על מנת שמסר אלקטרוני שהתקבל יחשב עפ"י הגדרות החוק כ'דואר זבל' ("דבר פרסומת" בלשון החוק) עליו להיכלל באחת משלוש קטגוריות של הפצת מסרים:
- מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת; או
- מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה; או
- מסר שאינו דבר פרסומת לפי שני הסעיפים הקודמים, המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו (למעט מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, גוף הצלה ועוד).
לרוב, הודעות שיווקיות המקדמות רכישת מוצר או שירות , כגון מידע פרסומי, ייחשבו כדבר פרסומת לפי החוק. העובדה כי מסר כולל גם הטבה כזו או אחרת, גם אם היא אינה כרוכה בתשלום, אינה שוללת את תחולת החוק משום שלרוב תכלית ההטבה נועדה להביא בעתיד להתקשרות עסקית הכרוכה בתשלום או לשמר את הקשר עם לקוחות קיימים.
בחודש אוגוסט 2016 תוקן חוק הספאם והורחב כך שיחול גם על בקשות תרומה ועל תעמולה (הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות). עם זאת, החוק קובע כי מסרים פוליטיים, לרבות תעמולת בחירות אינם מפרים את הוראותיו וכך גם בקשות תרומה לצורך התמודדות בבחירות לכנסת (לרבות הבחירות המקדימות) או בבחירות לרשויות המקומיות.
משלוח ידיעונים מקצועיים, שכל מטרתם להעביר מידע מקצועי ואינם כוללים פרסום שירותים ומוצרים (לדוגמה: הצעה להשתתף בכנס מקצועי הכרוך בתשלום), תעמולה או בקשות תרומה – לא ייחשבו לרוב כ"'דבר פרסומת"'. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמה מרחיבה בפסיקה, לפיה גם שיגור מסרים שנועדו לחזק את הקשר עם הלקוח מעודדים בעקיפין רכישה עתידית של מוצרים או שירותים ועשויים להיחשב כ"דבר פרסומת". ביחס למסרים מסוג זה, יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.
בחודש מאי 2018 הורחבה הגדרת המונח "דבר פרסומת" פעם נוספת, כדי שתכלול גם מסרים נוספים הנשלחים לציבור הרחב ונכללת בהם הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו. תיקון זה נועד להתמודד עם תופעה של משלוח מסרים חדשותיים, או תוכן רכילותי, לרוב באמצעים אוטומטיים, הכוללים פרטי מידע חלקיים. מטרת המסרים הללו היא בדרך כלל לגרום לנמען לחייג למספר המצוין בהם לצורך רווח כספי של משגר המסר. מאיסור זה הוחרגו מסרים הנשלחים על-ידי המדינה ומוסדותיה וגופים דומים נוספים.
הודעה שנשלחה אליך, המאשרת כי בקשתך להסרה מרשימת תפוצה התקבלה, גם לא תחשב כדואר זבל וכך גם מסרים תפעוליים נוספים, כגון אישור הזמנה שביצעת, הודעות על הפסקת חשמל, מים והודעות דומות.
- חוק הספאם חל אך ורק על מסרים הנשלחים באחד מהאמצעים הבאים: פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי (המשמשת להעברת מסרים קוליים מוקלטים), הודעה אלקטרונית (כגון דוא"ל) או הודעת מסר קצר כגון SMS או MMS. חוק הספאם אינו חל על שיחות טלפון עם גורם אנושי (לרבות שיחות טלמרקטינג) ועל דברי דואר או עלונים פרסומיים הנשלחים לתיבת הדואר הפיזית שלך.
-
האיסור העיקרי בחוק קובע כי מפרסם יהיה רשאי לשלוח "דבר פרסומת" לנמען, אך ורק במידה והנמען נתן לכך את הסכמתו המפורשת, מראש ובכתב (דרישת הכתב יכולה להתמלא גם אם האישור ניתן בהודעה אלקטרונית, אישור הסכם אינטרנטי או בשיחה מוקלטת).
למרות דרישת החוק לקבלת הסכמה מפורשת ומראש למשלוח הודעות פרסומיות (Opt in), החוק קובע חריג המתיר לשלוח מסרי תעמולה או בקשות תרומה גם ללא הסכמה מוקדמת ובלבד שאלו יישלחו בדוא"ל בלבד, על-ידי עמותות או חברות לתועלת הציבור בלבד, ועד שהנמען הודיע על רצונו להפסיק לקבל מסרים כאלה (Opt out).בנוסף, החוק מתיר למפרסמים לשלוח פנייה חד פעמית לבתי עסק בלבד (ולא לאנשים פרטיים) , באחת מדרכי המשלוח עליהן חל החוק, ובה הצעה להסכים ולקבל מסרים שיווקיים. פנייה זו לא תהיה פרסומת כשלעצמה. כמו כן, מפרסם רשאי לשלוח פנייה חד פעמית לכל נמען (ולא רק לבתי עסק) בהצעה להסכים לקבל דברי פרסומת שהן בקשות תרומה או תעמולה. גם במקרה זה, פנייה זו לא תהיה תעמולה או בקשת תרומה כשלעצמה.
