משילות האינטרנט

מהי למעשה משילות האינטרנט?

המידע מבוסס על תקציר מדיניות ציבורית של איגוד האינטרנט העולמי (ISOC)

המונח משילות האינטרנט/ הרשת מתייחס לתהליכים אשר משפיעים על האופן שבו האינטרנט מנוהל. ההצלחה ההיסטורית והעתידית של האינטרנט כפלטפורמה פתוחה ומהימנה התומכת בחדשנות והעצמה נסמכות על גישה מבוזרת ושיתופית, המבוססת על בעלי עניין מרובים, למשילותה של הרשת.

מבוא

מאז הימים הראשונים של האינטרנט מתקיים דיון ער בשאלה כיצד יש לנהל את הרשת. ואמנם, לשאלה כיצד קבוצות שונות של בעלי עניין משתפים פעולה בניהול המשאב העולמי החשוב הזה יש השפעה על אופיה של הרשת כפלטפורמה בינלאומית מהימנה של חדשנות, יצירתיות וחופש ביטוי. האינטרנט הוא רשת של רשתות מבוזרות, ומי שמסתמכים עליו מסייעים לנסח את המדיניות שלו.

בעוד האינטרנט התפתח ממספר פרויקטים מחקריים במימון ממשלתי, דווקא אנשים מאוניברסיטאות וארגונים במגזר הפרטי היו אלה שהובילו את עיקר הפיתוח בתחילת הדרך. מאז הימים הראשונים הללו, ניהול הרשת ומשאבי האינטרנט העולמיים (כמו מערכת שמות המתחם) הסתמך במידה רבה על תיאום בשטח והשתתפות ישירה של בעלי עניין שונים, והושפע מהחלטות שהתקבלו בנושא.

במהלך השנים, גישת הניהול המבוזרת והקהילתית הזו תמכה ואיפשרה צמיחה וחדשנות אדירות, שהגדירו את ההצלחה של האינטרנט ומשקפות את ההחלטות העיצוביות המוקדמות של הקהילה הטכנית באימוץ והטמעה של תקני אינטרנט. בשנת 2005, מה שהוגדר באופן מסורתי כתיאום פרטי, שמגיע מהשטח, התפתח לכדי מודל משילות הרשת על ידי ״בעלי עניין מרובים״ (Multistakeholder Model) הנהוג כיום.

שיקולים מרכזיים

האופי המבוזר של האינטרנט פירושו, שאין סמכות מרכזית יחידה שממונה על ניהול האינטרנט. במקום זאת, האינטרנט מנוהל באופן מבוזר ושיתופי, אשר מבטיח שניתן יהיה ליישב בעיות במדרג הקרוב ביותר למקורן. בהקשר הזה, מערכת קבלת ההחלטות המבוזרת של האינטרנט דומה לעקרון הסובסידיאריות (Subsidiarity), הקובע כי הדרך הטובה ביותר ליישב בעיות היא לטפל בהן במדרג המתאים למקום שבו מיושם הפתרון.

מודל בעלי עניין מרובים (Multistakeholder Model)

בשנים 2003 ו-2005 חברו יחדיו נציגים של ממשלות, הקהילה הטכנולוגית, ארגונים חברתיים והמגזר הפרטי והשתתפו בפסגת חברת המידע (WSIS) העולמית של האו״ם, שם הם אימצו את ״סדר היום של תוניס לחברת המידע". במסגרת ההחלטה הזו אומצו הגדרות העבודה של משילות הרשת, אשר תכלול ״עקרונות, נורמות, כללים ונהלי קבלת החלטות משותפים, וכן תוכניות אשר מעצבות את ההתפתחות והשימוש באינטרנט, אשר יפותחו ויוצאו לפועל על ידי הממשלות, המגזר הפרטי והארגונים החברתיים, כל אחד במסגרת תפקידו הרלוונטי״.

ההגדרה הזו מכירה בתפקידים ובתחומי האחריות של כל אחת מקבוצות בעלי העניין ומדגישה את החשיבות של שיתוף פעולה בעת גיבוש פתרונות שיעודדו את הצמיחה והפיתוח של האינטרנט; ההחלטה גם קראה למודל בעלי עניין מרובים.
מודל בעלי העניין המרובים הוכח כמרכזי לפיתוח של האינטרנט. בנוסף לאימוץ הגובר שלו ברמה המוסדית, על ידי גופים כמו ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) ומועצת אירופה, הוא הפך למודל רשמי למחצה בדיונים הנוגעים למגוון סוגיות. בתחומים כמו בטחון, פרטיות, קישוריות וזכויות אדם. זאת, על אף שברור לגמרי כי אין נקודת מבט אחת שמסוגלת לפתור בעיות בינלאומיות ורב מימדיות. במקום זאת, גישה שיתופית יותר, כזו המבוססת על בעלי עניין מרובים – אשר מסייעת להתמודדות עם סוגיות בינלאומיות אשר קשורות לאינטרנט, כמו למשל בעיות אבטחה או ההתמודדות עם תופעת דואר הזבל והיא הופכת במהירות למסגרת נהלי העבודה הטובה ביותר.

שיתוף פעולה של בעלי עניין מרובים ברמה המקומית והעולמית

כאשר קבוצה מגוונת של בעלי עניין עובדת בשיתוף פעולה הדוק מתמיד – ברוח שיתופית אמיתית – על מנת להתמודד עם סוגיות מקוונות, נוצרת רמה של הכלה הדדית שלא רואים כמותה לעיתים קרובות במסגרות ממשל מסורתיות.

ליתר דיוק, בהקשר של משילות הרשת, השתתפותם של בעלי עניין מרובים הוכחה כבר מזמן כשיטה המניבה תוצאות מוצלחות, כפי שניתן לראות באירוע פורום משילות הרשת IGF, שהנה ועידה שנתית הנערכת בחסות האו״ם. ל-IGF אין אמנם סמכות לקבל החלטות, אבל יש לו את הכוח לעודד הבעת דעות, להציע נהלי עבודה מוכחים, לעצב דיונים ולהשפיע על המדיניות הנוגעת לאינטרנט ברמה הלאומית, האיזורית והבינלאומית. פורומים לאומיים ואיזוריים כאלה פורחים בשנים האחרונות, והוכחו כמועילים בכל הנוגע לשיתוף נהלי עבודה מוכחים שרלוונטיים לסוגיות מעשיות, לרבות דואר זבל, הגנה על קטינים ברשת וצמתי אינטרנט (IX). הפורומים גם סייעו בחשיפת בעלי עניין מקומיים ואיזוריים לסוגיות הקשורות לאינטרנט, והעצמתם בעזרת ידע בסוגיות כאלה. יתרה מכך, אחת התוצאות הנפוצות של עריכת פורומים מקומיים של משילות רשת היא ביסוס דיאלוג בין בעלי עניין מרובים מקומיים, אשר ממשיך גם לאחר שהאירועים עצמם הסתיימו.

מודל בעלי העניין המרובים אומץ בכינוס Netmundial שנערך באפריל 2014, החלטה אשר הובילה לניסוח הצהרת בעלי העניין המרובים של Netmundial בסאו פאולו, מסמך מדיניות בלתי מחייב שנולד כתוצאה מתהליך פתוח ושיתופי בשטח, שבו היו מעורבים אלפי בעלי עניין מכל רחבי העולם.

אתגרים של ניווט בתהליכים מבוזרים

משילות הרשת מאופיינת במגוון שחקנים, סוגיות ותהליכים, אשר מקיימים ביניהם אינטראקציה וחופפים כמה תחומי סמכות, מה שמחייב שיתוף פעולה יעיל בהקשר זה.

המבנה המבוזר של סביבת משילות הרשת מרמז, כי בעיות שונות נדונים במקומות שונים, ונפתרות בצורה המוצלחת ביותר במדרג הקרוב ביותר למקורן.

