 בפברואר, 2011.

רקע עובדתי

1. שם המתחם נרשם על-ידי המשיב בתאריך 30.12.2010;
2. העותרות הן חברה ציבורית וחברה-בת, העוסקות במלונאות ברחבי העולם. העותרות נוסדו בשנת 1927 והן מציעות את שירותיהן למיליוני לקוחות, באמצעות הסימן "MARRIOTT", החל משנת 1960;
3. העותרות השקיעו משאבים ומאמצים ניכרים על-מנת לפרסם ולקדם את הסימן "MARRIOTT" ברחבי העולם;
4. העותרות הן בעלות הזכויות בסימן "MARRIOTT", הרשום כסימן מסחר ברחבי העולם, לרבות בישראל, הן בעברית והן בתווים לטיניים ("סימן המסחר");
5. העותרות מחזיקות במספר רב של שמות מתחם הכוללים את הסימן "MARRIOTT", לרבות marriott.com, marriott.co.il ואח';
6. ב"כ העותרות פנה למשיב במכתב, בדרישה כי יחדל מהשימוש בסימן המסחר ויעביר את הזכויות בשם המתחם לעותרות. המשיב לא ענה למכתב ב"כ העותרות;
7. במועד מתן ההחלטה, הפנה שם המתחם לעמוד שגיאה.

עיקר טענות העותרות

1. סימן המסחר "MARRIOT" הוא סימן מסחר מוכר היטב ואחד הסימנים המפורסמים בעולם הודות לפעילויות הקידום של העותרות;
2. סימן המסחר צבר מוניטין רב והציבור בישראל ובעולם כולו מקשר אותו עם העותרות;
3. המשיב רשם את שם המתחם בחוסר תום-לב, כדי להפיק רווח כלכלי ממשתמשי אינטרנט שיגלשו לאתר שיקים תחת שם המתחם ועל-ידי הטעיית צרכנים לסבור כי יש קשר בין העותרות לבין שם המתחם;
4. בעת שרשם את שם המתחם, היה המשיב מודע לעותרות והשימוש שלהן בסימן המסחר;
5. מעשי המשיב מהווים עוולות אזרחיות שונות;
6. העותרות לא התירו או הסמיכו את המשיב בדרך כלשהיא לעשות שימוש בסימן המסחר.

המשיב לא הגיש תגובה לטענות העותרות.

להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:

לאחר בחינת טיעוני העותרות, החליט הפאנל לקבל את העתירה, מהנימוקים המפורטים להלן:

1. ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, המיועד להכריע במהירות במחלוקות שעניינן בהקצאת שמות מתחם תחת הסיומת IL. בעת הגשת בקשתו להקצאת שם המתחם, אישר המשיב את הכללים להקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל, לרבות הכללים וסדרי הדין הנוגעים להכרעת סכסוכים ב- IL-DRP ("הכללים").
2. מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם למחזיק נבחנת לפי ארבעת האלמנטים המצטברים שלהלן:
   2.1. שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרות, ("השם"); ו-
   2.2. העותרות הן בעלות הזכויות בשם; ו-
   2.3. המחזיק אינו בעל זכויות בשם; ו-
   2.4. הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
3. שם המתחם מורכב מהמילה MARRIOTT בעברית ומסיומת שם המתחם (.co.il), שהיא אינה בעלת אופי מבחין לצורך בדיקת הדמיון למילה "מריוט". החלק הרלבנטי של שם המתחם הוא המילה "מריוט".
4. בבעלות העותרות מספר סימני מסחר רשומים בישראל עבור הסימן "מריוט". העובדה כי סימני מסחר אלו כוללים גם את הסימן MARRIOTT באנגלית, בדומה לסימנן המסחרי הרשום של העותרות ברחבי העולם, אין כל משמעות במקרה דנן. נקבע בעבר כי כאשר שם המתחם שבמחלוקת הוא טרנסליטרציה ומקבילה פונטית של סימן מסחר מוכר היטב בתווים לטיניים, שהעותרות הן בעלות הזכויות בו, הרי שהוא מפר את זכויות העותרות בסימן המסחר.
5. שם המתחם הוא המקבילה הפונטית והטרנסליטרציה של הסימן המוכר היטב MARRIOTT. לפיכך, קבע הפאנל כי שם המתחם זהה לסימן מסחר שבבעלות העותרות.
6. כאמור, העותרות הציגו ראיות מספקות המוכיחות את זכויותיהן בסימן המסחר "מריוט". זכויותיהן של העותרות בסימן המסחר אושרו בעבר על-ידי מנגנון יישוב הסכסוכים של WIPO.
7. העותרות טענו כי לא אישרו או התירו למשיב להשתמש בסימן המסחר. העותרות הציגו ראיות לכאורה כי למשיב אין זכויות או אינטרס לגיטימי בשם המתחם ובין היתר:
   7.1. לעותרות אין יחסים כלשהם עם המשיב והן לא התירו למשיב להשתמש בשם המתחם;
   7.2. סימן המסחר של העותרות מוכר היטב. נעשה בו שימוש במספר רב של מדינות ברחבי העולם, לרבות בישראל, עבור בתי המלון שמפעילות העותרות. קשה להאמין כי המשיב לא היה מודע למוניטין העצום של סימן המסחר של העותרות;
   7.3. העותרות הן בעלות מספר רב של סימני מסחר, הרשומים ברחבי העולם, לרבות בישראל. סימני המסחר הללו נרשמו בטרם רשם המשיב את שם המתחם;
   7.4. אין כל אינדיקציה כי המשיב מוכר באמצעות שם המתחם.
8. המשיב לא הביא כל ראיה על-מנת לתמוך בטענה כי הוא בעל זכויות בשם. לפיכך, קבע הפאנל כי לעותרות זכויות בסימן המסחר "מריוט" וכי למשיב אין זכויות בסימן המסחר "מריוט".
9. הכללים מציינים כי הפאנל יכול לקבוע כי המשיב פעל בחוסר תום-לב, במידה וקיימות נסיבות המראות כי המשיב ביקש את הקצאת שם המתחם בעיקר על-מנת להפריע לעסקיו של מתחרה; או נסיבות המעידות כי המשיב מחזיק את שם המתחם בעיקר על-מנת למכור ו/או להעביר אותו לעותרות, או למתחרה של העותרות, תמורת סכום כספי ניכר.
10. שם המתחם זהה לסימן המסחר הישראלי של העותרות וכן הוא טרנסליטרציה מדויקת בעברית של סימן המסחר MARRIOTT הרשום ברחבי העולם. רישום שם המתחם על-ידי המשיב, לאחר רישום סימני המסחר של העותרות (לרבות הסימן בעברית), מרמז על חוסר תום-ליבו. אין זה סביר כי המשיב לא היה מודע לסימן המסחר הידוע של העותרות בזמן שביקשת את הקצאת שם המתחם.
11. המשיב ביקש את הקצאת שם המתחם במטרה מכוונת לנסות למשוך משתמשי אינטרנט, כדי להפיק רווח כלכלי, על-ידי יצירת חשש להטעיה עם סימן המסחר, ביחס למקור או החסות של אתר האינטרנט.
12. העותרות אף הוכיחו כי מכתב ההתראה ששלחו למשיב, לא נענה על-ידו. העדר תגובה מצד המשיב מראה על העדרו של אינטרס לגיטימי ביחס לשם המתחם וחוסר תום-לב ביחס לרישומו.
13. בהינתן הנסיבות הללו, הפאנל סבור כי העותרות עמדו בנטל להוכיח כי המשיב פעל בחוסר תום-לב בעת שרשם את שם המתחם.

לאור כל האמור לעיל, קיבל הפאנל את העתירה והורה להעביר את שם המתחם לעותרות.

האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].