התובע טען כי הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר ששיגרה אליו 27 דברי פרסומת ללא הסכמתו וחרף בקשותיו הרבות להסרה. הנתבעת טענה כי היא פועלת בהתאם להוראות החוק וכי התובע לא נקט בדרכים הנדרשות לצורך הסרתו מהמאגר.
נפסק
דין התביעה להתקבל. אין מחלוקת לעניין עצם שיגור המסרונים ולכך כי בגוף המסרון הוצגה קישורית שבאמצעותה, לכאורה, ניתן להסיר לקוח ממאגר הנתבעת. לטענת התובע, חרף ניסיונותיו להסיר את עצמו באמצעות הקישורית, ההסרה לא צלחה והוא המשיך לקבל דברי פרסומת. התובע פעל בהתאם להנחיות שבגוף המסרון שנשלח לו ומשלא צלחה ההסרה פעל בדרכים אחרות לגיטימיות להסרתו. התובע הוכיח כי הקישורית אינה מובילה לאפשרות הסרה וממילא לא הוכח אחרת. התובע תבע בגין 27 מסרונים. מדובר בהפרה בהיקף לא מבוטל ובהטרדה שאין להקל בה ראש, וזאת בשים לב לכך שהתובע ביקש את הסרתו פעם אחר פעם בדרכים שונות. הנתבעת תפצה את התובע ב-9,000 ש"ח, כולל הוצאות.
