חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: דרדיגר נ' אורון תיירות נופש ואירועים

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בפ"ת [ת"ק 63098-09-14], בה התקבלה בחלקה הקטן תביעת המבקש נגד המשיבה בגין פרסומים מסחריים שנשלחו אליו (המשיבה חויבה לשלם למבקש סך של 200 ש"ח).

נפסק – דין הבקשה להידחות. פסה"ד של ביהמ"ש קמא מנומק היטב ובו קביעות עובדתיות המבוססות על הראיות שהובאו בפניו והתרשמותו הבלתי אמצעית מהן. הכלל הוא שערכאת הערעור אינה מתערבת בפסקי דין שניתנו בביהמ"ש לתביעות קטנות, אלא במקרים חריגים בלבד. מקרה זה אינו נכנס לגדר החריגים המצדיקים התערבות. נקבע כי המבקש לא עמד בנטל ועובדתית הוא הציג 2 פרסומות בלבד מתוך ה-17 להן טען. הפרסומות צורפו באופן קטוע שאין בו לענות על דרישת ההוכחה כי מדובר בדבר פרסומת. באשר לגובה הפיצוי, נקודת המוצא היא ברף העליון וממנו ניתן להפחית בנסיבות המתאימות. במקרה זה מדובר במשלוח 2 פרסומות, כאשר המבקש הסכים מלכתחילה לקבל דברי פרסומת, אם כי לא בכתב כנדרש ועל כן חויבה המשיבה. הסכום שנקבע אינו בלתי סביר ואינו מצדיק התערבות. הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 500 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]