חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: אורן נ' אופטיקה הלפרין אחזקות בע"מ ואח'

תביעת ספאם לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת (2), מפעילת חנות "אופטיקה הלפרין" בבת-ים, שלחה 3 הודעות פרסומת למכשיר הטלפון של התובע. לאחר שהודיע התובע לנתבעת להסירו מרשימת התפוצה, היא שיגרה אליו 8 הודעות נוספות.

נפסק – במכשיר הטלפון הנייד של התובע נתקבלו מסרוני הנתבעת אודות מבצעים וכו'. ההודעות נשלחו מ-5 מספרי טלפון שונים של הנתבעת, בתקווה כי התובע ישוב ויפקוד את הסניף שבו הוא ערך בעבר רכישה ובמהלכה, לצערו, הוא מסר לנתבעת את מספר הטלפון שלו. ארבע משמונה ההודעות כללו יידוע בדבר אפשרות ההסרה והתובע שלח לשווא 4 הודעות הסרה. בכך נסתם הגולל על טענת הנתבעת כי ללקוח ניתנה האפשרות להסיר את דבר הפרסום בנקל. הנתבעת הסבירה כי היא שולחת הודעות רק לאחר "יידוע", אך ב"יידוע" אין די לבדו ונדרשת הסכמה מפורשת של הנמען לקבלתם של מסרים שיווקיים, וזאת קודם שנשלחת ולו הודעה יחידה. היתר לשליחתן של הודעות לא נתקבל כאן. המחוקק קבע פיצוי לדוגמה, ללא הוכחת נזק. דוגמה זו היא הכבדת היד על השולח. על ביהמ"ש להפעיל שיקול דעת לפי מכלול הנסיבות ולהעמיד לנגד עיניו שני עקרונות משלימים: הצורך לנקוט מאמץ במיגורה של תופעת הספאם ועיקרון המידה ההולמת. התקרה של 1,000 השקלים להודעה היא תחנת המוצא של ביהמ"ש. רק בהתקיים נסיבות מקלות יהא מקום להפחית הימנה. קשה לאתר נסיבות מתאימות שכאלו במקרה זה: מספר ההודעות שנשלחו – רב; מספר הודעות ההסרה מהן התעלמה הנתבעת, במכוון או שלא – ניכר; המסר השיווקי היה חד וברור וכך גם התועלת הכלכלית לנתבעת. יש לקבל במלואה את התביעה ולחייב את הנתבעת לשלם לתובע 1,000 ש"ח בגין כל הודעה (סה"כ 8,000 ש"ח), סכום המשקף הרתעה יעילה בנסיבות העניין, וכן הוצאות בסך 300 ש"ח ו-83 ש"ח החזר אגרה.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]