חברי הפאנל – יונתן אגמון, יובל קרניאל ובריאן נגין.
העתירה הוגשה על ידי חברת Snapple Beverages, Inc. ("העותרת") כנגד הקצאת שם המתחם Snapple.co.il ("שם המתחם", "האתר") לגברת שרה וידל ("המחזיקה"). העתירה הוגשה בתאריך 5 לאוקטובר, 2000. עיקרי טענות העותרת: (1) העותרת הינה הבעלים החוקי של סימן המסחר הרשום "Snapple" ("סימן המסחר"). משכך – עליה לקבל לאחזקתה את שם המתחם, שכן המחזיקה, בהחזיקה את שם המתחם, נוהגת שלא בתום לב; (2) המחזיקה נוהגת באופן של תחרות בלתי הוגנת ומנצלת לרעה את מוניטין העותרת; (3) המחזיקה ובעלה, המחזיקים שמות מתחם נוספים, רשמו את שם המתחם במטרה למכור את זכויות האחזקה בו (גזל שמות מתחם); (4) שימוש המחזיקה בשם המתחם מטעה את הצרכנים.
עיקרי טענות המחזיקה: (1) האתר תחת שם המתחם הינו אתר פעיל של עסק בשםSnapple Consulting ("שם העסק"), המציע שירותי תכנות ועיצוב אתרי אינטרנט; (2) המחזיקה הינה הראשונה שהגישה בקשה לרשום את שם המתחם ומשכך, בהתאם לכלל החל של "הקודם זוכה", שם המתחם נרשם לאחזקתה; (3) המחזיקה מעלה טענות כנגד תוקף סימן המסחר של העותרת וטוענת כי שם העסק הינו סימן המסחר שלה, מכוח המשפט המקובל, וכי רכשה מוניטין בשם זה; (4) המחזיקה טענה כי מעולם לא רשמה את שם המתחם במטרה לבצע "גזל שמות מתחם" (Cybersquatting), או להתעשר על חשבון העותרת; (5) כן טענה כי נהגה בתום לב; (6) כמו כן הפנתה המחזיקה את תשומת הלב לכך שבאתרה מופיעה הודעת הבהרה מפורשת בנוגע להיעדר קשר כלשהו בין אתר העותרת לאתר המחזיקה. ההודעה אף כללה קישור המפנה לאתר העותרת, במידה וגולש "טעה בדרכו"; (7) המחזיקה ציינה כי שם העסק היה בשימושה כעשר שנים לפחות, ואף הביאה מסמכים המוכיחים זאת; (8) לאחר חקירה מדוקדקת יותר, גילתה המחזיקה ל-ACP כי בבעלותה שמות מתחם נוספים, בעלי אופי "גנרי", במטרה להציעם ללקוחותיה בעתיד.
עיקר ממצאי ה-ACP:
- לאחזקת המחזיקה ובעלה רשומים עוד 19 שמות מתחם (ובסך הכל: עשרים שמות מתחם. עשרה שמות לכל אחד מבני הזוג, המספר המקסימאלי המותר לפי הכללים של איגוד האינטרנט הישראלי). ביניהם: Coke.co.il, Hersheys.co.il ואחרים, מפורסמים לא פחות.
- Snapple אינו מונח גנרי אלא מטבע לשון המתייחס למשקאות קלים. זאת בזכות מוצרי העותרת.
- נדחו המסמכים והראיות שהביאה המחזיקה – לא הוכח ששם העסק היה בשימוש טרם רישום שם המתחם. כלומר, לא יותר משבעה חודשים, בניגוד לטענות המחזיקה. המחזיקה לא הוכיחה כי פעלה תחת שם העסק הנ"ל למשך תקופה כלשהי שקדמה לרישום שם המתחם.
- הכלל "הקודם זוכה" הוא כלל פרוצדוראלי-טכני בלבד, ניתן לסטות ממנו במקרים בהם ראוי שיעשה כן.
- המחזיקה ידעה, או שהיה עליה לדעת, בעת שביקשה להקצות לה את שם המתחם, על קיומו של סימן המסחר של העותרת. בכך יש לראות חוסר תום לב מצידה של המחזיקה. מוסיפה לכך העובדה שהמחזיקה לא גילתה מיד בתחילת ההליכים כי בידיה עוד שמות מתחם מפורסמים.
- כל טענותיה של המחזיקה כנגד תוקף סימן המסחר של העותרת נדחים על הסף.
- למרות שלא נטען כי המחזיקה מפרה את סימן המסחר, קרוב לוודאי שזהו המצב וזאת למרות שהשירותים שמציעה העותרת והשירותים שמציעה המחזיקה, אינם אותם שירותים.
- במעשי המחזיקה יש בבירור משום הטעיית צרכנים, זאת משום שסימן המסחר, אשר שם המתחם זהה לו, אינו גנרי אלא הפך במרוצת השנים למטבע לשון וכן מכיוון שלשם העותרת מלווה הכרה עולמית. בהטעיית הצרכנים יש גם משום התעשרות שלא כדין על חשבון העותרת והפרה של חוק עוולות מסחריות וחוק עשיית עושר.
לאור כל האמור, הורה ה-ACP לבטל את הקצאת שם המתחם למחזיקה ולהעבירו לעותרת.
החומר בעברית מהווה תמצית של הדיון ושל ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].
