שם החוק המלא:
- הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים), התשע"ו–2016 (של ח"כ שולי מועלם ואח')
- הצ"ח התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון – סינון אתרי הימורים ותכנים המציגים דברי תועבה באינטרנט) (של ח"כ מיקי מכלוף זוהר ואח')
- הצ"ח התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 74 הגנה על קטינים מפני תכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"ט– 2018 (של ח"כ מיקי מכלוף זוהר ואח')
סטטוס ההצעה:
עבר בקריאה ראשונה
נדון ב:
ועדת הכלכלה של הכנסת
המדובר הוא בשתי הצעות חוק (האחת של ח"כ שולי מועלם ואח' והשניה – של ח"כ מיקי מכלוף זוהר ואח') שאוחדו להצעה אחת משותפת. נוסח ההצעה המשותפת טרם הוצג. הצעות החוק מבקשות לטפל, לכאורה, בבעיה האמיתית של חשיפת קטינים לתכנים מיניים ופוגעניים, אלא שבפועל ההצעות מטילות צנזורה על האינטרנט.
הצעת החוק של ח"כ מועלם (המכונה, בטעות, 'חוק הפורנו') יחוייבו ספקי האינטרנט להפוך את חובת סינון התכנים לברירת מחדל כך שכל התכנים שעניינם יחסי מין, אלימות או הימורים (תכנים חוקיים) ייחסמו בפני כל משתמשי האינטרנט בישראל כברירת מחדל. ההגדרות אלו תכנים ייחסמו ואלו לא הן רחבות מאוד (אלימות, יחסי מין ועוד) וברור כי יפלו בתוכם גם אתרים לגיטימיים לחלוטין ואפילו אתרי חדשות, סדרות טלויזיה ועוד.
הצעת החוק השנייה של ח"כ זוהר הולכת רחוק עוד יותר ואף מציעה תגמול כספי לספקי האינטרנט בגין כל לקוח שהגישה החופשית שלו לרשת תיחסם. לפי הצעה זו, השימוש במנגנון הסינון יהיה וולונטרי ונתון לבחירת ספק האינטרנט. אולם, ההצעה מציעה לספקי האינטרנט תשלום (על סך 0.3 ש"ח לתקופה של 10 שנים בגין כל לקוח שייחסם) בגין כל לקוח אותו יצנזרו ולמעשה קוראת לצינזור האינטרנט, תוך ניצול האינטרס המסחרי של ספקי האינטרנט.
מדובר בהצעות חוק המזכירות יותר משטרים טוטליטריים, בהן השלטון מחליט מהו תוכן לא הולם שיש לחסום את הגישה החופשית אליו. צנזורה שכזו על הרשת מהווה פגיעה חריפה בחופש הביטוי, חופש העיסוק והפרטיות. חסימות שכאלה נתלות במניעים חינוכיים אך בפועל הן לא יותר מאשליה של ביטחון עבור ההורים, משום שהילדים לומדים עד מהרה לעקוף אותן. צנזורה של האינטרנט לכל המשתמשים אינה הדרך להגן על ילדים מחשיפה לתוכן שאינו מותאם לגילם. על ההורים לפעול באמצעים חינוכיים או להפעיל תוכנות סינון אתרים שספקיות האינטרנט מחוייבות להנגיש בחינם.
שתי ההצעות שלהלן באות לטפל בבעיה אמיתית, אלא שהן לא נותנות מזור לבעיה אלא אך ורק מבקשות לצנזר את האינטרנט תוך פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות וביניהן: חופש הביטוי, הזכות לפרטיות, חופש העיסוק והזכות לתחרות ומנגד – יוצרות אשליה להורים כאילו ילדיהם מוגנים (והם לא!). זאת, כאשר החוק בישראל קובע כבר היום כי כל הורה זכאי, אם הוא מעוניין בכך, לקבל תוכנת סינון בחינם מספק האינטרנט שלו (סעיף 4ט לחוק התקשורת).
משרד התקשורת ומשרד המשפטים מתנגדים להצעה, אך מציעי ההצעות נחושים בדעתם להעבירן, אולם למרות התנגדותם – ההצעות עברו בקריאה טרומית (עם ציון הסתייגויות המשרדים) והועברו לוועדת הכלכלה להמשך דיונים לקראת קריאה ראשונה.
הצעות חוק דומות כבר הונחו בעבר על שולחן הכנסת ונדחו שכן כמו הצעות אלה הן לא פותרות את הבעיה ואך ורק מבקשות לצנזר את האינטרנט לכל המשתמשים מישראל.
עמדת האיגוד:
הצעות החוק לסינון אתרי אינטרנט: פגיעה בחופש הביטוי והפרטיות
נייר העמדה של האיגוד שהוגש לוועדת הכלכלה (נובמבר 2017)
