חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: מירום נ' השקמה אן.ג'י.אן תקשורת בינלאומית 015 בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [רת"ק 1145-01-17], בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בהרצליה [ת"ק 42665-01-16], שדחה את תביעת המבקש מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ביחס למסרונים שנשלחו אליו. ביהמ"ש לתביעות קטנות קבע כי המשיבה היא חברת תקשורת בלבד, שאפשרה את משלוח המסרונים עבור אחר, אך אינה ה"מפרסם". בבקשתו הנוכחית, המבקש טען כי המשיבה מהווה "מפרסם", שכן אין לה רישיון ספציפי המתיר לה לשגר מסרונים.

נפסק

ביהמ"ש אינו מביע עמדה באשר למצב המשפטי בדבר סוג הרישיון הנדרש כדי להיכנס בגדרי החריג להגדרת מפרסם. שאלה זו אינה בהכרח פשוטה וכדי להשיב עליה יש לתת את הדעת לתכליות החוק. אף אין לשלול את האפשרות כי שניים עשויים לבצע יחדיו את מלאכת הפרסום כהגדרתה בחוק. אנו מצויים בדיון בגלגול שלישי ואין מקום בשלב זה להתמקד בטענות ובראיות חדשות שהמבקש מעוניין להוסיף. ברי כי ישנו פער ברור וניכר בין הטענות והראיות שהניח המבקש בפני ערכאות קמא, לבין הטענות והראיות שמבקשות להתברר במסגרת הליך זה. ייתכן כי במישור הכללי הסוגיה עשויה לעורר שאלה משפטית. בבית המשפט לתביעות קטנות מתנהלות תביעות חשובות, שמעוררות שאלות הראויות לדיון. אף אין להתעלם מן האופי הלא-פרוצדוראלי שמאפיין את בית המשפט האמור. עם זאת, ביהמ"ש לא השתכנע כי נפלה טעות בפסק דינה של הערכאה הדיונית, על סמך החומר שהוצג בפניה. הבקשה נדחתה.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]