חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: זילברג נ' גרופר קניות חברתיות בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א [ע"א 2553-01-17], שדחה את ערעור המבקש על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בת"א [תא"מ 54930-11-15]. המבקש תבע את המשיבה בגין משלוח מאות הודעות פרסומת, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. עניין ההליכים בכך שתביעתו של המבקש נדחתה, וזאת בשל אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שנוהלה נגד המשיבה, כאשר נקבע כי המבקש היה חלק מהקבוצה המיוצגת וכי הוא לא נקט בדרך שתוציא אותו מחברותו בקבוצה, ולפיכך נחסם בפניו המסלול של פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק הספאם.

נפסק

דין הבקשה להידחות. ראשית, הבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". טענות המבקש מכוונות כנגד יישום הדין על נסיבותיו הפרטניות, חרף האצטלה העקרונית שניסה לשוות להן. המבקש נמנע מלהתייחס בבקשתו לשאלה מדוע לא עשה דבר על-מנת לצאת מן הקבוצה המיוצגת בתובענה הייצוגית, דבר שהיה מונע תחולתו של מעשה בית דין בעניינו. שאלת היותם של הסעדים הקבועים בסעיפים 30א(ט) ו-30א(י)(1) לחוק – סעדים מצטברים או חלופיים – אינה טעונה הכרעה במקרה זה, באשר אף אם מדובר בסעדים מצטברים, עדיין מדובר בשני סעדים בגין אותה עילה, וממילא חסום המבקש מלהגיש תביעה נוספת בגין אותה עילה שכבר מוצתה בתובענה הייצוגית.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]