פאנליסטית יחידה – עו"ד ליהי פלדמן.
העתירה הוגשה על-ידי האוניברסיטה הפתוחה ("העותרת"), נגד הקצאת שם המתחם האוניברסיטההפתוחה.co.il ("שם המתחם") לראובן גורודצקי ("המשיב").
רקע עובדתי
- המשיב רשם את שם המתחם ב-30.12.2010, בסמוך למועד פתיחת האפשרות לרישום שמות מתחם בעברית;
- העותרת פנתה למשיב בדרישה כי יעביר לה את הזכויות בשם המתחם. המשיב הסכים להעברת הזכויות כנגד "סכום סמלי" בסך 1,500$ וציין כי אם לא תענה בקשתו, הוא ישחרר את שם המתחם, כך שיתאפשר רישומו לכל דורש;
- העותרת דחתה את הצעת המשיב, אך הסכימה לשאת בעלויות הרישום, בסך שלא יעלה על 500 ₪. המשיב הציע הצעות נוספות (500$ ו- 1,200 ₪) – כולן נדחו על-ידי העותרת;
- במועד הגשת העתירה, שם המתחם לא הפנה לאתר פעיל.
עיקר טענות העותרת
- העותרת נוסדה ב-1974 והוכרה כמוסד להשכלה גבוהה ב-1980;
- העותרת מחזיקה במספר שמות מתחם רלבנטיים, לרבות האוניברסיטה-הפתוחה.ac.il;
- לעותרת יותר מ-60,000 סטודנטים וסניפים רבים והיא האוניברסיטה הגדולה בישראל;
- שם המתחם זהה לשם העותרת;
- למשיב אין זכויות בשם והוא לא ביקש את אישור העותרת להשתמש בו;
- המשיב מחזיק בשם המתחם בחוסר תום-לב, בכוונה למכור אותו לאחרים תמורת סכום ניכר;
- לעותרת פעילות מקיפה באינטרנט והמשיב מקווה למשוך תנועת גולשים תוך שימוש בשם המתחם.
המשיב לא הגיש תגובה לטענות העותרת במועד. כשבוע לאחר המועד האחרון להגשת תשובתו, שלח המשיב הודעת דוא"ל בה השיב לעתירה. הפאנל החליט להתעלם מתשובה זו, אך ציין כי עיין בתוכנה וכי לא היה בה כדי להשפיע על החלטתו.
להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:
לאחר בחינת טיעוני העותרת, החליט הפאנל לקבל את העתירה, מהנימוקים שלהלן:
- ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, המיועד ליתן מענה מהיר באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות תחת הסיומת IL.
- מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם למחזיק נבחנת לפי ארבעת התנאים שלהלן:
2.1. שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
2.2. העותרת היא בעלת הזכויות בשם; ו-
2.3. המשיב אינו בעל זכויות בשם; ו-
2.4. הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב. - שם המתחם מורכב מהשם "האוניברסיטה הפתוחה" בעברית ומהסיומת co.il. המועצה להשכלה גבוהה הכירה בשמה של העותרת באופן רשמי והעותרת אף מאוגדת כחברה ורשומה במרשם החברות הישראלי בשם "האוניברסיטה הפתוחה". העותרת מחזיקה בשם המתחם ac.il.האוניברסיטה-הפתוחה.
- העותרת מוכרת היטב על-ידי הציבור הרחב. יש לה מספר עצום של סטודנטים, סניפים ברחבי המדינה והיא פועלת קרוב ל-40 שנה. ניתן להסיק כי "האוניברסיטה הפתוחה" הוא סימן מסחר מוכר היטב, כמשמעות מונח זה בדין הישראלי. לפיכך, חלקו בעברית של שם המתחם זהה לשם החברה הרשום של העותרת, לשמה שהוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה והוא סימן מסחר מוכר היטב.
- הסיומת co.il. אינה רלבנטית לצורך בחינת הדמיון בין המונחים. הציבור הרחב אינו בקיא לרוב בהבחנה בין שמות מתחם המיועדים לישויות מסחריות (בעלי סיומת co.il) ולאלו המיועדים לגופים אקדמיים (בעלי סיומת ac.il) ולרוב יחפש את הישות לפי שמה המוכר, בכל סיומת אפשרית.
- העותרת היא בעלת זכויות בשם והיא הביאה ראיות המעידות כי המונח "האוניברסיטה הפתוחה" מזוהה עמה, לרבות תעודת הכרה של המועצה להשכלה גבוהה, שם החברה הרשום, שמות מתחם נוספים שהיא מחזיקה והעובדה כי המונח מהווה סימן מסחר מוכר היטב.
- המשיב לא ביסס את זכויותיו ביחס לשם המתחם. המשיב הוא אזרח פרטי ולא הראה כל קשר למונח "האוניברסיטה הפתוחה". החל ממועד רישומו, המשיב לא השתמש בשם המתחם לצורך הפעלת אתר. המונח אינו מתייחס לאוניברסיטאות באופן כללי. התוספת של "ה" הידיעה מזהה את העותרת באופן ייחודי. התכתובת עם המשיב מעידה כי אין לו אינטרס ביחס לשם וכי הוא מוכן למכור אותו כנגד תמורה כספית. המשיב לא ביקש או קיבל את אישור העותרת לשימוש בשם.
- המשיב רשם את שם המתחם בסמוך למועד פתיחת האפשרות לרישום שמות מתחם בעברית. כאשר פנתה העותרת למשיב, המשיב לא טען כי יש לו אינטרס בשם המתחם והוא אף לא עשה בו שימוש. תשובתו היחידה הייתה כי הוא מוכן לוותר על שם המתחם תמורת "סכום סמלי" של 1,500$. המשיב גם ציין כי אם לא תענה בקשתו, הוא ישחרר את שם המתחם, כך שיתאפשר רישומו לכל דורש. התנהלות זו מעידה כי המשיב רשם את שם המתחם בעיקר לצורך מכירתו עבור רווח כספי – התנהלות שיש בה כדי להעיד על חוסר תום-ליבו.
- יש לציין כי במועד רישום שם המתחם, רשם המשיב גם את שם המתחם אוניברסיטתתלאביב.co.il. גם בשם זה המשיב לא עשה כל שימוש. התנהלות זו אופיינית לגזלני שמות מתחם (cybersquatters), שכל מטרתם היא לנצל את חלון ההזדמנויות לתפוס שמות מוכרים היטב, על-מנת להעביר אותם אח"כ לזכאים החוקיים להחזיק עבור רווח כספי. יש להוקיע התנהלות מסוג זה.
- עדות נוספת לחוסר תום-ליבו של המשיב ניתן למצוא גם במחדלו להשיב לעתירה, בפרט לאור מודעותו למחלוקת בעקבות התכתובת שניהל עם העותרת.
הפאנל קיבל את העתירה והורה להעביר את שם המתחם לעותרת.
האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].
