חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: ישראל הרצל נ' אשת טורס

התובע טען כי הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר ששלחה אליו הודעות דוא"ל פרסומיות, גם לאחר שפנה אליה במכתב רשום וביקש ממנה לחדול מכך. הנתבעת טענה כי התובע מסר לה את פרטיו במסגרת הזמנות שביצע אצלה וכן כי אישר את משלוח דברי הפרסומת. עוד טענה הנתבעת כי המכתב ששלח התובע לא הגיע ליעדו כיוון שציין כתובת שגויה.

נפסק – דין התביעה להידחות. בניגוד לטענות התובע, פרטיו נמסרו על-ידו לנתבעת במסגרת הזמנות שביצע אצלה. במסגרת טופס ההזמנה, שאושר בחתימתו האלקטרונית של התובע, נכתב במפורש כי הפרטים שמסר ישמשו את הנתבעת כדי לעדכן אותו במבצעים ובמוצרים שמציעה החברה. התובע יכול היה בכל עת להסיר את שמו מרשימת הנמענים באמצעות פנייה לנתבעת בטלפון, בהודעת דוא"ל או באמצעות לחיצה על המקש המפורט בהודעות, דבר שלא עשה. המכתב ששלח התובע לנתבעת לא הגיע לידי הנתבעת, כיוון שהכתובת היתה שגויה. עם קבלת התביעה, הסירה הנתבעת את התובע מרשימת התפוצה באופן מיידי. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 500 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]