חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: פינסקי נ' רז ואח'

תביעת ספאם שעניינה במשלוח דוא"ל לתובע, ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי קיבל 6 פרסומים מהנתבע, הכוללים הפניה לטיולים שמארגן הנתבע כמורה דרך. הנתבע טען כי הפרסום הוא עלון אידיאולוגי המופץ ללא כוונת רווח.

נפסק – דבר הדואר שנשלח לתובע מהווה "דבר פרסומת" כהגדרתו בחוק, שכן הוא מכיל קישורים לשירותים המוענקים על-ידי השולח מהם הוא מפיק רווח כספי. העלון הפרסומי ואתר האינטרנט הרלבנטי מכילים גם מדור של גיוס תרומות. גיוס תרומות עונה אף הוא להגדרת "דבר פרסומת". פרשנות אחרת תביא למבול בקשות תמיכה ותרומה, מבלי שלציבור תהא כל דרך להתגונן מכך. דרך ניהול מאגר הנתבע הוא בניגוד לחוק, שכן החוק מאפשר משלוח דבר פרסומת רק בקבלת הסכמת הנמען. על כך כי דבר הפרסומת נשלח ללא הסכמה מעידה התכתובת בין הצדדים. לא רק שדרך ההסרה לא היתה פשוטה, אלא שהתובע נאלץ לפרט את כל כתובות הדוא"ל שלו ורק לאחר מאמץ ניכר הוסר מרשימת הנמענים. באשר לפיצוי הראוי, מדובר בפרסומים בודדים ולא בסדרה ארוכה של פרסומים חוזרים. לא הוכח נזק של ממש או הטרדה של ממש ובהיעדר כוונה מסחרית מפורשת, מן הראוי שלא לנקוט כלפי פרסום כזה במלוא חומרת הדין. הנתבע יפצה את התובע ב-150 ש"ח בגין כל פרסום וסה"כ 900 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]