חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: משטה נ' חזן ואח'

התובע טען כי הנתבעים שלחו אליו 19 הודעות דוא"ל, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. עוד טען התובע כי לא אישר לנתבעים לשלוח לו דיוור פרסומי וכי לא הצליח להשלים את הליך ההסרה באמצעות הקישור בגוף ההודעות. הנתבעת טענה כי התובע נרשם לדפי נחיתה שהיא מפעילה באינטרנט וכי במסגרת ההרשמה אישר את משלוח דברי הפרסומת.

נפסק – הנתבעת לא הציגה פרטים כלשהם ביחס להרשמה הנטענת של התובע לדפי הנחיתה שהיא מפעילה ולא המציאה ראייה או אישור כלשהו בכתב לפיו התובע הסכים במפורש לקבל דברי פרסומת. שמה של הנתבעת כלל לא מופיע בדברי הפרסומת כפי שמורה החוק ועובדה זו מחזקת את טענת התובע כי היה לו קשה לאתר את הגורם השולח על-מנת לפנות אליו ולבקש את ההסרה. באשר לתדפיס פרטי שם המתחם ממנו נשלחו ההודעות, הנתבעים לא הכחישו כי אכן מדובר בשם מתחם שבבעלות הנתבע ולא הכחישו את עצם שליחת ההודעות. עלה בידי התובע להוכיח את משלוח ההודעות על-ידי הנתבעים. הואיל והנתבעת לא הוכיחה את הסכמתו של התובע לקבלת דברי פרסומת, המסקנה היא כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק. יש לחייב את הנתבע באופן אישי ביחד עם הנתבעת, לאחר שלא הגיש כתב הגנה, העיד כי הוא אחד השותפים בנתבעת ולאחר שלא הוכחשה בעלותו ביחס לשם המתחם ממנו נשלחו ההודעות. רק 14 הודעות נשלחו מהכתובת נשוא התביעה וביחס לאחת מהן הגיע כבר התובע להסדר כספי. יש לפסוק לתובע פיצוי עבור 13 הודעות. בהתאם לרציונל ההרתעה של החוק, נוכח היקף ההפרה והואיל ולא נמצאה עילה להפחתת הפיצוי, יש לקבוע כי הפיצוי יעמוד על 1,000 ש"ח לכל הודעה. הנתבעים, ביחד ולחוד, יפצו את התובע ב-13,000 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]