טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' קובי יוספיאן
פאנליסט יחיד – עו"ד יונתן אגמון.
העתירה הוגשה על-ידי טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ("העותרת"), נגד הקצאת שמות המתחם tevadrugs.co.il ("שם המתחם הראשון") ו- teva4me.co.il ("שם המתחם השני") (יחדיו: "שמות המתחם") לקובי יוספיאן ("המשיב"). העתירה הוגשה ב- 23 בפברואר, 2016.
רקע עובדתי:
- המשיב רשם את שמות המתחם במהלך שנת 2015;
- העותרת היא חברת תרופות בינלאומית, שבסיסה בישראל, המובילה בעולם בתחום התרופות הגנריות;
- בבעלות העותרת מספר סימני מסחר רשומים עבור הסימן TEVA ("סימן המסחר"), הרשומים ברחבי העולם, לרבות בישראל;
- לעותרת נוכחות אינטרנטית והיא מחזיקה במספר שמות מתחם הכוללים את סימן המסחר (ביניהם teva.co.il ו- tevapharm.com);
- שם המתחם הראשון מפנה לאתר בו מוצע שם המתחם למכירה. שם המתחם השני אינו מפנה לאתר פעיל.
עיקר טענות העותרת:
- שמות המתחם כוללים את סימן המסחר במלואו, בצירוף מונחים גנריים;
- סימן המסחר של העותרת הוכר כמזוהה עמה על-ידי פאנלים במדינות שונות העוסקים בסכסוכי שמות מתחם. מדובר בסימן מסחר מפורסם ומוכר היטב;
- העותרת לא הסמיכה או התירה למשיב להשתמש בסימן המסחר ואין לה כל קשר עמו. המשיב אינו מזוהה עם שמות המתחם;
- שם המתחם השני לא היה פעיל מאז רישומו, באופן המעיד כי למשיב אין זכויות או אינטרס לגיטימי ביחס אליו;
- העמדתו של שם המתחם הראשון למכירה על-ידי המשיב מעידה כי הוא נעדר זכויות או אינטרס לגיטימי ביחס אליו;
- המשיב רשם שם מתחם נוסף אותו הוא מציע למכירה, הכולל סימן מסחר רשום של צד שלישי;
- אין זה מתקבל על הדעת כי המשיב לא היה מודע לסימן המסחר של העותרת בעת שרשם את שמות המתחם. המשיב רשם את שמות המתחם בניסיון להפיק רווח כספי, כפי שמעיד ניסיונו למכור אחד מהם.
המשיב לא הגיש תשובה לטענות העותרת.
להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:
לאחר בחינת טיעוני העותרת, החליט הפאנל לקבל את העתירה, מהנימוקים וכמפורט להלן –
- ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, שנועד ליתן מענה מהיר באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות תחת הסיומת IL. בעת הגשת בקשתו להקצאת שמות המתחם ורישומם, אישר המשיב את הכללים להקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל, לרבות הכללים וסדרי הדין הנוגעים להכרעת סכסוכים ב- IL-DRP.
- מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם לידי מחזיק יכולה להיות מובאת בפני הפאנל, על-ידי העותרת, בהתבסס על הנימוקים הבאים –
- שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
- העותרת היא בעלת זכויות בשם; ו-
- המשיב אינו בעל זכויות בשם; ו-
- הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
- בבעלות העותרת מספר רב של סימני מסחר רשומים ברחבי העולם, הכוללים את הסימן TEVA.
- שם המתחם הראשון כולל את סימן המסחר של העותרת, בצירוף המילה "drugs" והסיומת "co.il.". שם המתחם השני כולל את סימן המסחר של העותרת, בצירוף הספרה 4, המילה "me" והסיומת "co.il.".
- יש להתעלם מהסיומת בעת בחינת הדמיון בין שם המתחם לסימן העותרת, הואיל ומדובר בסיומת מקובלת המעידה כי שמות המתחם רשומים במרשם הישראלי ומזוהים עם פעילות מסחרית.
- הוספת המילה "drugs" אינה מספקת על-מנת להבדיל בין שם המתחם לסימנה של העותרת, שכן מדובר במונח תיאורי שעניינו בתחום פעילותה המרכזי של העותרת. כך גם ביחס להוספת המונח "4me", הרומז לביטוי "טבע בשבילי". הפאנל קבע כי שמות המתחם דומים עד כדי הטעיה לסימן המסחר של העותרת.
- העותרת הציגה ראיות מספקות ביחס לזכויותיה בסימן המסחר TEVA. זכויות אלו הוכרו גם על-ידי פאנלים במדינות שונות העוסקים בסכסוכי שמות מתחם. סימן המסחר צבר מוניטין משמעותי, במיוחד בישראל.
- העותרת טענה כי לא אישרה למשיב להשתמש בסימנה המסחרי או בשמה וכן כי למשיב אין כל זכויות אינטרס לגיטימי ביחס לשמות המתחם. המשיב כשל לטעון או להוכיח קיומן של זכויות או אינטרס לגיטימי כאמור, שעה שלא הגיש תגובה לעתירה ולא סתר את טענות העותרת. הפאנל קבע כי למשיב אין זכויות או אינטרס לגיטימי בשמות המתחם.
- שמות המתחם דומים עד כדי הטעיה לסימן המסחר של העותרת. אתר האינטרנט הפועל תחת שם המתחם הראשון כולל את סימן המסחר והוא מפרסם מידע בעברית המציע את שם המתחם למכירה. הפאנל סבור כי השימוש בשם המתחם הראשון והצעתו למכירה היא אינדיקציה ברורה להיכרותו של המשיב עם העותרת וסימנה המסחרי.
- חוסר תום ליבו של המשיב נרמז גם מהעובדה כי שמות המתחם הוקצו למשיב רק לאחר רישום סימנה המסחרי של העותרת, שנרשם בישראל בשנת 1977 והוא מוכר היטב בעולם כולו.
- המשיב לא עשה כל שימוש בשם המתחם השני ולא סיפק כל הסבר ביחס אליו. עם זאת, לאור המסקנות לעיל ביחס לשם המתחם הראשון, יש בכך כדי לרמוז כי רישומו של שם המתחם השני הכולל את סימן העותרת נעשה כשהמשיב מודע לסימנה המסחרי של העותרת. הדבר מעיד על חוסר תום לב. השימוש הפאסיבי בשם המתחם מעיד גם הוא על כך.
- הראיות מעידות כי המשיב פעל באופן שיטתי לרישומם של שמות מתחם הכוללים את סימניהם המסחריים של מותגים ידועים וחברות מוכרות. יש גם בכך כדי להעיד על חוסר תום-ליבו. הפאנל קבע כי המשיב רשם והוא משתמש בשמות המתחם בחוסר תום-לב.
הפאנל קיבל את העתירה והורה להעביר את שם המתחם הראשון לעותרת ולמחוק את שם המתחם השני.
האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה.