בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד [רת"ק 14198-12-17], שדחה שתי בקשות רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בפ"ת [ת"ק 23364-04-17]. המבקש תבע את המשיב, יחצ"ן מסיבות, מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר שהמשיב שלחו למבקש למעלה מ-20 הודעות פרסומת למסיבות ואירועים באמצעות פייסבוק. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי המבקש הסכים לקבל הודעות מהמשיב לאחר שצירף אותו כחבר בפייסבוק, אך כי על המשיב היה לחדול ממשלוח ההודעות לאחר שהמבקש ביקש זאת ממנו. עוד נקבע כי העובדה כי המבקש יכול היה לחסום את המשיב, או להסירו מרשימת החברים, אין בה כדי לפטור את המשיב מאחריות. נפסק כי על המשיב לפצות את המבקש בסך כולל של 3,000 ש"ח בגין 20 ההודעות שנשלחו לאחר דרישת ההסרה. התביעה שהוגשה נגד המועדון נדחתה. ביהמ"ש המחוזי דחה בקשות רשות ערעור שהגישו הצדדים על פסק-הדין והוסיף כי אף לשיטתו לא היה מקום לפצות את המבקש עבור ההודעות שנשלחו טרם בקשת ההסרה, שכן המשיב יכול היה לסבור שיש בבקשת החברות ששלח לו המבקש משום הסכמה לקבלת מסרים שונים. בבקשת רשות הערעור לביהמ"ש העליון טען המבקש כי הקביעה בדבר צירוף חבר בפייסבוק כהסכמה מנוגדת ללשון החוק.
נפסק
יש לדחות את הבקשה. אמנם הבקשה נוגעת בשאלות פרשניות ביחס לסעיף 30א, אולם אין הצדקה במקרה זה להעניק רשות ערעור, הן מבחינת היריעה המוגבלת שנפרסמה בפני הערכאות הקודמות והן בשל נסיבות המקרה. סעיף 30א לחוק התקשורת מעורר שתי שאלות: האם הודעה הנשלחת ברשת חברתית נמנית על סוגי ההודעות שעליהן חל ההסדר החקיקתי? ובמידה והתשובה חיובית, האם המשמעות של "הסכמה מפורשת" עשויה להשתנות לפי סוג ההתקשרות? שאלת תחולת החוק על הודעות שנשלחו בפייסבוק (כ"הודעה אלקטרונית") זכתה להתייחסות בפסיקת הערכאות הדיוניות [עניין רדזינר – ת"ק 32611-12-15; עניין לב – תא"מ 15909-04-16], אך הדיון בה טרם מוצה. חשוב לשים לב שכבר במועד חקיקת סעיף 30א ניכרה בו תשומת לב חקיקתית להבחנות אפשריות בין מתכונות תקשורת שונות, בשים לב למאפיינים הטכנולוגיים והחברתיים שלהן.באשר לשאלת ה"הסכמה המפורשת" בנוגע לפעילות בפייסבוק, חשוב להידרש למאפייני הרשת החברתית, שאינם זהים בהכרח לשימוש שנעשה באמצעים אלקטרוניים אחרים שעליהם חל החוק. למשל, כתובת דוא"ל של אדם עשויה להיכלל ברשימת דיוור ללא כל הסכמה שניתנה לשולח. לעומת רשת חברתית, בה עצם יצירת קשרי חברות כרוכה בהסכמה, ולו מסוימת, לקבל הודעות כלשהן. עשויים להיות מצבים שקשר בין שולח לנמען החל כקשר חברתי ורק בהמשך החברות מקבלת מימד מסחרי. הקשרים ברשת החברתית מאפשרים משלוח הודעות באופן דו-צדדי ועוד. על השאלה עשויים להשליך נתונים נוספים כגון תנאי השימוש של פייסבוק. שתי השאלות קשורות זו בזו. ברקע הדברים נמצאת שאלת התאמתה של החקיקה להתפתחויות הטכנולוגיות. נוכח שאלות אלה, לא יכול להיות ספק שהיריעה המשפטית והעובדתית לא נפרסה במלואה, ואף לא בפני הערכאות הקודמות. בקשה זו אינה יכולה להוות בסיס להכרעה בכלל השאלות האמורות.