חוק הספאם כולל חלופה נוספת, המאפשרת למפרסמים לשלוח דברי פרסומת אף ללא הסכמתו של הנמען בכתב ומראש, ובלבד שמתקיימים כל שלושת התנאים הבאים –
(1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כזו, והמפרסם הודיע לנמען כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת מדרכי המשלוח עליהן חל החוק;
(2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
(3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות שנרכשו על-ידי הנמען (או שהתקיים מו"מ לרכישתם).
בתיקון האחרון לחוק הספאם ביקש המחוקק גם להבהיר את נושא ה"צלתוקים", וקבע כי חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, בלא הסכמת הנמען, ייחשב הפרה של הוראות החוק, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת.
- אנו בדעה כי מוטב לא לקנות ממפרסמים המפרים את הוראות החוק ואינם מכבדים את זכויותיך.
- בעת רישום לאתר או לשירות כלשהו ממנו אינך רוצה לקבל פרסומות, בדוק תחילה האם יש אפשרות לסמן בעת הרישום כי אינך מעוניין לקבל מסרים פרסומיים.
- בדוק גם אם מסירת כתובת הדואר האלקטרוני, מספר' הפקסימיליה או מספר' הטלפון שלך הכרחית במהלך ההרשמה. אם המסירה אינה הכרחית, העדף שלא למסור פרטים אלה, או את כולם. אם אתה חייב למסור את כתובת הדוא"ל שלך, באפשרותך למסור את פרטיו של חשבון דוא"ל שאינו החשבון העיקרי שלך ושישמש בעיקר לצורך קבלת מסרים מגופים מסחריים להם מסרת את פרטייך.
- השתדל שלא לפרסם את כתובת הדוא"ל שלך בעמודי אינטרנט, פורומים, צ'אטים, קבוצות פייסבוק וכו'. אם אתה רוצה לציין את כתובת הדוא"ל, החלף את ה[email protected] במילה AT (כתבו name AT email_provider.com במקום [email protected]_provider.com). המשמעות היא אותה משמעות, אולם רובוטים ממוחשבים אינם יכולים לרוב לאתר כתובות המוקלדות בדרך זו בכדי לצרף אותן לרשימות תפוצה של מסרים פרסומיים.
- השתמש בפתרונות סינון הקיימים בתוכנת הדואר האלקטרוני שלך או בתוכנה נפרדת.
- השתמש בכלים שמעניק לך חוק הספאם על מנת לפעול נגד שולחי הדואר זבל והמפרסמים. החוק קובע פיצוי של עד 1,000 ₪ לכל הודעה הנשלחת בניגוד להוראותיו, ללא צורך בהוכחה של נזק.
- הימנע מהפצת דואר זבל בעצמך.
עצור לפני שאתה ממשיך להעביר מכתב שרשרת ל-5 אנשים "כדי שחייך יהיו מאושרים יותר". בדוק בעצמך אם המידע ה"חשוב מאוד" וכמובן גם "בהול" שקיבלת במייל הוא אכן נכון. לעיתים מדובר בהודעות ישנות מאוד שכבר אינן רלבנטיות.
- איך אני מזהה את המפרסם נגדו אני יכול לפעול?
חוק הספאם מגדיר "מפרסם" כ-- מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישת השירות או המוצר המשווק; או –
- מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או הפצת תעמולה;
או – - מי שמשווק את דבר הפרסומת בעבור אחר;
כנגד כל אלה, ביחד או לחוד, ניתן לפעול בדרכים הבאות:
- אם המפרסם פועל בהתאם לחוק, קיבל את הסכמתך למשלוח דבר הפרסומת, ומציין בגוף ההודעה את פרטיו והדרך למשלוח הודעת סירוב – שלח לו הודעה כי אתה מבקש להפסיק ולקבל ממנו דברי פרסומת.
- לא הפסיק המפרסם לשלוח לך דברי פרסומת או – לא ציין המפרסם בדבר הפרסומת, כנדרש בחוק, את הכתובת למשלוח הודעת סירוב – באפשרותך לפעול באחת או יותר מהדרכים הבאות:
- הגשת תלונה למשטרה
מפרסם שיעבור על הוראות החוק יהיה חשוף להרשעה פלילית ולקנס כספי. לצערנו, האכיפה הפלילית בנושא זה טרם קרמה עור וגידים ולא ידוע לנו על כתבי אישום שהוגשו על הפרת חוק הספאם.- משלוח מכתב תלונה ואזהרה למפרסם
פורמט לכתיבת מכתב תלונה למפרסם
שים לב, אנו ממליצים לשלוח מכתב התראה למפרסמים בדואר רגיל הממוען לכתובתו הפיזית של המפרסם ולא בדואר אלקטרוני. במקרים רבים, מפיצי דואר זבל אלקטרוני מסתייעים בתגובות לדואר זבל ששלחו. כך הם יודעים שכתובת הדוא"ל אליה ניסו לשלוח את הדואר היא כתובת דוא"ל קיימת ופעילה.
