פאנליסט יחיד –עו"ד ליהי פלדמן.
העתירה הוגשה על-ידי החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין ("העותרת"), המבקשת להעביר לרשותה את הזכויות בשם המתחם lawpubshop.co.il ("שם המתחם"), המוחזק על-ידי ע. בן-אור, תושב ישראל ("המשיב").
ההחלטה בעתירה ניתנה ביום 11.03.20
רקע עובדתי
- העותרת היא ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין בישראל וכיום היא ידועה כחברה הכלכלית של הלשכה;
- משיב הוא אדם פרטי, העוסק בתחום קידום האתרים ושיווק אינטרנטי;
- המשיב רשם את שם מתחם ב- 22.10.2019.
עיקר טענות העותרת
- העותרת מוכרת כהוצאה לאור של לשכת עורכי הדין. היא חברה בע"מ המצויה בבעלות כמעט מלאה של הלשכה;
- העותרת החזיקה בשם המתחם ב-12 השנים האחרונות וסיפקה באמצעותו מוצרים ושירותים משפטיים לאלפי עו"ד. בנוסף, העותרת טענה כי היא מחזיקה מספר שמות מתחם הכוללים את המונח "Law Pub";
- העותרת ידועה היטב ובעלת מוניטין בקהילה המשפטית, ומוכרת באמצעות המונח "LawPubShop";
- כשנודע לעותרת כי שם המתחם פקע בטעות, היא יצרה קשר עם המשיב, אך נתקלה בסירוב מצדו להחזיר לה את השם.
עיקר טענות המשיב
(1) המשיב טען כי העותרת הפסיקה את השימוש בשם המתחם ולכן רשם אותו, כשהוא מייעד אותו לאתר המספק שירותים משפטיים ושיווק.
להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:
לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הפאנל החליט לדחות את העתירה, מהנימוקים שלהלן –
- ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, המיועד ליתן מענה מהיר באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות מתחם תחת הסיומת IL. – זאת בהתאם לכללי רישום שמות המתחם תחת סיומת זו ("הכללים"). בעת רישום שם מתחם, כל מחזיק בשם מתחם מסכים לציית לכללים אלו והוא כפוף להם.
- ההליך הוא פשוט ומדויק, ולא נועד להחליף ביקורת שיפוטית במקרים בהם יש מחלוקות חוזיות בין הצדדים, או יחסים מסחריים, שכן מחלוקות מסוג זה דורשות הליכי ראיות ממושכים וחקירות נגדיות.
- במסגרת ההליך, על העותרת להראות כי מתקיימים ארבעת התנאים שלהלן –
- שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
- העותרת היא בעלת זכויות בשם; ו-
- המשיב אינו בעל זכויות בשם; ו-
- הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
- השם זהה או דומה עד כדי הטעיה –
- שם המתחם כולל את המונח "lawpubshop" ואת הסיומת ".co.il". יש להתעלם מהסיומת בעת בחינת הדמיון בין שם המתחם לסימן רשום, שכן מדובר בסיומת מקובלת המעידה על אתר אינטרנט ישראלי מסחרי.
- במקרה דנן עולה השאלה מה הוא בדיוק שמה של העותרת ששם המתחם עשוי להיות דומה לו. בעתירתה, העותרת זיהתה עצמה תחת השם "LawPub (החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין)".
המונח lawpub כולל את המילה הגנרית "Law" ואת הקיצור "Pub" (שיכול לשמש כקיצור למספר מונחים). ניכר ויזואלית כי מונח זה דומה לחלק משם המתחם. לכן, השאלה הנוספת היא האם מונח זה משויך לעותרת – לא הוצג או אותר רישום כלשהו של סימן מסחר. הפאנל אף לא איתר שמות מתחם אחרים המזוהים עם העותרת וכוללים את המונח "lawpub".
אם כך לגבי המונח lawpub, אין אינדיקציה מספקת כי חלק זה של שם המתחם דומה עד כדי הטעיה לשמה של העותרת. לעותרת אין גם זכויות רשומות כלשהן ביחס לשם lawpubshop (כגון סימן מסחר רשום) ולכן עולה השאלה אם שם המתחם דומה עד כדי הטעיה לשם בלתי רשום של העותרת?
בדיקה העלתה כי בעוד בעבר העותרת יכולה היתה לנסות לטעון כי המרכיב העיקרי של שם המתחם הוא דומה עד כדי הטעיה לשמה הבלתי רשום (the Bar Publishing House), נראה כי בעת הגשת העתירה כבר חל שינוי בשמה של העותרת והיא כעת פועלת ומציגה עצמה תחת השם "החברה הכלכלית" – שם שאינו יכול להיחשב כדומה לשם המתחם.
- זכויות העותרת בשם –
לעותרת אין סימן מסחר רשום ביחס לשם. שם המתחם כולל מונחים גנריים, שאינם רשומים, המחייבים נטל גבוה יותר של הוכחה כדי להקנות בהם זכויות. טענותיה של העותרת לא עמדו בנטל הוכחה זה. גם אם הוצגו זכויות מסוימות, הרי שהעותרת בחרה לוותר על שמה בנקודה מסוימת בשנת 2017, ולנהל את עסקיה תחת שם אחר. הואיל וכך, במועד בו העותרת טוענת כי באופן טכני שכחה לחדש את רישום שם המתחם, היא כבר ניהלה את עסקיה תחת שם אחר, ולפיכך לא עמדה בנטל להוכיח את זכויותיה בעת רישום שם המתחם על-ידי המשיב.
- זכויות המשיב בשם –
הואיל והעותרת לא הוכיחה את שני התנאים הראשונים הנדרשים לצורך ההליך, אין צורך לדון בתנאי השלישי. הפאנל בחר בכל זאת לציין כי השם כולל מונחים גנריים בהם כל צד עשוי לגלות עניין. בנוסף, המשיב הצביע על תוכנית להקים תחת שם המתחם אתר מסחרי שלכאורה יש לו קשר למונחים הגנריים. אמנם המשיב לא מסר מידע נוסף ביחס לתוכנית העסקית שלו ואילו צעדים נקט כדי ליישם אותה, אך הדבר סביר בהתחשב בכך ששם המתחם נרשם לפני תקופה לא ארוכה. לפיכך הפאנל קבע כי גם התנאי השלישי אינו מתקיים, משום שהמשיב הראה כי יש לו לפחות מידה מסוימת של זכויות נטענות בשם המתחם.
- רישום או החזקה בחוסר תום-לב –
גם תנאי זה אינו מתקיים. העותרת טענה כי המשיב גורם לה הפסדים כספיים מדי יום, אך לא ביססה את טענתה. מאידך, המשיב המציא עותק מהתכתובת בין הצדדים, בה לא רק הסביר לעותרת כי שם המתחם היה חופשי לרישום, אלא אף הציע לה, כמחווה של רצון טוב, לאפשר הפניה זמנית של תנועת גולשים לאתר אחר לפי בחירת העותרת, כדי לצמצם נזקים אפשריים. טענות העותרת אינן מעידות על חוסר תום-לב מצדו של המשיב. מעשיו של המשיב מהווים פעולה לפי אינטרס עסקי לגיטימי ולא חוסר תום לב.
לפיכך, דחה הפאנל את העתירה.
האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF]
