חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: אוזן נ' מה בה תקשורת אינטרנט בע"מ

התובע הגיש תביעה על סך 22,000 ש"ח, בטענה כי הנתבעת, חברה העוסקת בנדל"ן, שלחה לו 20 הודעות דוא"ל פרסומיות ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת אינה חולקת על משלוח ההודעות לתובע, אך טענה כי התובע ביקש לקבל ממנה תוכן שיווקי במספר הזדמנויות וכי ההודעות נשלחו כדין ולפי הסכמתו.

נפסק

יש להעדיף את עדות נציג הנתבעת, שהייתה כנה, אמינה וסדורה, על פני עדותו של התובע, שהייתה בחלקה מהוססת ומתחמקת. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה מסמכים המרכזים לשיטתה את הנתונים עם פניות התובע לנתבעת באמצעות אתר האינטרנט לקבל תוכן שיווקי. מעת שישנו רישום של הנתבעת המראה כי מספר פעמים, לאורך שנים, התובע פנה לנתבעת לקבלת תוכן שיווקי, היה מצופה כי התובע יספק תשובות ודאיות ולא מתחמקות ביחס לשאלות שנשאל על היכרותו על אתר הנתבעת והתעניינותו בנדל"ן. תשובות התובע לא הותירו רושם אמין. מאידך, עדות נציג הנתבעת, שלא התחמק מאחריות ולא הטיל אחריות על גורמים אחרים, הותירה רושם אמין. הטבלאות שהציגה הנתבעת משקפות את המצב בפועל, לפיו החל משנת 2004 פנה התובע אל הנתבעת להירשם מספר פעמים. בהתאם לעדויות, הנתונים המצויים אצל הנתבעת יכלו להתקבל רק מלקוחותיה, ביניהם התובע, שפנו אליה באמצעות האתר. הנתבעת פעלה לפי החוק לאחר שקיבלה הסכמה בכתב ומראש מהתובע לקבלת התוכן השיווקי. הפניות דרך אתר הנתבעת על-ידי התובע נחשבות כ"הסכמה בכתב" האמורה בחוק. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 1,000 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]