בין החודשים יולי 2024 לינואר 2026 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא התמודדות הממשלה עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי. הביקורת בחנה את זיהוי האיום, הערכתו ואופן ההתמודדות עמו, לרבות בתקופות בחירות. היא נערכה במשרדי ממשלה, בגופי הביטחון, בוועדת הבחירות המרכזית ובגופים נוספים, לצד פגישות עם ארגוני חברה אזרחית, חוקרים וחברות טכנולוגיה.
פעילות הביקורת
בחודשים יולי 2024-ינואר 2026 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא התמודדות הממשלה עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי. הביקורת בחנה את זיהוי האיום, הערכתו ואופן ההתמודדות עמו, לרבות בתקופות בחירות. היא נערכה במשרדי ממשלה, בגופי הביטחון, בוועדת הבחירות המרכזית ובגופים נוספים, לצד פגישות עם ארגוני חברה אזרחית, חוקרים וחברות טכנולוגיה.
בפרק המבוא, מגדיר הדוח את התופעה של השפעה זרה בכלל והשפעה זרה במרחב הדיגיטלי. הדוח מדגיש את היקף החדירה הנרחב של הרשתות החברתיות בישראל על בסיס נתוני איגוד האינטרנט הישראלי המתפרסמים באופן שנתי במסגרת סקר יזום שמבצע האיגוד, וכן מציג את נתוני סקר איגוד האינטרנט והטכניון בנושא צריכת חדשות ודיסאינפורמציה בישראל, המפרטים את האמצעים התקשורתיים שדרכם צורכים הישראלים חדשות הממחישים את עליית השימוש ברשתות חברתיות לצורך כך. פרק זה מפרט גם דוגמאות לניסיונות השפעה זרה במרחב הדיגיטלי ברחבי העולם (בארה"ב, בריטניה, טיאואן, האיחוד האירופי ועוד). לאחר מכן הוא מפרט את הקמפיינים שזוהו כחלק מניסיונות ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי הישראלי בעשור האחרון.
זיהוי איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי
כחלק מסקירת תמונת המצב, מראה הדוח כי האיחוד האירופי, ה־OECD והפורום הכלכלי העולמי מזהים את ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ואת הדיסאינפורמציה כאיום אסטרטגי על הדמוקרטיה, אמון הציבור והיציבות החברתית, וקוראים לחיזוק החוסן מפני מניפולציות מידע והתערבות זרה. האיחוד האירופי וה-OECD מדגישים גם את הסכנות של מניפולציה והתערבות זרה במידע (FIMI). הדוח בוחן גישה כלפי התמודדות עם איומים אלו במדינות שונות בעולם ועומד על המאפיינים שלהם.
זיהוי האיום בישראל, פערים וליקויים במתן מענה ממשלתי בין ארגוני להתמודדות עימו
הדוח מצביע על פער משמעותי ועל אי-קידום מענה בין-ארגוני להתמודדות עם איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי מאז הועלה הנושא לראשונה בשנת 2017 על ידי ראש המל"ל ומראה שעד למרץ 2026 לא נקבעה מדיניות לאומית ואין גורם ממשלתי שמוביל התמודדות הוליסטית בין-ארגוני עם איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי בישראל. הדוח סוקר בקצרה את הנזקים שיוצרת השפעה זרה וממליץ לבחון את השפעתם לעומק בטווח הקצר והארוך.
בפרק השני הדוח בוחן את תמונת המצב של ניטור השפעה זרה במרחב הדיגיטלי, ומפרט על הפעולות והגופים הפועלים לביצועו בישראל בהם השב"כ, החברה האזרחית ופלטפורמות המדיה החברתית. הפרק מצביע על פערים בתחום זה שמעלים השב"כ, משרד המודיעין ומערך הסייבר. בהקשר זה מצביע הדוח על פער המתבטא בהיעדר מנגנון מחבר המאפשר דיווח ישיר בין ארגוני החברה האזרחית והשב"כ וממליץ ליצור ערוץ תקשורת ישיר לדיווחים.
הדוח מסביר כיצד מתבצעת התמודדות עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי בהיבט של הסרת תכנים, המדווחים למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה בשני אפיקים – טיפול בתיקים פליליים ו"אכיפה אלטרנטיבית", לצד פירוט התנאים שצריכים להתקיים כדי לפעול באפיק זה מול הפלטפורמות. בהקשר זה הודגש פער בנתונים וצורך בפילוח הבקשות שמעבירה מחלקת הסייבר עצמה וניהול רישום של דחייה וקבלה הבקשות על ידי הפלטפורמות.
במסגרת בחינת הרגולציה הקיימת למול הרשתות החברתיות בעולם והיעדרה בישראל, הדוח מגדיר זאת כפער בהתמודדות עם איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי, שכן הפלטפורמות לא מחויבות לנהל סיכונים, לדווח בשקיפות ולנהל מאמצים להסיר תכנים, וממליץ לבחון במסגרת המענה הלאומי בהקשר זה את האפשרות של "הסדרה רכה". הוא מדגיש כי ע"פ משרד המשפטים מצב שבו התקשורת עם הפלטפורמות היא וולונטרית מייצר קושי משמעותי מול פלטפורמות מסוימות, דוגמת טלגרם. עוד מומלץ בדוח כי במסגרת בחינה זו תינתן הדעת על המודלים שונים שאומצו ברחבי העולם בהקשר זה, כגון באיחוד האירופי שבו נחקק ה-Digital Services Act) DSA), ומפנה בהקשר זה גם למתווה לאסדרת רשתות חברתיות שניסחו איגוד האינטרנט הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
התמודדות עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי – חינוך והסברה לציבור
בפרק זה מתמקד הדוח בחשיבות החינוך וההסברה לציבור כחלק מההתמודדות עם ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי, ועומד על החשיבות של קידום אוריינות המידע, התקשורת האוריינות הדיגיטלית על מנת להעלות את החוסן האזרחי בפני דיסאינפורמציה והתערבות זרה במידע, כפי שהדגישו גם מועצת האיחוד האירופי, ה-OECD, הפורום הכלכלי העולמי ומדינות שונות בעולם. משרד החינוך מציע מערכי שיעור הנוגעים לדיסאינפורמציה וחשיבה ביקורתית, אך התכנים אינם מוגדרים כחובה בתכנית הלימודים. אחד מהמיזמים שמציע משרד החינוך בהקשר זה הוא פרוייקט Fake or Not, שהוקם בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון מופ"ת.