אחד האתגרים של הגישה המבוזרת הוא, שהמגוון הרחב של הפורומים הבינלאומיים, האיזוריים והמקומיים שבהם נדונות הבעיות דורש מהמשתתפים שמעוניינים לעקוב אחריהם להשקיע זמן ומשאבים. בנוסף לפגישות שנערכות פנים אל פנים, לעיתים קרובות בעלי העניין המרובים מקיימים דיונים ערים בין האירועים, ואלה מחייבים השקעה של זמן ומאמץ על מנת להשלימם באופן בעל משמעות.

קבוצות רבות של בעלי עניין מרובים מתייחסות לאתגר הזה באמצעות תיאום של ההשתפות שלהם בפורומים וביוזמות. בנוסף לכך, כמה מהיוזמות והפורומים הללו מאמצים מדיניות מידע פתוח ומציעים פתרונות להשתתפות מרחוק. הזמינות החופשית של חומרים ודיונים מקוונים, כמו גם האפשרות להשתתף בדיונים מרחוק, מסייעת להתמודד עם האתגרים אשר מציבים התהליכים המבוזרים.

תפקידן של הממשלות

הדיון העיקרי אשר נערך בהקשר לסביבה המגוונת והמבוזרת הזו עוסק בתפקידן של ממשלות. לממשלות יש תחומי אחריות חיוניים לשמירה על האינטרס הציבורי, הן קובעות מדיניות שמשפיעה על סביבת האינטרנט כולה ומעלות נושאים חשובים לדיון. השתתפותן של ממשלות בדו שיח סביב משילות הרשת הוא עניין חיוני.

ישנם מספר גורמים ממשלתיים, שאימצו את המודל של משילות רשת המבוססת על בעלי עניין מרובים כדרך לפתח פתרונות שיתופיים יעילים להתמודדות עם אתגרים מקוונים ברמה העולמית והמקומית. אולם אחרים בכל זאת ממשיכים לחוש פחות בנוח עם הגישה של בעלי עניין מרובים.

מורכבות הנושאים

סוגיות מקוונות עשויות לחצות גבולות גיאוגרפיים, מגזריים וטכנולוגיים. לנושאים כמו נייטרליות רשת ואבטחת מידע, למשל, יש היבטים כלכליים, חברתיים, משפטיים וטכניים, והם מערבים גורמים מתחומי סמכות מרובים. על מנת להתמודד עם הסוגיות הללו בצורה יעילה, בעלי העניין חייבים להיות בעלי מנעד רחב של כישורים וידע, לרבות היכולת לשתף פעולה עם מומחי תעשיה – ויהיו אלה קובעי מדיניות, אנשי טכנולוגיה, אנשי עסקים או עובדי ציבור.

הטכנולוגיה מתפתחת במהירות, אבל שינוי של מדיניות רשמית ונהלים משפטיים לוקח זמן. בנוסף, מודלים מסורתיים של קבלת החלטות, כמו הצבעה, עשויים לבוא לידי ביטוי בהחלטות אשר מותאמות פחות לקשת הרחבה יותר של חששות לגיטימיים והגיוניים, במיוחד אלה שנוגעים לזכויות המיעוט. הניסיון להגיע להסכמה כללית מבטיח, כי כל הגורמים הנוגעים בדבר מעורבים בקבלת החלטות שמסוגלות להניב תוצאות יעילות.

הגעה להסכמה כללית היא הבסיס ההיסטורי של הממשל הטכני, כפי שמדגים ה״אני מאמין״ של ה-IETF: ״אנחנו מאמינים בקונצנזוס חלקי ובהרצת קוד״. זו בדיוק התרבות אשר איפשרה לקהילת IETF לעמוד בקצב של הפיתוחים הטכנולוגיים ולפתח תקנים אשר מעודדים את הצמיחה של האינטרנט. בדומה לכך, מוסדות שמתמודדים עם סוגיות של מדיניות ציבורית, כמו האיגוד הבינלאומי להקצאת שמות וכתובות באינטרנט (ICANN), אימצו גם הם את הקונצנזוס כשיטת עבודה.

