חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: שמיאן נ' פנגו פיי אנד גו בע"מ

התובע טען כי הנתבעת שלחה לו מסרונים שיווקיים, למרות שלמיטב זכרונו מעולם לא הסכים לכך ולמרות שדרש מהנתבעת להסיר את מספר הטלפון שלו מרשימת התפוצה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי אשתו של התובע נרשמה לשירות תשלום בחניונים באמצעות האפליקציה שהיא מפעילה וכי מדובר בהודעות שירות ביחס לשני הרכבים שנרשמו.

נפסק

אין מקום לקבל את התביעה. ההודעות שקיבל התובע מלמדות על שירות שמבצעת הנתבעת עבור התובע, שירות אליו נרשמה אשתו של התובע מיוזמתה. אין מדובר בהודעות פרסומת או במסר שיווקי. די בכך כדי להורות על דחיית התביעה. התובע לא הביאו לעדות את אשתו, שנרשמה לשירות, על-מנת להוכיח את טענתו כי הרכב ומספר הטלפון שבבעלותו לא נכללו ברישום שביצעה אישתו. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 250 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]