חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: עמית זילברג נ' קניה טובה באינטרנט בע"מ

תביעת ספאם שעניינה ב-42 דברי פרסומת ששוגרו לתובע, לטענתו, ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. עוד טען התובע כי הנתבעת המשיכה במשלוח ההודעות אליו אף לאחר שפנה אליה להסרתו מרשימת התפוצה. הנתבעת עוסקת בשיווק ומכירת מוצרים באמצעות אתר אינטרנט ולטענתה נרשם התובע לאתר בעבר והסכים לקבל הודעות פרסומת. הנתבעת אישרה כי בשל החלפת ספק שיגרה בטעות הודעות נוספות גם לנמענים שביקשו הסרה בעבר.

נפסק – אמת המידה לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין שיגור דבר פרסומת בניגוד להוראות החוק התוותה בפסיקת ביהמ"ש העליון. יש להבחין בין שני מצבים בהם משוגרים דברי פרסומת באמצעות מתקן בזק שניתן לתבוע בגינם פיצוי לדוגמה לפי החוק. האחד, עניינו בשולח המשגר דברי פרסומת לנמענים בלא שאלה פנו אליו קודם לכן או שהיה ביניהם קשר עסקי קודם; השני, עניינו בשולח המשגר דברי פרסומת לנמענים שנתנו הסכמה לקבלם בעבר, ביקשו בשלב מסוים להסירם מרשימת התפוצה, ולמרות זאת המשיכו לקבל דברי פרסומת בניגוד לרצונם. משלוח דברי פרסומת במצב הראשון הוא חמור בהשוואה למצב השני, אלא אם השולח במצב השני מתעלם באופן עקבי מבקשות הסרה. מנהל הנתבעת העיד כי אתר האינטרנט שלה מאפשר משלוח הודעות פרסומת רק למי שהסכים פוזיטיבית לקבלן. התובע לא חקר את מנהל הנתבעת על אופן פעולת האתר ויש יסוד להניח כי אם האתר היה שולח הודעות למי שלא הסכים לכך, היו מוגשות נגדו תביעות נוספות. יש לקבל את גרסת הנתבעת כי התובע החל לקבל ממנה הודעות לאחר שנתן את הסכמתו לכך. התובע אינו זכאי לפיצוי עבור ההודעות שנשלחו אליו עד שביקש לראשונה להסיר את עצמו. אין חולק כי מעת שביקש להסיר עצמו מתפוצת הנתבעת הפסיקה האחרונה לשלוח לתובע הודעות במשך מספר חודשים.

עם חילופיה של החברה השולחת את הודעות הדוא"ל של הנתבעת, ארעה תקלה, והנתבעת שבה ושלחה לתובע עד שביקש להסיר עצמו פעם נוספת. בתקופה זו שלחה הנתבעת לתובע 15 הודעות שבגינן הוא זכאי לפיצוי. באשר לנסיבות ההפרה, אין מדובר בנסיבות חמורות ודברי הפרסומת ששוגרו לתובע משתייכים למצב השני. דהיינו, אין מדובר באסטרטגיית שיווק פסולה שנקטה הנתבעת, אלא בחברה שככלל אינה נוהגת לשלוח דברי פרסומת ללא הסכמת הנמענים. מכלול הנסיבות מטה את הכף לפסוק פיצוי מרתיע על הצד הנמוך.

תכלית החוק להרתיע באפקטיביות מפני הצפה של דואר זבל. תכליתו אינה עונשית. החוק אינו מבקש לפגוע פגיעה בלתי מידתית בעסקים שככלל מפיצים דברי פרסומת רק למי שביקש זאת ואירעה להם תקלה נקודתית. אין בעובדה כי התובע הוא "סדרתי" משום חוסר תום-לב ושימוש לרעה בהליכי משפט. יש לפסוק לתובע פיצוי בסך 3,000 ש"ח, שדי בו כדי להרתיע את הנתבעת מפני הישנות תקלה דומה בעתיד ואין בו כדי לפגוע בה יתר על המידה.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]