חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: עמר נ' חברת התפוח טכנולוגיות טבעיות (1993) בע"מ

התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה 19 מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וללא שההודעות כללו אפשרות הסרה. גם לאחר שהתובעת התקשרה אל הנתבעת, האחרונה המשיכה במשלוח ההודעות. הנתבעת טענה כי היא מספקת שירות לקוסמטיקאיות, לפי אישור, אודות מועדי הדרכות ומבצעים רלבנטיים וכי ההודעות לא מכילות פרסומת. הנתבעת טענה כי מספר הטלפון מופיע במועדון לקוחות החברה והיא אף הגישה תביעה שכנגד עבור כסף ששילמה לייעוץ משפטי והפסד ימי עבודה.

נפסק – החוק אוסר על משלוח דברי פרסומת לנמען שלא נתן את הסכמתו לכך, בכתב ומראש. המסרונים ששלחה התובעת הם "דבר פרסומת", שכן הם מציעים מבצעים למוצרי קוסמטיקה. מדובר במסרונים שמטרתם לעודד את המקבל להוציא כסף בצורה כלשהי ולכן הם עונים על ההגדרה בחוק. המסרונים כולם אינם כוללים אפשרות פשוטה להסרה מרשימת התפוצה. בכך פעלה הנתבעת בניגוד לסעיף 30א(ה)(2) המחייב את המפרסם לכלול בהודעה את שמו ואת דרכי יצירת הקשר לצורך מתן הודעת סירוב. הנתבעת לא הציגה כל אסמכתא כי התובעת נתנה את הסכמתה לקבלת המסרונים. הנתבעת טענה כי מספר הטלפון של התובעת מצוי אצלה תחת שם אחר (דנה). אם היה ברצונה של הנתבעת להוכיח כי אותה דנה היא שנרשמה ומסרה את המספר, היה עליה להביאה לעדות, שכן פרטיה מצויים בידה וקל לאתרה. כל ההודעות נשלחו לתובעת ללא הסכמתה והמשיכו להגיע אף לאחר שביקשה הסרה. הנתבעת פעלה בניגוד לחוק ולכן יש לדחות את התביעה שכנגד שהגישה. הנתבעת תפצה את התובעת ב-12,000 ש"ח, בתוספת החזר אגרה והוצאות בסך 800 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]