פאנליסט יחיד – עו"ד יונתן אגמון.
העתירה הוגשה ע"י שביט ואח' ("העותרים"), ביום 14.9.2020, נגד הקצאת שם המתחם tevabari.co.il ("שם המתחם"), לחברת יותר מחברים בע"מ ("המשיבה").
ההחלטה ניתנה ביום 24.10.2020.
עיקר טענות העותרים
- המשיבה רשמה את שם המתחם בשנת 2011 והיתה בעליו של עסק סחר-אלקטרוני לממכר מוצרים טבעיים בשם "טבע בריא";
- העותרים רכשו מהמשיבה את העסק (לרבות שם המתחם) בשנת 2012 ומפעילים אותו מאותו מועד;
- המשיבה לא השלימה את העברת הזכויות בשם המתחם לידי העותרים;
- העותרים טענו כי השקיעו ממון רב בקידום ופרסום עסקם באמצעות השם "טבע בריא" ושם המתחם;
- בשנת 2018 המשיבה חתמה על מסמך העברה של שם המתחם לידי העותרת 4, אך המסמך לא היה שלם שכן הוא נעדר אישור בדבר זכויות החתימה, אותו סירבה המשיבה למסור.
המשיבה לא הגישה תשובה לעתירה.
להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:
לאחר בחינת טיעוני העותרים, החליט הפאנל לקבל את העתירה, מהנימוקים שלהלן –
- ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, שנועד ליתן מענה מהיר באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות מתחם תחת הסיומת IL. בעת הגשת הבקשה להקצאת שם המתחם ורישומו, אישרה המשיבה את הכללים להקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל, לרבות הכללים וסדרי הדין הנוגעים להכרעת סכסוכים ב- IL-DRP ("הכללים").
- הכללים קובעים כי כדי לצלוח בעתירתם, על העותרים למלא אחר ארבעת התנאים שלהלן –
- שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום אישיות משפטית של העותרים ("השם"); ו-
- העותרים הם בעלי זכויות בשם; ו-
- המשיבה אינה בעלת זכויות בשם; ו-
- הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
- אין חובה על העותרים להציג סימן מסחר רשום עבור השם. העותרים הציגו ראיות המעידות כי הם עוסקים במסחר תחת השם החל משנת 2012 וכי השקיעו משאבים ניכרים באתר האינטרנט הפועל תחת השם. המשיבה לא השיבה לעתירה ולטענות העותרים.
- שם המתחם כולל את השם במלואו (ללא מקף או רווח). הסיומת co.il. והעובדה כי השם נרשם כמילה אחת אינם משפיעים על המסקנה כי שם המתחם זהה או דומה עד כדי הטעיה לשמם של העותרים.
- העותרים הדגימו לכאורה כי למשיבה אין זכויות או אינטרס לגיטימי ביחס לשם המתחם והמשיבה לא טענה אחרת ולא הגישה תשובה לעתירה. העותרים הראו כי הם בעלי זכויות בשם בשל השימוש המתמשך בו במשך 8 שנים ונדמה כי המשיבה אינה מוכרת ברבים באמצעות שם המתחם. העותרים הציגו ראיות לכאורה כי המשיבה הסכימה להעברת שם המתחם לעותרים וכי המסמכים נחתמו על-ידי דירקטור יחיד במשיבה. הפאנל קבע כי המשיבה אינה בעלת זכויות או אינטרס לגיטימי ביחס לשם המתחם.
- הראיות מעידות כי שם המתחם הוא ייחודי ומזוהה עם העותרים החל משנת 2012. סירוב המשיבה להשלים את העברת הזכויות בשם המתחם, עליו חתמה בשנת 2018, יחד עם היקף זכויות העותרים בשם, מעידים כי המשיבה משתמשת בשם המתחם בחוסר תום-לב.
- הפאנל קיבל את העתירה והורה להעביר את שם המתחם לעותרת.
האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן
