חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: אברהמי נ' הברמן

התובע טען כי הנתבע שלח לו 4 דברי פרסומת בדוא"ל, בהם הציע לו שירותי תרגום, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבע טען כי אין באפשרותו לפרסם את שירותיו בכל דרך אחרת וכי מדובר בתביעה סחטנית.

נפסק

יש לקבל את התביעה בחלקה. ההודעות ששלח הנתבע לתובע מהוות דבר פרסומת לפי החוק. בנוסף, בכותרת ההודעה לא מופיעה המילה "פרסומת" וכן לא מתאפשרת הסרה לפי דרישות החוק. השמטת המילה "פרסומת" אינה מהווה הפרה בדרגת חומרה גבוהה (עניין רז – רע"א 1231/17), אך ההפרה השנייה משמעותית ויש ליתן לה משקל. קושי נוסף מצוי בעובדה כי הנתבע שב ופנה לאנשים שלא הגיבו לפניותיו הקודמות. פסיקת פיצוי במקרה זה תשרת את תכליות החוק. גם בשלב זה הנתבע איננו מבין במלואה את חשיבות השמירה על הוראות החוק וטענותיו בדבר היעדר אפשרות אחרת לפרסם עצמו אינן מקובלות. אין מדובר במקרה אחד בלבד ואם כך היה ייתכן ולא היה מקום לפסוק פיצוי. הפיצוי שייפסק צריך להיות מתון בהתחשב בעובדה כי מדובר בתביעה ראשונה אליה נחשף הנתבע. יש לפסוק פיצוי שאינו ברף הגבוה, שירתיע אך לא יעניש. בנסיבות המקרה פיצוי של 1,000 ש"ח על כל 4 ההודעות יש בו כדי להגשים את תכליות החוק. הסכום שנפסק משקף גם את הוצאות התובע.

קישור לפסק הדין המלא

 

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]