חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: עמרי אוחיון נ' ענבל אור – עתיד המגורים של ישראל בע"מ

התובע טען כי הנתבעת, העוסקת בשיווק נדל"ן, נהגה לשלוח למכשיר הטלפון הנייד שלו מסרונים שיווקיים, למרות שמעולם לא הביע עניין בכך או נתן את הסכמתו לקבלת המסרונים. עוד טען התובע כי הנתבעת התעלמה מדרישותיו החוזרות ונשנות להסירו מרשימת התפוצה. הנתבעת הכחישה את טענות התובע וטענה, בין היתר, כי לא הוכיח שאכן קיבל בפועל את המסרונים וכן כי בשנת 2013 הייתה תקלה במערכת המפיצה את הודעותיה. נפסק – דין התביעה להתקבל באופן חלקי. הוכח בעדותו של התובע ולאחר הצגת המסרונים כי הנתבעת שלחה לתובע מסרונים שיווקיים שלא ביקש לקבלם. התובע שלל העברת פרטיו לנתבעת וטענת הנתבעת לפיה היא פונה רק לאנשים המעבירים לה את פרטיהם, נטענה ללא ביסוס. גם אם תתקבל טענת הנתבעת לקיומה של תקלה במישור היחסים בינה ובין "בזק", ברי כי התובע אינו אחראי לתקלה וזכויותיו אינן אמורות להיפגע בעקבותיה. הוכח כי התובע קיבל 4 מסרונים שיווקיים מהנתבעת שלא לפי בקשתו וכי דרישותיו כי הנתבעת תחדל מכך לא נענו. התובע הוכיח כי הנתבעת שיגרה אליו דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. יש לקחת בחשבון כי לא הוכח שהנתבעת הורשעה בשל אותו מעשה וכן את מספר המסרונים הקטן יחסית מצד אחד, ומן הצד האחר את אינטרס הציבור באכיפת החוק וההרתעה מפני הפרתו וכן עידוד הנמען למימוש זכויותיו. לפיכך, יש לפסוק לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 500 ש"ח עבור כל מסרון ובסה"כ 2,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 500 ש"ח.

קישור לפסק דין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]