הקונצנזוס מאפשר לפתח פתרונות אשר עונים על הצרכים המגוונים של סביבת האינטרנט המתפתחת במהירות, ומשנים את מבנה הממשל מכזה המבוסס על היררכיה לכזה שמגיע מהשטח.

עקרונות מנחים

אלה הם כמה עקרונות מנחים מומלצים למשילות רשת:

השתתפות פתוחה, כוללת ושקופה. השתתפותם של בעלי עניין מרובים במשילות הרשת, במסגרת התפקידים ותחומי האחריות הרלוונטיים שלהם, חיונית להבטחת תוצאות שתהיינה גם יעילות וגם מקובלות. היא גם מבטיחה שבעלי העניין יוכלו להשתתף באופן ישיר ולקבל גישה לתוצאות.
קבלת החלטות המבוססות על הסכמה כללית. תהליכי קביעת מדיניות צריכים לקחת בחשבון הן את הניסיון המעשי והן את המומחיות האישית והקולקטיבית של מגוון בעלי עניין. החלטות צריכות להתקבל במסגרת תהליכים אחראיים, אשר מבוססים על קונצנזוס.
הנהגה והעצמה קולקטיבית. על מנת להבטיח את המשך האבטחה, היציבות והעמידות של האינטרנט, יש לפתח מבנים ועקרונות של משילות בסביבה של שיתוף פעולה הדוק בין כל בעלי העניין, כאשר כל אחד תורם מכישוריו ותחומי התמחותו.
גישות פרגמטיות, המבוססות על עובדות. דיונים, ויכוחים והחלטות הקשורים למשילות רשת חייבים לקחת בחשבון ולהסתמך על מידע אובייקטיבי ואמפירי.
התנדבות. בתחום של פיתוח המדיניות הטכנית של האינטרנט, התנדבות פירושה שההצלחה נקבעת על ידי המשתמשים והציבור, ולא על ידי סמכות מרכזית.
חדשנות ללא צורך בקבלת רשות. הצמיחה המרשימה של האינטרנט, שהובילה לפריחה של חדשנות ושימוש באינטרנט, הן תוצאה של המודל הפתוח של קישוריות לאינטרנט ופיתוח תקנים. כל אחד צריך להיות מסוגל ליצור ישום מקוון חדש בלי שיצטרך לקבל אישור מסמכות מרכזית. הסדרי משילות רשת לא צריכים להגביל או להסדיר את היכולת של אנשים או ארגונים ליצור ולהשתמש בתקנים, ישומים או שירותים חדשים.

סביבת האינטרנט של ימינו מבוססת על עקרונות היסוד של האינטרנט עצמו, ושואבת את כוחה מהמעורבות של מגוון רחב של שחקנים, המיישמים תהליכים פתוחים, שקופים ושיתופיים. שיתוף פעולה ועבודה משותפת היו וימשיכו להיות חיוניים על מנת לשמר את המשך הצמיחה והחדשנות של האינטרנט.

מקורות נוספים

איגוד האינטרנט העולמי פירסם כמה מחקרים ותכנים נוספים הקשורים לנושא זה. המסמכים זמינים לעיון חופשי באתר ISOC.

עמדת איגוד האינטרנט הישראלי

איגוד האינטרנט הישראלי, המייצג את ישראל בכנסים העולמיים המשפיעים על עתיד האינטרנט, פועל לשימור המודל שבו השליטה על האינטרנט מתבצעת ע"י הציבור וגופים הפועלים במתווה של בעלי עניין רבים (Multistakeholder Model) ומצטרף לשורה של מדינות נאורות ודמוקרטיות המתנגדות בצורה נחרצת להעברת השליטה ברשת לידי הממשלות.