התובע טען כי הנתבע שלח אליו 8 הודעות פרסומת בדוא"ל, ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי הנתבע עשה כן אף לאחר קבלת הודעת סירוב.
נפסק – דין התביעה להתקבל. אין חולק כי התובע קיבל הודעות פרסומיות מבלי שנתן את הסכמתו לכך. טענת אי-ההסכמה לא נסתרה על-ידי הנתבע. התובע הוכיח כי שלח מסרון לנתבע והנתבע הודה כי השיב לתובע כי כתובתו הוסרה. בשים לב להיקף ההפרה ובמיוחד נוכח העובדה שהנתבע לא חדל מהפרותיו גם כאשר התבקש לעשות כן על-ידי התובע, יש להעמיד את הפיצוי עבור כל הפרה בעטיין של הודעות שנשלחו בטרם ביקש התובע לחדול ממשלוחן בסך 500 ש"ח ובסך 1,000 ש"ח עבור כל הפרה שלאחר מכן. הנתבע ישלם לתובע סך של 4,500 ש"ח וכן הוצאות בסך 750 ש"ח.
