חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: ארד נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ ואח'

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א [רת"ק 31506-05-17], שדחה את ערעור המבקש על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 56200-06-16], שדחה את תביעת המבקש נגד המשיבים לתשלום פיצוי בסך 1,000 ש"ח מכוח הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (חוק הספאם). ביהמ"ש לתביעות קטנות מצא כי חוק הספאם הופר ביחס למבקש, אך לא פסק לטובתו פיצוי. ביהמ"ש המחוזי קבע כי אין פסול בהחלטת ביהמ"ש לתביעות קטנות לשלול פיצוי מתובעי ספאם שהגישו את תביעתם באמצעות חברת ספאם אוף טכנולוגיות בע"מ.

נפסק

הבקשה מעוררת שאלה הנוגעת לסמכותו ולגדרי שיקול דעתו של ביהמ"ש לדחות תביעה לפי חוק הספאם, וזאת בשל הסתייעות התובע בחברה שמתמחה בכך ונהנית מפירות התביעה. לשאלה זו חשיבות עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת ולפיכך ניתנה רשות הערעור. דין הערעור להתקבל. הערכאות הקודמות סברו כי תכליות הליך התביעה הקטנה ותכליות חוק הספאם מוליכות למסקנה כי תביעות ספאם המוגשות בסיועה של ספאם אוף, הם הליכים שאינם הולמים את תכליתו של חוק הספאם ואת מטרת הליכי ביהמ"ש לתביעות קטנות, בהיותן מובילות להרתעת יתר ולעומס שיפוטי, ועל כן אין לעודדן על דרך של פסיקת פיצוי.

תכלית מרכזית של הליך התביעה הקטנה היא לאפשר לאזרח הקטן להתגבר על מכשולי הידע, המומחיות והעלויות המשפטיות הקיימים בהליך רגיל. המחוקק ביקש לקדם תכלית זו גם באמצעות הכרה בארגונים שיעניקו סיוע ואף ייצוג בעת הצורך. המחוקק ביקש להתמודד עם תופעת הספאם באמצעות אימוץ מודל של אכיפה פרטית בדרך של יצירת תמריץ לנפגע לתבוע, בעלויות נמוכות וללא שמוטל עליו הנטל להוכיח את נזקו. המחוקק קיווה כי כלים אלו יגרמו לנפגעי הספאם לתבוע את החברות המפרות, ירתיעו את שולחי הספאם מפני הפרות עתידיות ובכך תיבלם תופעת הספאם. תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת חוק הספאם מוגשת ככלל לביהמ"ש לתביעות קטנות, וזאת עקב שוויה הכספי של התביעה. בכך משתלבות התכליות של מוסד התביעה הקטנה והוראות חוק הספאם לכדי סינרגיה של המאבק בתופעת הודעות הספאם. 

בהעדר צורך בהוכחת נזק קשה לחשוב על נסיבות העשויות להצדיק שלילה מוחלטת של פיצויים. תוצאה כזו לכאורה אינה הולמת את תכליתו של החוק להעניק פיצוי לנפגע הודעת ספאם ללא צורך בהוכחת נזק כדי ליצור הרתעה אפקטיבית כלפי שולחי הודעות ספאם. גם אם אין לשלול לחלוטין אפשרות קיומן של נסיבות חריגות ונדירות העשויות להצדיק הימנעות מפסיקת פיצוי לתובע שהוכיח את תביעתו, הרי שנסיבות כאלה וודאי לא התקיימו בענייננו, ולדעתי שגו הערכאות קמא כאשר קבעו כי הענקת פיצוי בתביעת המבקש (שנעזר בספאם אוף) מנוגדת לתכלית החוק. תכליות החוק הן הרתעת עבריינים ואכיפה אפקטיבית על ידי עידוד נפגעים להגיש תביעות. פעילות של גופים המסייעים לתובעים במימוש זכויותיהם עולה בקנה אחד עם תכליות החוק ומסייעת להגשמתן, ועל כן אין הצדקה בשלילת פיצוי לתביעות שמוגשות בסיוע גופים כאלה. קיימת חשיבות של גופים אשר מסייעים – בהתנדבות או בתמורה – לנפגעי הודעות ספאם באיתור מקור שליחת ההודעות, בזיהוי המפרסמים או החברות ששכרו את שירותי משלוח ההודעות, וכן בהכנת כתב התביעה.

הפעילות של ספאם אוף וגופים אחרים בעלי פעילות דומה (כגון עמותת "אל ספאם" שביקשה כאמור להצטרף להליך כידיד בית המשפט) מסייעת להגשים את התכלית ההרתעתית שבבסיסו של חוק התקשורת על ידי עידוד הגשת תביעות וטיובן. הערעור התקבל. פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בוטל ותביעת המבקש התקבלה. המשיבים חויבו, יחד ולחוד, בפיצוי המבקש בסך של 1000 ₪, וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ₪.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]