חזרה לעמוד הקודם

יישוב מחלוקות: פלמוליב.co.il

פאנליסט יחיד – עו"ד יונתן אגמון.

העתירה הוגשה על-ידי Colgate-Palmolive Company ("העותרת"), נגד הקצאת שם המתחם פלמוליב.co.il ("שם המתחם") לטל אייזנבאום ("המשיב"). העתירה הוגשה בתאריך 16 ביוני, 2011.

רקע עובדתי

  1. המשיב רשם את שם המתחם בתאריך 5.1.2011;
  2. העותרת, חברה ציבורית, נוסדה ב-1806 ועיקר עיסוקה בייצור ושיווק מוצרים כגון סבונים, חומרי ניקוי ומוצרים להיגיינת הפה;
  3. העותרת משווקת את מוצריה ביותר מ-200 מדינות, באמצעות הסימן "PALMOLIVE";
  4. בבעלות העותרת סימני מסחר רשומים רבים עבור הסימן "PALMOLIVE", ברחבי העולם, לרבות בישראל ("סימן המסחר");
  5. העותרת מחזיקה בשמות מתחם רבים הכוללים את סימן המסחר, לרבות palmolive.com, palmolive.co.il ואח';
  6. ב"כ העותרת פנה למשיב במכתב, בדרישה כי יימנע מהשימוש בסימן המסחר ויעביר את שם המתחם לעותרת;
  7. בתגובה למכתב, טען המשיב כי המילה "Palmolive" הפכה למילה גנרית, המייצגת פריחה והתחדשות, איתם רוצה המשיב לזהות עם עסקיו;
  8. המשיב יצר קשר עם ב"כ העותרת והסכים להעביר את שם המתחם בתמורה ל- 2,400 דולרים;
  9. במועד מתן ההחלטה, הפנה שם המתחם לעמוד Parking.

עיקר טענות העותרת

  1. סימן המסחר "PALMOLIVE" הוא סימן מסחר מוכר היטב;
  2. בשל פעילות הקידום המקיפה של העותרת, הציבור הרחב מזהה את סימן המסחר עם העותרת, הן בתווים בעברית והן באנגלית;
  3. למשיב אין כל כוונה להשתמש בשם המתחם בתום-לב והוא רשם אותו בחוסר תום-לב, כדי להפיק רווח כלכלי, על-ידי הטעיית צרכנים לסבור כי יש קשר בין העותרת לבין שם המתחם;
  4. בעת שרשם את שם המתחם, היה המשיב מודע לעותרת והשימוש שלה בסימן המסחר;
  5. מעשי המשיב מהווים עוולות אזרחיות שונות;
  6. העותרת לא התירה או הסמיכה את המשיב לעשות שימוש בסימן המסחר;
  7. הפיצוי הכספי שדרש המשיב כדי להעביר את שם המתחם מעיד על חוסר תום-ליבו.

המשיב לא הגיש תגובה לטענות העותרת.

להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:

לאחר בחינת טיעוני העותרת, החליט הפאנל לקבל את העתירה, מהנימוקים שלהלן:

