יישוב מחלוקות: פלאפון.co.il

פאנליסטית יחידה – עו"ד אלן שנקמן.

העתירה הוגשה על-ידי פלאפון תקשורת בע"מ ("העותרת"), נגד הקצאת שם המתחם .co.ilפלאפון ("שם המתחם") לסיון לנגר ("המשיב") ולצורך העברתו לעותרת. הפאנל מונה לדיון בעתירה בתאריך 7 במרץ, 2011.

עיקר טענות העותרת

1. העותרת, חברת תקשורת ישראלית, נוסדה בשנת 1986 והייתה המפעילה הסלולרית הראשונה בישראל. העותרת היא אחת מ-3 המפעילות הסלולריות הגדולות בישראל, עם למעלה מ-2.8 מיליון מנויים;
2. שם העותרת, "פלאפון", רשום כסימן מסחר בישראל במשך 25 שנים ("סימן המסחר"). בבעלות העותרת סימני מסחר נוספים עבור הביטוי "פלאפון", בעברית ובאנגלית;
3. שם המתחם כולל את סימן המסחר במלואו והוא האלמנט הדומיננטי בו;
4. במרוצת השנים, העותרת השקיעה משאבים ניכרים בפרסום ושיווק. כתוצאה מכך, הפך סימן המסחר למוכר היטב והוא מזוהה עם העותרת באופן בלעדי;
5. העותרת היא בעלת הזכויות בשמות מתחם רבים, לרבות pelephone.net.il, pelephone.moby, pelephone.tel ו- pelephone.co.il;
6. אין חברות תקשורת נוספות, בישראל או בעולם, ששמן כולל את הקידומת "פלא";
7. שם המתחם זהה לסימן המסחר ולשם החברה של העותרת;
8. שם המתחם הוא שם ייחודי ואינו בעל משמעות משנית בעברית או בכל שפה אחרת. טענה לפיה "pelephone" הוא מונח גנרי, נדחתה על-ידי מנגנון יישוב הסכסוכים של הארגון העולמי לקניין רוחני;
9. שמו של המשיב אינו זהה או דומה לשם המתחם. למשיב אין כל קשר עם העותרת, הוא לא הוסמך על-ידה להשתמש בשם המתחם ואין לו כל אינטרס לגיטימי בו;
10. שם המתחם נרשם על-ידי המשיב מיד עם פתיחת הרישום של שמות המתחם בעברית, אך הוא טרם עשה בו כל שימוש;
11. המשיב מודע לעסקיה של העותרת והוא רשם את שם המתחם על-מנת להפיק רווח כלכלי שלא כדין, בדרך של מכירתו לעותרת או על-מנת למשוך משתמשי אינטרנט בהתבסס על שמה המוכר של העותרת;
12. המשיב רשם מספר רב של שמות מתחם ששייכים לחברות ידועות היטב בישראל;
13. העותרת פנתה למשיב במכתב בטרם שפתחה בהליך, אך המשיב לא השיב לפנייתה.

עיקר טענות המשיב

1. המשיב הוא אקדמאי, העוסק ביזמות בתחום האינטרנט והוא המחזיק החוקי והרשום בשם המתחם;
2. במסגרת עיסוקיו, מפתח המשיב קונספטים אינטרנטיים חדשים, הממוקדים בהסמכה ציבורית. המשיב לא עוסק במיזם למען רווח כלכלי;
3. המשיב רשם את שם המתחם כדין, בתום-לב, בכספו וכחלק מעיסוקיו;
4. המשיב רשם את שם המתחם לאחר תקופה בה התאפשר לחברות דוגמת העותרת לרשום את שמות המתחם הרלבנטיים;
5. העותרת לא סברה כי שם המתחם אטרקטיבי, הואיל ואין זה סביר להניח כי חברה כגון העותרת לא הייתה מודעת לפתיחת רישום מרחב שמות המתחם בעברית;
6. המילה "פלאפון" בעברית היא מילה גנרית למכשירים סלולריים, לכן המשיב זכאי לרשום אותה כשם מתחם והעותרת אינה יכולה לטעון לבלעדיות בה;
7. למרות רישום סימן המסחר, הביטוי "פלאפון" הפך גנרי במשמעותו;
8. הניסיון למנוע מהמשיב את השימוש בשם המתחם שרשם כדין, לצורך עיסוקיו, מהווה פגיעה בזכותו החוקתית לחופש העיסוק;
9. העותרת פעלה בחוסר תום-לב ובניגוד לכללי התחרות המסחרית ההוגנת, בניסיונה לנצל את כוחה התאגידי לאיים על המשיב;
10. המשיב פעל בתום לב, הוא אדם הגון ובניגוד לעותרת, מעולם לא היה מעורב בסכסוך משפטי.

להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:

הפאנליסטית החליטה לקבל את העתירה, מהנימוקים המפורטים להלן:

1. ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות מתחם. בעת הגשת בקשתו להקצאת שם המתחם, אישר המשיב את הכללים להקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל, לרבות הכללים וסדרי הדין הנוגעים להכרעת סכסוכים ב- IL-DRP ("הכללים"). לפאנל סמכות מלאה להחליט ביחס לזכויות ההחזקה בשם המתחם, במסגרת ההליכים דנן.
2. נדחתה טענת המשיב לפיה הוא ה"בעלים" של שם המתחם, הואיל ושילם "כסף טוב" עבורו. רישום שם מתחם אינו מהווה ערובה לזכות השימוש בו על-ידי המחזיק.
3. בהתאם לכללים, מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם נבחנת לפי ארבעת האלמנטים שלהלן. על-מנת לצלוח בעתירתה, על העותרת להוכיח את כל אלו:
   3.1. שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת, ("השם"); ו-
   3.2. העותרת היא בעלת הזכויות בשם; ו-
   3.3. המשיב אינו בעל זכויות בשם; ו-
   3.4. הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
4. האם שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת? התשובה לכך חיובית. שם המתחם דומה עד כדי הטעיה לסימני מסחר רשומים ולרכיב מרכזי בשם העותרת. העותרת הוכיחה כי רשמה בישראל את סימני המסחר "פלאפון" ו-"PELEPHONE", בעברית ובאנגלית.
5. האם לעותרת זכויות בשם? התשובה לכך חיובית. העותרת סיפקה ראיות לרישום ולשימוש בסימן המסחר בישראל. שם המתחם ברמה השלישית – "פלאפון" – זהה לסימן המסחר. העותרת מוכרת היטב באמצעות שם זה, באנגלית ובעברית ולפיכך היא בעלת זכויות בשם בתווים עבריים.
6. צד מעוניין אינו חייב לרשום את כל הוריאציות האפשריות של סימניו כשמות מתחם ואין בכך כדי לשלול את זכותו למנוע מאחרים את רישומם של שמות מתחם אלה. יש לדחות את טענת המשיב כי העותרת ויתרה על שם המתחם, או מצאה אותו לא אטרקטיבי, הואיל ולא רשמה אותו במהלך תקופת הרישום המוקדם.
7. המשיב לא הציג ראיות מספקות לטענתו כי המונח "פלאפון" הוא גנרי, או הפך לגנרי, בפרט לאור סימן המסחר הרשום, המעיד על פניו כי הסימן זכאי להגנה והוא נושא אופי מבחין. במידה והעותר מעוניין להוכיח כי הסימן הפך גנרי ולתמוך זאת בראיות נוספות, המקום המתאים לכך הוא בבית המשפט.
8. האם למשיב זכויות בשם? התשובה לכך שלילית. המשיב לא הראה כי הוא בעל זכות כלשהי בשם "פלאפון" ונדמה כי אין כל סיבה עסקית לגיטימית לכך שהוא מחזיק בשם המתחם. בפרט, יש לדחות את טענת המשיב כי העיקרון של חופש העיסוק מתיר לרשום שם מתחם הכולל את סימנו המסחרי של אחר.
9. האם יש ראיה כלשהי לחוסר תום-לב בהקצאת או השימוש בשם המתחם? התשובה לכך חיובית. הכללים קובעים רשימה לא סגורה של נסיבות, שקיומן יהווה ראיה לחוסר תום-לב כאמור. השימוש בסימן מסחר רשום כשם מתחם, מאפשר למחזיק בשם המתחם למשוך תנועת גולשים או להפנותה לאתר אחר. צרכנים מצפים למצוא חברה באינטרנט באמצעות שם מתחם הכולל את שם החברה או סימנה המסחרי.
10. העובדה כי המשיב לא הקים אתר תחת שם המתחם, מעידה כי המשיב מחזיק בשם המתחם בכדי להפיק טובת הנאה מהעותרת ו/או כי הוא אינו משתמש בשם המתחם למטרה מרכזית, למעט לצורך הפניית תנועת גולשים מהעותרת.
11. המשיב רשם שמות מתחם אחרים המהווים מקבילה בעברית של סימני מסחר מוכרים. בכך יש עדות נוספת לחוסר-תום ליבו של המשיב וראיה לקיומה של פרקטיקה של רישום שמות מתחם הכוללים סימנים של אחרים, על-מנת לרמז לקשר עם אותן חברות.
12. מטרת הרחבת מרחב שמות המתחם בישראל, בדרך של רישום שמות מתחם הכוללים תווים בשפה העברית, ברמת המתחם השלישית, היא להפוך את האינטרנט לנגיש יותר וליותר אנשים ובמידת האפשר, ליצור מרחב שמות מתחם אחוד. חשוב לוודא כי אמון המשתמשים, כמו גם היציבות והאבטחה של מרשם שמות המתחם האחוד – לא ייפגעו. המטרה היא לא לאפשר שמות מתחם בעברית, הדומים עד כדי הטעיה לשמות המקבילים בתווים לטיניים, המוחזקים על-ידי ישויות שונות.
13. חייבת להיות הגנה נגד גזלני שמות מתחם במרחב שמות המתחם בעברית, שאינה שונה מההגנה הקיימת כיום ביחס לשמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל.

לאור האמור לעיל, קיבל הפאנל את העתירה והורה לבטל את הקצאת שם המתחם למשיב ולהעבירו לעותרת, בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה.

האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].