חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: גורטנשטיין נ' אופטיקה הלפרין בע"מ

התובע, לקוח הנתבעת, נתבקש להשאיר את מספרו הנייד שלו על-מנת להיוודע שהזמנותיו לרכישת עדשות מגע מוכנות. הנתבעת החלה לשלוח אל התובע מסרוני פרסומת. סה"כ שלחה הנתבעת לתובע 12 מסרונים, למרות שביקש הסרה במספר הזדמנויות. הנתבעת טענה כי היא שולחת מסרונים ללקוחות שהביעו הסכמה לשליחתם, אך לא איתרה את טופס ההצטרפות של התובע למועדון לקוחותיה.

נפסק – טענת הנתבעת כי הנתבעת נתן את הסכמתו לא הוכחה. הנתבעת צירפה טופס הצטרפות לדוגמה, אך לא צירפה את טופס ההצטרפות של התובע. ההודעות שנשלחו לתובע הן הצעות לרכישת מוצרי אופטיקה והן עונות על הגדרת המונח "דבר פרסומת" כאמור בהוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הוראות החוק חד משמעיות ולפיהן קיים איסור לשלוח דברי פרסומת לנמען שלא נתן את הסכמתו לכך קודם לכן, בכתב ומראש. החוק דורש הסכמה מפורשת מראש, לא הסכמה מכללא המוסקת מהנסיבות. הנתבעת הטרידה את התובע למרות שלא נתן כל הסכמה למשלוח דברי פרסומת ובכל פעם "תקפה" ממספר טלפון אחר. בנסיבות אלו אין לתת משקל לכך שהנתבעת כללה אפשרות להסרת מספר התובע מרשימת התפוצה, שכן במבחן התוצאה הוא המשיך לקבל מסרונים גם לאחר שביקש להסיר את שמו, כאשר הנתבעת שולחת בכל פעם ממספר אחר. הנתבעת תשלם לתובע סך של 9,000 ש"ח, בתוספת החזר אגרה של 120 ש"ח והוצאות בסך 500 ₪.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]