לפי הדוח, מומלץ להגדיר תכנים בנושא דיסאינפורמציה, השפעה זרה וחשיבה ביקורתית במרחב הדיגיטלי כתכני חובה במערכת החינוך כבר מגיל צעיר, כדי לחזק את החוסן הציבורי לנוכח התגברות איום הדיסאינפורמציה, החשיפה הגוברת לתכנים מטעים וההתפתחויות הטכנולוגיות המקשות על ההבחנה בין אמת לבדיה. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות מערך הדיגיטל בכל הנוגע לקיום הכשרות למבוגרים הכוללות תכנים העוסקים בדיסאינפורמציה, זיהוי תוכן מטעה וחשיבה ביקורתית במרחב הדיגיטלי, בעיקר לאור ממצאי דוח איגוד האינטרנט הישראלי משנת 2025 שהעלה שישראל פגיעה במיוחד להטעיה ודיסאינפורמציה, בין היתר בשל רמות נמוכות של אוריינות דיגיטלית.
הדוח מדגיש גם את חשיבות ההסברה לציבור הרחב לקידום מודעות לגבי קמפיינים של מידע כוזב והשפעה זרה. מנגד, הדוח מדגיש כי התייחסות מצד גורמים רשמיים לפעולות השפעה זרה עלולה להוביל להגברת תפוצתן ולהשפעה שלילית שעלולה לתמוך במטרות הגורם העיון, ולפיכך, הדבר מצריך אפוא גיבוש תפיסת הסברה מוסדרת. אף שישנם גורמים שונים שעסקו בהסברה בנושא בשנים האחרונות כמו מערך הסייבר ושב"כ, אין גורם מוגדר שמוביל את ההסברה בנושא זה.
השפעה זרה בתקופת בחירות
בחלק זה נסקרו דוחות ומחקרים מארה"ב, מהאיחוד והנציבות האירופים ועוד. הדוח מדגיש כי תקופת בחירות נתפסת על ידי מדינות וארגונים בעולם כתקופה רגישה בהקשר של השפעה זרה היכולה לייצר נזקים ומהווה כר פורה לנסיונות השפעה על סדר היום, תפיסת המציאות, קבלת ההחלטות ואף הטיית תוצאות הבחירות או זריעת ספק בנוגע לאמינותן.
זיהוי האיום בישראל
בחלק זה מוסר הדוח את תמצית הדיווחים שהתקבלו בעניין זה מוועדת הבחירות, השב"כ, מערך הסייבר הלאומי, המל"ל, משרד המשפטים וכן דוחות מבקר המדינה ודוח של חברת מיקרוסופט. הגופים הללו זיהו את הנזקים הפוטנציאלים החמורים העלולים להיגרם מהשפעה זרה בתקופת בחירות.
התמודדות עם השפעה זרה בתקופת בחירות
ועדת הבחירות מחשיבה את ההשפעה במרחב הסייבר לאיום ייחוס. איום הייחוס נועד להכווין את מאמצי ההגנה בהתאם לאיומים שזוהו, לדרגת חומרתם ולסבירות התממשותם.ועדת הבחירות מסרה כי הרחבת חובות השקיפות והסדרת המרחב הדיגיטלי אינן ״חונות״ תחת תחום הבחירות, אלא מחייבות תיקון חקיקה משמעותי ומהותי.
בעניין ניטור מבצעי השפעה בתקופת בחירות דווח על פעילות השב"כ בנושא, ועל כך שבינואר 2026 דיווח שב"כ למבקר המדינה כי החל בפעילות ממוקדת לקראת בחירות 2026. גם ועדת הבחירות הודיעה כי החלה בהיערכות עם גופי הביטחון. בנוגע להסרת תכנים, הדיווח מתבצע כאמור למחלקת הסייבר בפרקליטות הפועלת לפי עקרונות שקבע משרד המשפטים בשנת 2019. בפברואר 2026 מסרה ועדת הבחירות המרכזית למשרד מבקר המדינה כי ליו״ר הוועדה יש סמכות להוציא צווים מכוח חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט 1959, בהתקיים תנאים מסוימים. עוד עלה כי העקרונות המנחים של משרד המשפטים לא עודכנו מזה 6 שנים, ולכן לאור ההתפתחות הטכנולוגית ממליץ מבקר המדינה לבצע תהליך עדכון ותיקוף שלהם.
במסגרת פעילות ועדת הבחירות מול הפלטפורמות המקוונות ממליץ מבקר המדינה לחדש את השיח עם הפלטפורמות המקוונות ולוודא שהן מפעילות כלים רלוונטים להגנה על הבחירות כאן בישראל. ועדת הבחירות החלה תהליך תקשורת מול הפלטפורמות.
הוועדה גם פועלת לביצוע הסברה לציבור ותקצוב בהתאם, ופועלת גם במישור החינוכי מול משרד החינוך.
