חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: חנית אטדגי נ' ברקין תקשורת בע"מ

תביעה לפיצוי בסך 22,000 ש"ח בגין משלוח הודעות פרסומיות לתיבת דוא"ל של התובעת, בניגוד להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 40), התשס"ח-2008. התובעת טענה כי הנתבעת (חברת יחסי ציבור) שלחה לתיבת הדוא"ל שהוקצתה לה על-ידי מעסיקתה עשרות דברי פרסומת, ללא הסכמתה ואף לאחר שפנתה אליה בכתב ודרשה כי תחדל מהמשלוח כאמור. הנתבעת טענה כי סברה בתום לב כי הסירה את כתובת התובעת מרשימת התפוצה. נפסק – דין התביעה להתקבל ויש לפסוק לתובעת פיצויים לדוגמה, אם כי לא בשיעור המרבי הקבוע בחוק. התובעת הוכיחה כי למרות שפנתה ודרשה מהנתבעת מפורשות לחדול ממשלוח ההודעות, שלחה לה הנתבעת, בין מועד זה ועד להגשת התביעה, 22 הודעות דוא"ל שכללו דברי פרסומת. התובעת פנתה לנתבעת מספר פעמים בבקשה כי תסיר את שמה מרשימת התפוצה, תוך שהתרתה בה כי אם לא תעשה כן, תגיש נגדה תביעה משפטית. ואולם, בפניות אלה לא היה כדי לדרבן את הנתבעת לפעול פעולה נמרצת ולהסיר מהתובעת את המטרד. גם בהגשת התביעה לא היה כדי לדרבן את הנתבעת לפעול, שכן ממועד התביעה ועד לדיון שהתקיים בה שלחה הנתבעת לתובעת עוד 39 דברי פרסומת. הנתבעת לא עשתה מאמץ אמיתי, לפני הגשת התביעה ולאחריה, לשים קץ למשלוח הדוא"ל, למרות פניות התובעת ואזהרותיה ואף תלתה את האחריות להפסקת המשלוח דווקא על הנמענת. בית המשפט פסק לתובעת פיצוי בסך 11,000 ש"ח, 500 ש"ח עבור כל אחת מ-22 ההודעות נשוא התביעה, בהם הפרה הנתבעת את חובותיה לפי החוק.

 

עדכון: ביום 29.11.2009 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט רפאל יעקובי) בקשת רשות ערעור שהגישה הנתבעת על פסק-הדין. נפסק – אין המקרה מסוג המקרים המצומצם בו עשוי להימצא צידוק למתן רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות. מדובר בפס"ד שקול ומנומק היטב ואפילו באורח נרחב בהרבה מן המקובל בבתי משפט לתביעות קטנות. הבקשה נדחתה {בר"ע 1104/09 ברקין תקשורת בע"מ נ' חגית אטדגי}.

קישור לפסק דין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]