חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: לוי יוסף נ' בלינד דייט בע"מ

פסק-דין בהעדר התייצבות מצד הנתבעת. התובע טען כי הנתבעת שיגרה אליו "דברי פרסומת", כאמור בהוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע ביקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של הנתבעת וקיבל אישור לכך. לאחר מכן נשלחו אליו הודעות נוספות. נפסק – כוונת המחוקק הייתה להרתיע גופים מסחריים משלוח הודעות פרסומת בתפוצה רחבה. בענייננו מדובר בהודעות אישיות ולכן ספק אם מדובר ב"דבר פרסומת" כהגדרתו בחוק. יחד עם זאת, לאחר שהודיע התובע לנתבעת על רצונו להימחק מרשימת התפוצה, לא היה מקום לשלוח הודעות אישיות כפי שנשלחו. הנתבעת תשלם לתובע 1,000 ש"ח והוצאות בסך 200 ש"ח.

קישור לפסק דין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]