  1. ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, המיועד להכריע במהירות במחלוקות שעניינן בהקצאת שמות מתחם תחת הסיומת IL. בעת הגשת בקשתו להקצאת שם המתחם, אישר המשיב את הכללים להקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל, לרבות הכללים וסדרי הדין הנוגעים להכרעת סכסוכים ב- IL-DRP.
  2. מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם למחזיק נבחנת לפי ארבעת התנאים שלהלן:
    2.1. שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
    2.2. העותרת היא בעלת זכויות בשם; ו-
    2.3. המחזיק אינו בעל זכויות בשם; ו-
    2.4. הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
  3. שם המתחם כולל את המילה PALMOLIVE בעברית ואת הסיומת co.il, שיש להתעלם ממנה לצורך בחינת הדמיון בין שם המתחם למילה "פלמוליב". החלק הרלבנטי של שם המתחם הוא המילה "פלמוליב".
  4. בבעלות העותרת סימני מסחר רשומים עבור הסימן "פלמוליב" (בעברית) וכן סימני מסחר רשומים רבים עבור הסימן "PALMOLIVE". כאשר שם המתחם שבמחלוקת הוא טרנסליטרציה ומקבילה פונטית של סימן מסחר מוכר היטב בתווים לטיניים, שהעותרת היא בעלת זכויות בו, הרי שהוא מפר את זכויות העותרת בסימן המסחר.
  5. שם המתחם הוא המקבילה הפונטית והטרנסליטרציה של סימן המסחר המוכר היטב PALMOLIVE. לפיכך, קבע הפאנל כי שם המתחם זהה לסימן מסחר שבבעלות העותרת (החל משנת 1916 לכל הפחות).
  6. העותרת הציגה ראיות מספקות המוכיחות את זכויותיה בסימן המסחר "פלמוליב".
  7. העותרת טענה כי לא אישרה או הסמיכה את המשיב להשתמש בסימן המסחר. העותרת הציגה ראיות לכאורה כי למשיב אין זכויות או אינטרס לגיטימי בשם המתחם ובין היתר:
    7.1. לעותרת אין יחסים כלשהם עם המשיב והיא לא התירה לו להשתמש בשם המתחם;
    7.2. סימן המסחר של העותרת מוכר היטב. נעשה בו שימוש עבור מוצרי העותרת במספר רב של מדינות ברחבי העולם, לרבות בישראל. קשה להאמין כי המשיב לא היה מודע למוניטין העצום של סימן המסחר של העותרת;
    7.3. העותרת היא בעלת מספר רב של סימני מסחר, הרשומים ברחבי העולם, לרבות בישראל. סימני המסחר הללו נרשמו בטרם רשם המשיב את שם המתחם;
    7.4. אין כל אינדיקציה כי המשיב מוכר באמצעות שם המתחם. בנוסף, המשיב הכיר בזכויותיה של המבקשת בסימן והסכים להעביר לה את שם המתחם בתמורה לפיצוי.
  8. המשיב לא הביא כל ראיה על-מנת לתמוך בטענה כי הוא בעל זכויות בשם. לפיכך, קבע הפאנל כי לעותרת זכויות בסימן "פלמוליב" וכי למשיב אין זכויות בסימן זה.
  9. אין מחלוקת כי המשיב הציע למכור את שם המתחם לעותרת תמורת 2,400 דולרים (סכום הגבוה מהוצאותיו לרישום והחזקת שם המתחם). עובדה זו יש בה כדי להעיד על חוסר תום-לב מצד המשיב. הפאנל סבור כי המשיב רשם את שם המתחם בעיקר על-מנת למכור אותו לעותרת.
  10. ממכתב התשובה של המשיב לעותרת עולה כי המשיב ביקש להשתמש בשם המתחם לצורך עסקיו. הפאנל דוחה את טענת המשיב כי המילה "Palmolive" היא גנרית.
  11. שם המתחם דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר הישראלי של העותרת וכן הוא טרנסליטרציה מדויקת בעברית של סימן המסחר PALMOLIVE הרשום ברחבי העולם. רישום שם המתחם על-ידי המשיב, לאחר רישום סימני המסחר של העותרת (לרבות הסימן בעברית), מרמז על חוסר תום-ליבו. אין זה סביר כי המשיב לא היה מודע לסימן המסחר הידוע של העותרת בזמן שביקש את הקצאת שם המתחם.
  12. בהינתן הנסיבות הללו, הפאנל סבור כי העותרת עמדה בנטל להוכיח כי המשיב פעל בחוסר תום-לב בעת שרשם את שם המתחם.

לאור כל האמור לעיל, קיבל הפאנל את העתירה והורה להעביר את שם המתחם לעותרת.

האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].