חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: צחי פיירפלד נ' דפנה אורן

התובע טען כי הנתבעת, בעלת עסק לקוסמטיקה, שלחה לתיבת הדוא"ל שלו 3 דברי פרסומת אודות מבצעים בתחום הקוסמטיקה, ללא הסכמתו ובניגוד להוראות ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. לטענתו, לאחר קבלת הפרסום הראשון, דרש מהנתבעת להסירו מרשימת התפוצה, אך היא המשיכה במשלוח הפרסומים. הנתבעת לא חלקה על המשלוח, אך טענה כי מדובר בטעות. נפסק – אין חולק שלתובע נשלחו 3 דברי פרסומת ללא הרשאתו, כאשר לאחר דבר הדואר הראשון נשלחה הודעת סירוב לאותה כתובת דוא"ל ממנה נשלח הפרסום הראשון. לפי הוראות החוק, זכאי התובע לפיצוי ללא הוכחת נזק. יש לקחת בחשבון את דברי הנתבעת כי פעלה בתום-לב ומתוך טעות, שכן עיסוקה אכן מכוון לנשים ואין כל היגיון במשלוח דברי הפרסומת אל התובע. ייתכן והנתבעת לא עיינה בהודעת הסירוב של התובע, אך פעלה מייד להסרתו מהרשימה לאחר שקיבלה מכתב בדואר רשום. יש גם לקחת בחשבון כי מדובר בעסק ביתי קטן. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 300 ש"ח.

קישור לפסק דין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]