חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: רוזנברג נ' אלגד פיצה בע"מ

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, לפי סעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. עניין התובענה ובקשת האישור בטענת התובע כי הנתבעת לא קיימה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, שעה ששיגרה מסרוני פרסומת ללא קבלת הסכמת הנמענים בכתב ומראש. עוד נטען כי הנתבעת לא אפשרה לנמענים לשלוח הודעת סירוב בדרך שבה שוגרו המסרונים ולא ציינה את הפרטים הנדרשים מכוח החוק. הנתבעת טענה כי כל נמעני המסרונים ביקשו בכתב לקבלם וכי המסרונים עומדים בהוראות חוק התקשורת.

נפסק

במסגרת הסדר הפשרה התחייבה הנתבעת כי מסרונים יישלחו רק ללקוחות שנתנו את הסכמתם בכתב ומראש לקבלם וכי תתאפשר לנמענים האפשרות לשלוח הודעת סירוב באופן בו שוגרו המסרונים. בנוסף, התחייבה הנתבעת להעניק פיצוי שווה ערך ל-200,000 ש"ח, בדמות הטבה, לזכות בלתי מותנית לקבלת מוצר בכל אחד מסניפיה ברחבי הארץ. הצדדים המליצו כי ישולם גמול לתובע בסך 8,000 ש"ח ושכר טרחה לב"כ בסך של 22,000 ש"ח + מע"מ. ב"כ היועמ"ש לא התנגד לבקשה, אך העיר מספר הערות ביחס להסדר. הנתבעת הציעה להוסיף להסדר תרומה בסך 50,000 ש"ח לעמותה. יש לאשר את הסכם הפשרה, בכפוף לשינויים. ההסדר, לרבות שינוי הגדרת הקבוצה והשינויים שהוכנסו, עומד בתנאי סעיף 19(א) לחוק. ההסדר שגובש נותן מענה לנושא התובענה הייצוגית באשר לאי-עמידה בהוראות חוק התקשורת. ההסדר ממלא אחר כוונת המחוקק. הנתבעת התחייבה לפעול בהתאם להוראות חוק התקשורת בשליחת מסרונים ללקוחותיה בכלל ולעניין אפשרות ההסרה מקבוצת התפוצה בפרט. בגין התנהלותה בעבר, תשלם הנתבעת פיצוי כולל בסך 250,000 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]