חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: ארי מנדנך נ' גלובל נטוורקס אי.סי.אי. בע"מ

בקשה להכרה בתובענה כייצוגית. עניין התובענה במשלוח דואר-זבל בניגוד להוראות ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, על-ידי אתר ההיכרויות XLOVE שמפעילה המשיבה. טענות המבקש מתייחסות לשני סוגי מסרים: פרסומות של חברות מסחריות והודעות מטעם האתר כי בתיבת הדואר של המבקש ממתינות הודעות מחברי האתר (טיזרים). המבקש טוען כי המשיבה המשיכה לשלוח אליו פרסומות וטיזרים אף לאחר שהודיע לה כי ברצונו להפסיק לקבלם. נפסק – דינה של טענת המבקש להידחות, מהטעם שהמבקש לא עמד בנטל להוכיח קיומה של עילת תביעה אישית, שכן אין די בראיות שהביא כדי לבסס את טענתו כי ניתנה על-ידו הודעת סירוב. שתי ההודעות הראשונות ששלח המבקש מופנות לחברות האשראי ומהן ניתן להסיק כי המבקש אינו רוצה לשלם עבור שירותי אתר המשיבה. לא ניתן ללמוד מהן שהמבקש אינו מעוניין לקבל הודעות מהאתר (האתר מספק גם שירותים שאינם בתשלום). ההודעה השלישית יכולה להוות הודעת סירוב מבחינת תוכנה, אך המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי זו התקבלה אצל המשיבה. המשיבה טענה כי המייל לא נשלח לכתובת הנכונה וכי היא מעולם לא קיבלה אותו. קבלת מייל זה לא הוכחה. הודעת סירוב היא אמנם פעולה חד צדדית, שאינה טעונה הסכמה של הצד השני, אך היא טעונה קליטה על-ידי הצד שכנגד על-מנת שתשתכלל. הסנקציות שקבע המחוקק בגין משלוח "דואר זבל" הן סנקציות חמורות. במצב זה, מן הראוי לדרוש מהתובע המבקש לממש סנקציות אלה כי יוכיח, ברמה גבוהה יחסית, כי הודעת הסירוב שנתן התקבלה בידי הצד שכנגד. הבקשה נדחתה.

קישור לפסק דין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]