חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: חזוב נ' לכיש טורס חברה לנסיעות (1979)(סניף עתידים 98) בע"מ ואח'

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בב"ש [ת"ק 6008-06-16], שקיבל חלקית את תביעת המבקש נגד המשיבות לפיצוי בגין שיגור 17 הודעות פרסומיות בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. בבקשתו, המבקש קובל על גובה הפיצוי שנפסק לו.

נפסק

החוק מסמיך את ביהמ"ש לפסוק פיצוי לדוגמא בשיעור של עד 1,000 ש"ח עבור כל פרסום, כאשר נקבעו אמות מידה באשר להיקף הפיצוי. כאשר מדובר בפיצוי שנפסק ללא קיומו של נזק, אין מקום להעלות טענה בדבר חובת הנמען להקטין את נזקו על-ידי שיגור הודעת סירוב. עם זאת, לא ניתן להתעלם ממצב בו הנמען אינו משגר הודעת סירוב, שבכוחה להביא להפסקת שיגור הפרסומים. אותה "הימנעות" אינה מכשירה את ההפרה או שוללת את זכות הנמען לפיצוי, אך היא משליכה על הערכת תום ליבו של הנמען כשיקול ביחס לפיצוי. ביהמ"ש קמא התייחס בהרחבה לפסיקת העליון בסוגיה זו ובחן את שקלול הנסיבות בפסק דין מפורט ומעמיק. אין מקום להתערב בשיקול דעתו. טיעוני המבקש אינם אלא ניסיון נוסף לשכנע את ביהמ"ש להגדיל את סכום הפיצוי, טיעונים שאינם נשענים על שגיאה או טעות בולטת המחייבת התערבות. אין נענים לבקשת רשות ערעור על ביהמ"ש לתביעות קטנות, אלא כאשר יש טעות בולטת בפסק הדין. הבקשה נדחתה.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]