- משלוח מכתב תלונה ואזהרה למפרסם
- הגשת תביעה אזרחית
עפ"י החוק, באפשרותך להגיש תביעה אזרחית כנגד המפרסם, בדרישה לפיצוי עבור ההודעות הפרסומיות שנשלחו אליך בניגוד לחוק. הגשת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות היא לרוב הדרך הפשוטה יותר לעשות כך, משום שהיא אינה מחייבת ייצוג על-ידי עו"ד ומשום שסדרי הדין בהליך זה הם פשוטים יותר. בתביעה מעין זו רשאי השופט לפסוק לזכותך פיצוי בגובה של עד 1,000 ₪ בגין כל הודעה שקיבלת בניגוד לחוק ממפרסם. שים לב, החוק מאפשר לך לתבוע את הפיצוי גם ללא צורך בהוכחה כי נגרם לך נזק כלשהו בגין קבלת ההודעה בניגוד לחוק. כל שעליך יהיה להוכיח הוא כי:
א. נשלחה אליך הודעה (יש כמובן לצרף את ההודעות שנשלחו לתביעה).
ב. ההודעה נשלחה ע"י המפרסם.
ג. ההודעה נשלחה בניגוד לחוק.
העובדה כי המפרסם השתמש בשירותיו של צד שלישי לצורך משלוח ההודעות, לרוב לא תפטור אותו מאחריות חוקית למעשיו. מטרת הפיצוי הקבוע בחוק היא להרתיע את מפרי החוק ולעודד את נמעני דואר הזבל לתבוע את מפרי החוק בגין קבלת דואר זבל בניגוד לרצונם. גובה הפיצוי שיקבע (אם יקבע) תלוי בהחלטת השופט ובשיקול דעתו, אך הפיצוי בגובה 1,000 ₪ לכל הודעה הוא נקודת המוצא, כאשר בקביעת גובה הפיצוי יתחשב בית המשפט גם בתום הלב של הנמען (למשל, צבירת הודעות רבות קודם להגשת תביעה, מבלי שהנמען טרח להסיר עצמו מרשימת התפוצה, תיחשב לרוב כחוסר תום-לב שיוביל להפחתת הפיצוי).כתב תביעה לדוגמה רוצה לדעת עוד על הגשת תביעה לבית המשפט? לחץ כאן - הגשת תובענה ייצוגית
לפי החוק, באפשרותך להגיש תובענה ייצוגית כנגד המפרסם בגין הפרת הוראות חוק הספאם. תובענה ייצוגית היא תובענה המוגשת על-ידי תובע בשם קבוצת אנשים, אשר לא ייפו את כוחו לכך. כלי משפטי זה נועד בעיקר למצבים שבהם תאגיד גדול או רשות פוגעים בציבור גדול באופן שלכל פרט נגרם נזק קטן, אשר אינו מצדיק הגשת תביעה על-ידו, אולם סך כל הנזק המצטבר לציבור הנפגעים הוא רב. התובענה הייצוגית מאפשרת לאחד את האינטרס של כלל הנפגעים ויוצרת תמריץ להגשת התובענה. מכשיר התובענה הייצוגית משרת לא רק את האינטרס הפרטי של הנפגעים, אלא גם את האינטרס הציבורי, בכך שהוא מרתיע מזיקים פוטנציאליים מפני הפרת הוראות החוק, גם כאשר מדובר בהפרות חוק קטנות. יש לשים לב, כי לצורך הגשת תביעה ייצוגית, תהייה חייב להוכיח כי נגרם לך נזק בגין קבלת דואר הזבל ואת גובה הנזק שנגרם (זאת בניגוד לתביעה אזרחית על אותו עניין המאפשרת לתבוע פיצויים אף ללא הוכחת נזק). - סינון
באפשרותך להשתמש בפתרונות סינון הקיימים בתוכנת הדואר האלקטרוני שלך או כתוכנה נפרדת. מידע והורדה על תוכנות סינון שונות תוכל לקבל בקישורים הבאים.
http://spam.abuse.net/userhelp/#filter (אנגלית)
http://email.about.com/od/windowsspamfightingtools/tp/free_spam.htm (אנגלית)
http://www.download.com/windows/spam-filters/3150-2382_4-0.html (אנגלית)
- הגשת תלונה למשטרה
המפרסם מחויב לידע אותך בכל משלוח של דבר פרסומת מטעמו כי באפשרותך לחזור בך מאישורך לקבל את דבר הפרסומת ועל הדרכים והכתובות למשלוח קל ופשוט של הודעת סירוב כזאת. למעט עלות משלוח הודעת הסירוב, הודעה כזו לא תהיה כרוכה בתשלום. המשך משלוח הודעות פרסומיות לאחר שנמען הודיע למפרסם כי ברצונו כי יפסיק לשגר אליו מסרים כאלה תהווה לרוב נסיבה לחומרה בעת קביעת גובה הפיצוי וכמובן שדברי פרסומת הנשלחים אליך לאחר שמסרת הודעת סירוב ייחשבו כהודעות שמשלוחן מפר את הוראות החוק.
חשוב לדעת כי תיקון לחוק, שנכנס לתוקף בחודש פברואר 2018, קובע כי בעסקה בין מפרסם לבין נמען לרכישת טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
